אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אקזיטים בישראל, 2015: תוך חצי שנה עקף השוק את המספרים של 2014 צילום: עמית שעל

אקזיטים בישראל, 2015: תוך חצי שנה עקף השוק את המספרים של 2014

דו"ח של IVC ומיתר ליקוורניק מגלה שבחציון הראשון נערכו 48 רכישות בסכום כולל של כמעט 5 מיליארד דולר. גם שווי החברות שנמכרו עלה במהירות: עד כה בוצעו 11 עסקאות בשווי גדול מ-100 מיליון דולר, לעומת 17 ב-2014 כולה

07.07.2015, 12:30 | אסף גלעד ומאיר אורבך
שנת 2015 אופיינה במכירות רבות, הנפקות והחלפת ידיים בענף ההייטק הישראלי. על פי דו"ח של חברת המחקר IVC בשיתוף עם פירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', סך האקזיטים במחצית הראשונה של השנה עקף את הסכום בו נמכרו חברות הייטק ישראליות בכל השנה שעברה.

קראו עוד בכלכליסט

הדו"ח מראה כי עסקאות מיזוגים ורכישות גרמו לחלק ניכר מהעליה בהיקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2015. סך ההון שקיבלו המשקיעים ממכירת חברות הייטק ישראליות וחברות הקשורות לישראל, הסתכם ב-4.98 מיליארד דולר ב-48 עסקאות שנסגרו במחצית הראשונה של השנה, ועקפו את ההיקף המצטבר של שנת 2014 כולה, שעמד על 4.93 מיליארד דולר. זאת בעיקר הודות לעסקת הרכישה בפנדטק שהיקפה 1.25 מיליארד דולר.

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, צילום: עמית שעל קובי שימנה, מנכ"ל IVC | צילום: עמית שעל קובי שימנה, מנכ"ל IVC, צילום: עמית שעל

בין היתר, נמנו בדו"ח מכירת BorderFree לידיה של פיטני בואז תמורת 450 מיליון דולר שהפקידה בידיהן של הקרנות דלתא ופיטנגו מאות מיליוני דולרים במניות הרוכשת; מכירת זרוע הבילינג של קומברס לאמדוקס תמורת 272 מיליון דולר; מכירת אנפורנה לאמזון תמורת 360 מיליון דולר; מכירת פאנאיה לאינפוסיס ההודית תמורת 230 מיליון דולר; מכירת רדבנד להרמן תמורת 200 מיליון דולר; מכירת אקסלייט לנילסן תמורת 200 מיליון דולר ומכירות וואצ'דוקס לבלקברי תמורת 150 מיליון דולר.

אביגדור וילנץ, מנכ"ל אנפורנה, צילום: שמואל אוסטר אביגדור וילנץ, מנכ"ל אנפורנה | צילום: שמואל אוסטר אביגדור וילנץ, מנכ"ל אנפורנה, צילום: שמואל אוסטר

תשואות סמליות, תחזית אופטימית

על פי הדו"ח, התשואות הישירות מההנפקות היו צנועות יחסית והסתכמו ב-308 מיליון דולר, או 6% מההיקף הכולל של האקזיטים בתקופה. זאת בהשוואה ל-2.1 מיליארד דולר, 29% מכלל האקזיטים, שגויסו ב-16 הנפקות ראשונות בשנת 2014 כולה. רק שתי חברות מתוך שש שהונפקו היו מגובות הון סיכון, בהשוואה לשנת 2014, בה יותר ממחצית ההנפקות בוצעו על ידי חברות מגובות הון. פעילות ההנפקות הראשונות צברה תאוצה בשנת 2014, ונראה שחלון ההזדמנויות עוד פתוח, עם יותר מ-20 חברות הייטק ישראליות המתכננות להפוך לציבוריות עד סוף 2016. כותבי הדו"ח מעריכים כי שלוש עד ארבע הנפקות ראשונות צפויות להסגר עד סוף שנת 2015 ולהניב עד 500 מיליון דולר בתקבולים.

עו"ד דן שמגר, שותף במיתר ליקוורניק עו"ד דן שמגר, שותף במיתר ליקוורניק עו"ד דן שמגר, שותף במיתר ליקוורניק

דן שמגר, שותף בפירמת מיתר ליקוורניק מציין כי המחצית השניה של השנה נראית מבטיחה, "אנחנו חווים תאוצה גם במספר ובמגוון הרוכשים הפוטנציאליים המפגינים עניין ברכישת חברות ישראליות, וגם במגוון חברות היעד, הכולל חברות יותר בוגרות ושאפתניות. בנוסף, המשקיעים בחברות הישראליות ממשיכים לפעול בסלקטיביות בהגדרת דרכי החברה לאקזיט ומוכנים להמתין בסבלנות בכדי למקסם את ערך ההחזר על השקעותיהם. בסך הכל, אנחנו אופטימיים לגבי פעילות האקזיטים במחצית השניה של 2015".

