מפינת השטן לפסגת העולם
אלכסיס סאנצ'ס, שגדל בעיר שמכונה "פינת השטן", מציג סיפור דרום אמריקאי קלאסי של ילד שגדל יחף ברחובות והגיע לטופ של הכדורגל העולמי. אבל סיפור כמו שלו נדיר יותר מאי פעם. עוני, שחיתות ואלימות אינם כר גידול טוב לשחקני העתיד
אלכסיס סאנצ'ס, שכבש הלילה את פנדל הניצחון של צ'ילה בקופה אמריקה נגד ארגנטינה, נולד בטוקופייה, 1,600 ק"מ צפונית לבירה, סנטיאגו. המקום שתקוע בין צוקים מדבריים והאוקיינוס השקט, הוא אחד מהמקומות העניים, המזוהמים והמאובקים בצ'ילה. הכינוי של העיר הוא "פינת השטן", וב-2007 הפינה הזו סבלה מרעידת אדמה גדולה, שהחריבה חלקים נרחבים מהעיר. תוצאות רעידת האדמה הזאת, עדיין נראות בכל רחוב - אפילו ברחוב בו נמצא הבית של אימו של אלכסיס. ועדיין, זה המקום היחיד בעולם בו אלכסיס ה"ארדייה" (הסנאי) מרגיש בבית. מדי שנה הוא מגיע לפינת השטן ומבלה בקרב 25 אלף התושבים של העיר. יושב בבר הגדול בעיר, משחק ברחוב עם ילדים מקומיים ושומר על הכושר עם ריצות על הצוקים שמסביבה.
קראו עוד בכלכליסט
כל אחד מחמשת השחקנים היקרים ביותר בעולם כיום (ליאו מסי, כריסטיאנו רונלדו, ניימאר, חאמס רודריגס ולואיס סוארס) גדלו ברחובות. ארבעה מהם ברחובות דרום אמריקה. רובם הצטרפו לאקדמיה כלשהי בגיל צעיר יותר ולא במקרה, רובם גם עברו לאירופה בגיל צעיר. עוני, רעב, כדורגל רחוב ואלימות אולי מייצרים מדי פעם שחקנים בלתי נשכחים אבל אלו לא אלמנטים מומלצים לחינוך. סטטיסטית, פחות מחצי אחוז מהכדורגלנים הצעירים בדרום אמריקה מצליחים לשרוד את תנאי הגידול הקשים ומגיעים לרמה הכי גבוהה של הכדורגל. זה בניגוד ל-2% ואפילו יותר מהשחקנים האירופיים שגדלים באקדמיות.
מורשת ומכות
צ'ילה זכתה בתואר הראשון בהיסטוריה שלה על חשבון נבחרת ארגטינה, שלא זכתה בתואר ב-22 השנים האחרונות, וזה הרבה בזכות המאמן מארגנטינה, חורחה סמפאולי. אבל סמפאולי הוא רק ממשיך דרכו של ארגנטינאי אחר, שנתן לצ'ילה את זהות הכדורגל שלה. מרסלו ביאלסה, שאימן את נבחרת צ'ילה ארבע שנים מאז 2007, הפך אותה לנבחרת הכי מהנה לצפייה כבר במונדיאל 2010. חשוב יותר, הוא נתן להם זהות. כדורגל התקפי, אגרסיבי, תבניתי ומתוחכם. לחץ על היריבה וגמישות טקטית הפכו לסימני ההיכר של הנבחרת האדומה.
ביאלסה הוחלף על ידי קלאודיו בורגי, שניסה לשנות את התבנית של קודמו, ונכשל. סמפאולי שנכנס לתפקיד ב-2012 המשיך בדרכו של ביאלסה והוביל את צ'ילה למונדיאל מצוין שנגמר בהפסד בפנדלים לברזיל. סמפאולי הוא אחד מתלמידיו של ביאלסה ואי אפשר לטעות בזה כשרואים את צ'ילה משחקת - קבוצה התקפית ולוחצת. המשחק ההתקפי הוא חלק מהאסטרטגיה המובהקת של ביאלסה וסמפאולי. "אני מאמין שהדרך היחידה שאפשר להצליח בה זה לאחד את השחקנים תחת סגנון שהם יאהבו לשחק", הסביר סמפאולי. "אתה מנסה לעורר בהם השראה, אתה מנסה שהם יאהבו את החולצה שהם משחקים עבורה, ואתה רוצה שהאהבה הזאת תגיע מהנאה מהמשחק שלהם בנבחרת. אתה רוצה שהם לא ירגישו שמדובר בהתחייבות, אלא במשהו שהם אוהבים לעשות. כדי להצליח בחברה אינדיבדואלית, צריך למצוא משהו להתחייב אליו שאינו מוחשי ולעשות זאת בצניעות. סגנון המשחק מאפשר לכולם לשחק יחדיו, כשהרקע התרבותי, הכלכלי, החברתי, לא משנה לאף אחד".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה