איתן כבל: "אבקש ממבקר המדינה לבדוק את חוזי חברת החשמל-חברות הגז"

"אפנה עוד היום למבקר המדינה שיבחן את ההתקשרויות של חברת החשמל עם חברות הגז, מי אישר את ההסכמים ומדוע חברת החשמל כבולה לספק גז ולמחירים שעשויים רק לעלות", כך סיכם הבוקר (ד') יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל את הדיון הממושך ברפורמה בחברת החשמל.

במשך כל הדיון ניסה כבל להבין כיצד הרפורמה המתוכננת במשק החשמל תשפיע על מחיר החשמל לצרכן, אולם בכירי חברת החשמל, היצרנים הפרטיים והרגולטורים שנכחו בדיון נמנעו מלהתייחס לסוגיה זו.

הדיון נקבע לקראת פקיעת רישיון הייצור של חברת החשמל בסוף השנה. על פי חוק משק החשמל אי אפשר יהיה להאריך את הרישיון פעם נוספת. השאלה היא האם הממשלה תצליח לממש את הרפורמה עד סוף השנה, או שחוק החשמל ישונה כדי לתת לחברת החשמל אפשרות להמשיך לפעול.

באמצע 2014 כבר נחתמה הרפורמה אחרי שנים ארוכות של משא ומתן, אולם שר האוצר הקודם יאיר לפיד הקפיא את ביצועה. היום עדכן מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, כי "הצדדים חוזרים למו"מ אינטנסיבי על הרפורמה". כבל הודיע שהוועדה תגבש צוות שיתערב בנקודות המחלוקת כדי לסייע לביצועה.

מדוע חברת החשמל לא מוכרת את עודפי הגז?

יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל, אמר כי "צריך להמשיך עם המתווה לרפורמה שהציע אורי יוגב. אם נשארים בו אפשר בתוך שבועיים של עבודה קשה לחתום על עקרונות הרפורמה. חיוני להשלים את הרפורמה עד סוף השנה". הוא מסר כי נפגש בשבוע שעבר עם שר האנרגיה יובל שטייניץ "שאמר שהוא מסמיך אותי לקדם את המהלך המתבסס על המתווה הקיים". לדברי רון טל, שטייניץ ושר האוצר משה כחלון תומכים בעמדתו.

רון טל אמר שהרפורמה בחברת החשמל צריכה להיות חלק מרפורמה כוללת במשק האנרגיה. "אם לא יסדירו את משק האנרגיה תהיה חוסר יציבות שתשפיע על חוסר היציבות הכלכלי", הזהיר. "צריך להסדיר את הקשר המסחרי מול היצרנים הפרטיים. חברת חשמל נפגעת בכל שנה ב-6% מההכנסות שלה, וייתכן שבשנה הבאה חברת החשמל לא תהיה". כיום, 25% מייצור החשמל בארץ נמצא בתחנות פרטיות, והוא מיועד למגזר התעשייתי. הוא גם אמר כי במצב שבו "יש מהפכה דה-פקטו של יצור עצמי, לא הגיוני שניהול מערכת החשמל הכללית תישאר בידי חברת החשמל".

רון טל התייחס גם לחוזים שחתמה החברה מול נובל אנרג'י ומאגר תמר, שבהם התחייבה לקנות יותר גז מכפי שתצטרך, לאחר שמזה שנתיים העלייה בביקושים לחשמל נעצרו. "החברה לא מתכוונת לשלם על גז שהיא לא זקוקה לו. אם יהיו עודפים – נמכור אותו", אמר רון טל. "חברת החשמל היא הספק החיוני בישראל, וחייבת להסדיר הספקת חשמל סדירה לישראל. אם אין מספיק גז אנחנו בבעיה".

הוא טען כי "זהו הסכם טוב שיש בו נקודת יציאה ב-2021", והוא הזכיר שהחוזים עברו אישור של הרגולטורים והממשלה. בהמשך הסביר כי בהסכמי הבסיס עד 2020 "יש חשש שנהיה בעודף. ב-2021 הורדנו את האופציה לרכישת גז באופן משמעותי, מ-60% מהכמות ל-30%".

רון טל שכח להזכיר שרק לפני 9 חודשים חברת החשמל קיבלה אישור ממשרד האנרגיה למכור את עודפי הגז שלה, פעולה אותה מימשה החברה רק בינואר האחרון כשמכרה את עודפי הגז שלה לבית הזיקוק שבשליטת משפחת עופר. לכן נשאלת השאלה מדוע החברה לא מוכרת כיום את העודפים שהצטברו אצלה?