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC , אמר: "במחצית הראשונה של 2015 ראינו את שווי החברות באקזיט עולה באופן ניכר ובקצב גבוה, עם 11 עסקאות מעל 100 מיליון דולר כל אחת וזאת כאשר בשנת 2014 כולה, היו 17 עסקאות בטווח זה. קיומן של עסקאות בשוויים שכאלה, מעיד הן על המצאותו של הון זמין לעסקאות בידי הרוכשים והן על העובדה כי בשנים האחרונות חברות ומשקיעים מנסים להביא לשוק חברות מבוססות יותר, המגיעות לאקזיט בשלב בשל יותר המעלה כמובן את שווי החברה ברכישה. יתרה מזאת, אנו רואים כניסה של יותר ויותר חברות טכנולוגיה ותאגידים מחוץ לארה"ב – במיוחד מאסיה ואירופה - שמצטרפים לקהל הרוכשים הפוטנציאלים בהייטק הישראלי, ומביאים עמם הון נוסף ועניין בינלאומי מוגבר, המהווים זרזים לעליית שווי החברות".

מי ישראלי?

ואולם, ההגדרה של חברה ישראלית ב-IVC רחבה למדי. למשל, פאנדטק לא ניתנת להגדרה כחברה ישראלית, לאחר שנמכרה כבר קודם לכן ב-390 מיליון דולר והועברה מקבוצת אי.די.בי לידיה של GTCR האמריקאית ובמרץ האחרון נמכרה שוב ל- DH תמורת 1.25 מיליארד דולר. החברה מעסיקה בישראל רק 300 מתוך 1,600 עובדיה.

בנוסף, IVC החשיבה בשוגג את עסקת מיקור החוץ של עובדי הפיתוח של קומברס שהועברו לידיה של טק מהינדרה ההודית. למעשה היתה זו קומברס ששילמה 221 מיליון דולר לטק מהינדרה עבור עבודות הפיתוח שהיא מספקת לה. בנוסף, במחקר נמנית גם חברת Travelfusion הבריטית שנמכרה ל-Ctrip תמורת 160 מיליון דולר. אמנם, לא מדובר בחברה ישראלית, אך בעלי מניות מרכזיים בה הם יוסי מולדבסקי וסימי אפרתי שהשקיעו בחברה דרך קרן סמוראי שבבעלותם.

אם סופרים את סך האקזיטים, בכלל זה גם של הנפקות, מקבלים תמונה מעט שונה. כלל העסקאות במחצית השנה הראשונה עמדו על 5.3 מיליארד דולר ב-54 עסקאות. לשם השוואה, בכל שנת 2014, 107 עסקאות הסתכמו בקרוב ל-7 מיליארד דולר. בין ההנפקות של המחצית הראשונה של השנה ניתן לציין את סטדימיד, צ'ק-קאפ, קורנית וסולאראדג' בזירה הניו יורקית, וכן את טק פייננשלס ואדגוריתם בזירה הלונדונית.

המצב טוב? תלוי את מי שואלים

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מסר ל"כלכליסט": "צר לי להרוס את החגיגה אבל כמי שמייצגים את החברות המהוות את תעשיית ההייטק האמתית האחראית לייצוא של 27 מיליארד דולר בשנה, עם אחריות ישירה לכ-50% מהייצוא התעשייתי של המדינה אני סבור שחזיון התעתועים הזה מעוור את עייני הציבור ומקבלי ההחלטות מפני המציאות העגומה".

"בעוד אומת הסטארט-אפ מוכרת את עצמה לדעת, תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת היום בצומת סואן ומסוכן עם סכנת ירידה מייצוא בהיקף של 27 מיליארד דולר בשנה, לצד סגירת מפעלים ופיטורי אלפי עובדים בשנתיים האחרונות והתמודדות עם שער שקל-דולר לא ריאלי. כל אלא עלולים להביא את ישראל לאיבוד יתרונה הטכנולוגי מה שישפיע על המשק כולו. לא מדובר בהשערות פסימיות לעתיד אלא במציאות קרובה ומידית. עם כל הכבוד לאקזיטים, סטארט-אפים מעסיקים רק קומץ קטן של יזמים, אנשי פיתוח ומשקיעים. הם לא מעסיקים מספר גדול של מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, אנשי שיווק, רכש וגם לא בני 45 פלוס ואחרים. רובם לא קמים במטרה ליצור תעשייה ברת קיימה אלא מדובר בהשקעה לצרכי אקזיט בלבד. מה גם שחלק מהעסקאות שדווחו היום כגון עסקת פאנדטק כלל אינה אקזיט ישראלי שכן החברה נמכרה ב-2011 לקרן אמריקאית. לא רק שלא מדובר בהצלחה ישראלית אלא פספוס ישראלי".

"ניתן וצריך לפרגן להצלחות ישראליות אולם אנו חייבים גם להיות מפוקחים ולומר את האמת - גל האקזיטים ששוטף את ישראל, מאיים על יכולתה של התעשייה להמשיך ולשמר את מעמדה כקטר הצמיחה של המשק. מדינת ישראל לא צריכה רק סטארט אפים והסגידה לעגל הזהב של האקזיטים פוגעת בחוסנה של מדינת ישראל ומעוורת את עיניי הציבור ובעצם מונעת יצירת תעשייה אמיתית בישראל המהווה את קטר ההייטק".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
למגיב 1- יש כן סיבה לגאווה!
אקזיט הוא צעד נכון לחברות שהרעיון שלהן הוא מציאת פיתרון לבעיה מסוימת או הברקה נקודתית, ולכן היכולת להפוך לחברה גדולה ומשמעותית הוא נמוך. וזוהי ההצדקה למכור את החברה ברגע שהיא מבשילה חלקית ויכולה להשתלב בחברות מתאימות. כפי שכתבת, מרבית החברות הישראליות מפתחות אפליקציות וכדומה. ובלי לנקוב בשמות, בחברות אלו מוצדק לבצע אקזיט מהיר. אבל, וזה האבל הגדול, ישנן גם חברות ישראליות שמפתחות דברים משמעותיים, כמו חברת Vayyar שמפתחת פתרון כולל לזיהוי של מגוון בעיות רפואיות, או חברת פורמולטור בתחום שוק ההון שמפתחת פלטופרמה למסחר אלגוריתמי ללא צורך בתכנות וכן StoreDot שפיתחה טכנולוגיה להטענת מהירה של סוללות. ועוד רבות. חברות מסוג זה עשויות להישאר בשוק שלהן ויכולות לצמוח לחברות משמעותיות, ולכן אצלן אין הצדקה לביצוע אקזיט. ועליהן גאוותינו. נראה שעל משרד הכלכלה שתומך בחברות סטרטאפ לתת ביטוי להבדל זה בין חברות של פיתוח אפליקציות שיעשו אקזיט ויסתלקו מהארץ לבין אלו שעשויות להתבסס ולגדול ובכך להוסיף משרות למשק.
כן כן  |  12.07.15
2.
ל-1 ממש לא כל העובדים מפוטרים אחרי מכירה...
ווייז לדוגמא נמכרה לפני שנתיים נדמה לי, והיום מעסיקה יותר עובדים בישראל מאשר בזמן המכירה. כנ"ל עוד עשרות חברות, תבדוק ותראה. ברור שיש הרבה חברות שנכשלות לאחר המכירה/הנפקה, ואז מפוטרים עובדים, אבל זה טבעו של כל עסק שנכשל. בסך הכל ישראלים מצוינים בשלבי החיים הראשונים של הקמת העסק, ופחות טובים בשלבים הבאים, שכוללים שיווק, מכירות, שירות לקוחות ועבודה יום יומית משעממת.
07.07.15
1.
זה לא מקור לגאווה
אם יש העדפה למכור, זה אומר שאין פה בסיס יציב לחברות גדולות. אחרי מכירה עובדים מפוטרים ובמקרה הטוב עוברים הלאה לחברה אחרת (זה אולי נחמד בפעם הראשונה, אבל אחר כך נהיה רע ומייאש). עובדים שמפוטרים בדרך כלל יעדיפו לקבל דמי אבטלה לפני שימשיכו ועובדים מבוגרים יתקשו למצוא עבודה, בטח לא עם קו״ח שמשתנים כל כמה חודשים. לא צריך להתרברב ולהציג מכירות לחו״ל כמשהו טוב. צריך לעודד יותר הנפקות והשקעות מבפנים.
07.07.15