אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העם עם פנחסוב צילום: תומי הרפז

העם עם פנחסוב

בשעה שבמולדת הישנה הכספומטים מתרוקנים, אביהו פנחסוב ומועדון הקצב שלו הרימו את הזאפה בחגיגה יוונית שהיה קשה להישאר אדישים אליה

06.07.2015, 09:33 | עמי ברנד

ברוח השיר "יוון" של אביב גדג' הפעלתי את חיישני החשדנות שלי כלפי הופעת הצהריים של מועדון הקצב של אביהו פנחסוב ביום שישי האחרון. מה יש לחבר'ה האלה לקפץ ולפזז לצלילי בוזוקי כשבמולדת הישנה מתכוננים כעת למשאל עם שיכריע אם להיכנע לאירופה העשירה או להתרסק? בחוץ השמש מכה, ביוון מתרוקנים הכספומטים, אבל סביב השולחנות בזאפה בהרצליה מחכים לגוד טיים.

בתוך הזאפה הקהל של מועדון הקצב לא מתאפיין בקו מסוים. בעלי שפם עבות עם פירסינג בגבה, בחורות בשמלות נטולות שרוולים ומשפחה אחת כולל תינוק. המראה הזה לא מרמז על מה שיתרחש פה בתוך רבע שעה, כשהבמה תתמלא בששת חברי הלהקה.

חגיגה יוונית

כשעולה מועדון הקצב, עדיין ללא הכוכב, אווירת הסתלבט הנינוחה הופכת באחת ללוהטת. הפרקשניסט יאיר צברי עולה ראשון, מתקין על עצמו את הדרבוקות, וכמה בחורות כבר רוקדות על הכיסאות. אחרים מגיעים מירכתי האולם ומתאספים למרגלות הבמה. תוך כדי אינטרו סוער צברי מזמין את ה"נסיך! רוזן! ווזיר! אביהו פנחסוב!".

אביהו פנחסוב מרים את הקהל. באתי לזאפה, שברתי צלחת, כבשתי, צילום: תומי הרפז אביהו פנחסוב מרים את הקהל. באתי לזאפה, שברתי צלחת, כבשתי | צילום: תומי הרפז אביהו פנחסוב מרים את הקהל. באתי לזאפה, שברתי צלחת, כבשתי, צילום: תומי הרפז

פנחסוב עולה בחליפת שנות השישים וחולצה לבנה שמשתלבות היטב עם החולצות הפרחוניות של יתר ההרכב. זה הרגע שבו כל היורו־סקפטיות שלי נעלמת: אני עם מועדון הקצב ועם הכריזמה המתפרצת של אביהו לנדוור, הלוא הוא פנחסוב — שאימץ כשם במה את שם משפחתו של הגיטריסט שלו, מארק פנחסוב. מיד אחרי השיר הראשון, להיט היוטיוב "נשמה, כפרה, מאמי", ברור שרבים מסביב מלווים את מועדון הקצב כבר זמן רב.

פנחסוב מספר לקהל על חששותיו שמועדון הזאפה, שבו הם מופיעים לראשונה, הוא יותר מדי מעונב עבור מי שרוצה כפיים ולעשות שמח. כמה דקות אחר כך הוא מסלק סופית את החששות מהדרך ושובר צלחת כדי להתניע את החגיגה. חבורת המוזיקאים על הבמה מנגנת קצבי, מהודק ומדויק, בלי להרוס את הרושם הקליל של השירים. הצליל היווני פוגש דיסקו סבנטיז נוצץ, מדלג לגרסת הכיסוי המקורית של "צל עץ תמר", וחוזר למשחק החיזור עם הבנות שמול הבמה.

אין ציניות בעולם

 

מעבר למיומנות הנגינה המופע של מועדון הקצב מובל בידי וירטואוז אחד, שבא בכלל מעולם המשחק. ההומור והחוש של פנחסוב לבמה הופכים את ההופעה הזאת לאירוע שאי אפשר להישאר אדישים אליו.

האלבום שהוא הוציא לפני שש שנים, "באתי לשיר", לא השאיר חותם למרות גרוב איכותי בניחוח סול וגוספל. בינתיים הוא שיחק בתפקיד קטן בסדרה "אמא ואבא'ז" ושכנע את הגיטריסט והמפיק המוזיקלי חיים רומנו, מהאבות המייסדים של הרוק הישראלי, להצטרף אליו להרפתקה מוזיקלית.

כבר יותר משלוש שנים נעים חברי המועדון בין ברים חשוכים בהופעות קטנות ועתירות זיעה. עכשיו, כשחברת התקליטים פליי רקורדס

 מאחוריהם ושבוע אחרי שיצא הסינגל "את מצילה אותי", פנחסוב בא לכבוש את הזאפה. וכובש, באבוה כובש.

 

השולחנות זזים הצדה. הכוסות עוברות לפינה. "באנו לשמוח, לא להרוס", אומר פנחסוב. ההתלהבות מסביב שוברת שיאים. לא ניתן להיאחז בציניות. כאן מגלגלים את הגרוב והמוזיקה מצווה על כולם לתת בכפיים. במשאל העם של שישי בזאפה אין שום ספק שמועדון הקצב של אביהו פנחסוב קיבל "כן" עם הרבה סימני קריאה.

ההופעה הבאה: האלבום החדש "מועדון הקצב של אביהו פנחסוב" יושק באמצע אוגוסט, טרם נקבע מיקום.

רגעים שנזכור ביום שאחרי

1. הגיטריסט חיים רומנו מפזר חיוכים לכל הכיוונים

2. אביהו אוחז בידה של אחת הנוכחות בקהל ושר לה "אני מאוד אוהב אותך"

3. יאיר צברי מפלרטט בכלי ההקשה שלו עם הקהל ועם "צל עץ תמר"

תגיות