בזכות השקיפות: האיכות בבריאות תשתפר

לאחרונה ערך משרד הבריאות את כנס "שקיפות בבריאות 2015", ובו עשה צעד אמיץ כשהעביר את השיח הבריאותי לדיון על איכות הבריאות בישראל. 

מר פול לוי, יהודי אמריקאי וידיד אישי התמנה לנהל את בית החולים, "בית ישראל דיקונס", בבוסטון בשנת 2002, בתקופת משבר קשה מאוד מבחינה כלכלית, שהציבה סימן שאלה אמיתי על יכולת ההישרדות של המוסד המפואר.

מעבר לפעולות רבות שעשה, החליט פול לוי לפרסם את מדדי האיכות של בית החולים באתר בית החולים, כך שהציבור הרחב יוכל לראותם. ההחלטה לוותה בביקורת קשה מצד מועצת המנהלים, מאחר שמדדי האיכות של בית החולים ביחס למתחריו היו ירודים, והיה חשש שחולים ידירו את רגליהם ממנו (בבוסטון נמצא מאגר בתי החולים האיכותי בעולם). בנוסף, עלתה גם השאלה "מה תגיד המדיה"? היא הרי "תקבור" את בית החולים. פול לוי התעקש, פרסם את הנתונים, וזכה לשבחים ולתמיכת המדיה על השקיפות. והעיקר, הוא משך את בית החולים למסע מתמשך של שיפור באיכות ובשירות שהציב את בית החולים חזרה במקום הראוי לו.

חדר ניתוח בבית חולים (ארכיון). התחרות תוביל לשיפור השירות הרפואי | צילום: אוראל כהן

לחשוף את הבעיה לאור השמש

לוי אומר תמיד שהדרך לטפל בבעיה היא לחשוף אותה לאור השמש, ולמרות שאיננו רופא, זוהי התיאוריה הנכונה בעולם הרפואי המסובך שלנו. משרד הבריאות עשה לאחרונה צעד אמיץ בכך שמשך את בתי החולים לתחילת מסע מרתק עם פרסום מדדי האיכות. לכאורה פעולה פשוטה והגיונית שהייתה אמורה להתבצע ממזמן, ועל מה רגשה התקשורת? ובכן, זה לא כל כך פשוט. ניסיון לפרסם תוצאות של ניתוחי לב פתוח על ידי מכון גרטנר בשנות ה-90, גרמה למערכת הבריאות להפסיק ולפרסם השוואות מיוזמתה לציבור הרחב.

גם משלחת של ה-OECD שביקרה בארץ והעטירה שבחים על רמת המדידה והשקיפות בקופות החולים, וביקרה את רמת המדידה והשקיפות הנמוכה בבתי החולים. לכל מסע שכזה, לכל שינוי פרדיגמה והובלת השינוי אנו זקוקים למנהיגים, למשוגעים לדבר, ולתזמון מתאים בבחינת "האיש הנכון בזמן הנכון". למזלנו חברו להם סגן השר ליצמן ופרופ' רוני גמזו מנכ"ל משרד הבריאות להוביל את השינוי. שינוי שממנו אין כבר דרך חזרה.

כחברה, מדינת ישראל היא חברה מאוד תחרותית. הדבר איננו פוסח על הנהלות המוסדות הרפואיים. מנהלי בתי החולים לא ירצו להיות בתחתית רשימה כל שהיא, על אחת כמה וכמה כשמדובר ברשימה יוקרתית של מובילי איכות ברפואה. דרך התגובה הראשונית לרשימה שכזו יכולה להיות הכחשה: "המדד לא משקף, או בית החולים שלנו שונה", ואכן ההסברים של בתי חולים שלא זכו במקום טוב ברשימה כבר הופיעו במדיה. אך בסופו של יום, כל אחד יעשה את המאמץ האדיר על מנת שבשנה הבאה, בפרסום הבא המוסד שהוא עומד בראשו יגיע למקום הראשון או לפחות ישתפר משמעותית.

איכות- הדרך לפתירת הבעיה

מדידה גוררת שיפור, מה שלא מדדנו לא עשינו. יתרה מכך, בפעם הראשונה, השיח הציבורי הולך לכיוון שאנו האזרחים חפצים בו. כיוון של דיבור על איכות הרפואה הניתנת, על מדדי איכות, על שירות, על פעולות המשפרות טיפול והצלת חיים, ולא בהכרח על כסף, כפי שהתרגלנו לאורך השנים. נכון שלכסף משמעות רבה, אך ניתן באותו כסף להגיע לאיכות שונה כפי שהוכיחו בתי החולים של שרותי בריאות כללית. יתרה מכך, גם באותו בית חולים, עם אותן הקצאות, מחלקות מסוימות מגיעות להישגים טובים יותר. השינוי הוא מרתק. השינוי הוא מבורך.

מדידה, פרסום התוצאות, שיתוף ושקיפות הן אבני היסוד לחברה ולרפואה טובות יותר. 

הכותב הוא פרופ', נשיא המכללה האקדמית לישראל ולשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה