נציב התלונות על שופטים קבע שתלונה נגד רשם בתביעות קטנות מוצדקת

מה קורה כששופט שדן בתביעות קטנות לא בודק אם הנידונים בפניו מיוצגים על ידי מייצגים מקצועיים אף שהדבר אסור? נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, דן לאחרונה בתלונה שעסקה בנושא הזה נגד שופט וקבע שהיא מוצדקת.

בבית משפט לתביעות קטנות אסור לצדדים להשתמש בשירותים של עורכי דין או של מייצגים מקצועיים. בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו להליכים אזרחיים שבהם סכום התביעה נמוך מ־50 אלף שקל. הצדדים בהליך נדרשים לייצג את עצמם, והחוק אוסר לא רק על שכירת עורכי דין אלא גם על הופעה של "מייצגים מקצועיים". זאת כדי למנוע יתרון לנתבעים מול האזרח הקטן והבלתי מיוצג. חברות הנתבעות בבתי המשפט לתביעות קטנות צריכות לפי החוק לשלוח לדיון נציג מהחברה, אך אסור להן להעסיק גורם שייצג את החברה בכל התביעות הקטנות נגדה.

השופט בדימוס אליעזר ריבלין | צילום: אלכס קולומויסקי

למרות זאת בבתי המשפט מופיעים לעתים מייצגים מקצועיים, ולפי הפסיקה על השופט או הרשם שדן בתביעה לאתר מקרים כאלה ולמנוע אותם. לאחרונה הגיעה לנציבות תלונה שבה טען תובע שבתביעה שהגיש נגד חברת ביטוח הופיע מטעמה "מייצג מקצועי". לפי התלונה, בעת הדיון בתביעה לא התייצב נציג של חברת הביטוח, והרשם שדן בתיק קבע שאת החברה ייצג נציג של חברת ביטוח אחרת שנכח באולם — אף שהחברה האחרת לא היתה צד בתביעה. בתגובה לתלונה טען הרשם שדן בתיק, שבהגיע מועד שמיעתו של התיק התייצב נציג הנתבעת שמייצגה גם בתיקים דומים, והציג עצמו כנציג מטעמה. לשיטתו, שאלת תקפות הייצוג לא עלתה כלל במהלך הדיון, וייצוגה של החברה נעשה במתכונת הרגילה של ייצוג חברות ביטוח בתיקים דומים. הרשם הוסיף שנציג החברה מייצג אותה בתיקים דומים ברחבי הארץ, ופירט בתגובתו את מספרי התיקים שבהם ייצג אותו אדם.

"מתברר כי השאלה אם מתכונת הייצוג היתה מותרת בנסיבות המקרה לא נבדקה על ידי הרשם", כתב השופט בדימוס ריבלין, והוסיף כי "בשום פנים אין להלום מצב שבו בית המשפט מאפשר לאדם מהחוץ שעיסוקו בכך לייצג חברה. על בית המשפט לברר את הקשר של המייצג לבעל הדין, ולהבחין אם אין הייצוג נופל בגדר האיסורים בחוק". לפי החלטת הנציב, העובדה שהמייצג במקרה זה הופיע בכמה תיקים בעניינה של חברת הביטוח קובעת שהוא מייצג מקצועי, ושהרשם היה צריך לברר זאת טרם אישר את הופעתו בתביעה.