"הדיונים נתקעו בגלל התמורות שמקבלים העובדים"

יוגב עדכן שהמו"מ על הרפורמה ממשיך מהנקודה שבה נעצר ביוני שעבר במטרה להגיע להסכמות שיוצגו לוועדה מיד אחרי הפגרה, כלומר בסביבות אוקטובר. "המציאות השתנתה, כאשר בין השאר אין צמיחה בדרישות החשמל במשק והציפיות מתונות", אמר, "שני השרים (כחלון ושטייניץ) מבינים את הנושא, אך עדיין לא מכירים את כל הפרטים וייתכן שיהיו שינויים". יוגב הזהיר מהאיתנות הפיננסית הנמוכה של חברת החשמל, שההון העצמי שלה כיום נמוך מ-20% מהמאזן במקום 35%.

לדבריו, הדיונים נתקעו "בגלל הנושא הכלכלי – התמורות שמקבלים העובדים. זה יהיה נושא מרכזי, אבל אני מאמין שבמהלך כל כך גדול יצטרכו לשלם גם לעובדים הכי חזקים במשק". לדבריו, לפי המתווה כיום הפנסיה של העובדים תהיה 36% מגובה שכרם, "ויש הסכמה שיהיה תיקון הפרופרוציה".

יו"ר ארגון עובדי חברת חשמל מיקו צרפתי אמר: "אנחנו אחרי הדקה התשעים. זאת תהיה שערורייה אם העסק לא יגיע להסדרה לעשר השנים הבאות לפחות. הרוב מוסכם ואפשר להגיע למשהו שאפשר לבצע. אם לא נגיע למשהו – הקטסטרופה תהיה איומה". הוא קרא לח"כים לקבוע לוח זמנים קצר. "עד אוקטובר אפשר להגיע להסכמות".

"מחיר הגז בהסכם חברת חשמל רק יעלה עד 2030"

גם יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן קראה לסיכום הרפורמה אך תקפה כמה חלקים בה. "חלק מהתהליך זה שיש צ'ק שמן שצריך לשלם לעובדי חברת החשמל על המהלך וחשבנו שהתשלום שעמד על השולחן יקר מדי לעומת מה שהציבור מקבל בתחום התעריף, התחרות וייצוב חברת החשמל".

 היא גם תקפה את הסעיף המאפשר לחברת החשמל לחזור לפתוח תחנות כוח. "אין עלייה בדרישה לחשמל, יש לנו רזרבה של 30% במשק החשמל. ולא הסכמנו לכך – זאת נסיגה ממה שדרש החוק". בנוסף, פרקש-הכהן אמרה כי הרפורמה צריכה לכלול גם הפרדה בין יצור החשמל להולכת החשמל.

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) הקשה על פרקש-הכהן ושאל אותה אם כניסת יצרנים פרטיים הפחיתה את מחיר החשמל. היא השיבה כי "התעריף מושפע גם מכניסת היצרנים, גם מהצורך באנרגיה נקייה שעולה כסף, ומכניסת הגז. בייצור הפרטי יש התייעלות". על השפעת מתווה הגז אמרה פרקש-הכהן כי "מחיר הגז בהסכם חברת חשמל רק יעלה עד שנת 2030, כי ההסכמים מוצמדים למדד האמריקאי פלוס אחוז בשנה".

הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה אמר כי "ניסינו לדאוג שמונופול תמר לא יכבול את הלקוחות לזמן ארוך כדי שאם ייכנס מתחרה, חברת החשמל תוכל להתמחר מולו – שכרגע זה תנין וכריש. הם רצו לחתום ל-15 שנה, כרגע יש חלון בין 2019 ל-2021, לפי המתווה המתגבש. אז הם יוכלו לצאת. ולחתום הסכם לכמה זמן שהם רוצים".

רבים מהח"כין קראו לשמור על זכויות העובדים, ולא הסכימו עם הכוונה לעודד את התחרות במשק החשמל. "תחרות והפרטה אינן מטרה אלא כלי", אמרה מיכל בירן (המחנה הציוני). "את המונופול של חברת החשמל שמשלם שכר לאלפי עובדים הממשלה מתעקשת להפריט, אך על מונפול הגז שכל רווחיו מגיעים לטייקונים – הממשלה מגנה. בארה"ב ניסו להפריט את משק החשמל וזה נגמר בהפסקות חשמל". היא גם התעמתה עם פרקש-הכהן ואמרה שהשימוש במלים "צ'ק שמן" על העובדים היא הסתה חמורה.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "הוועדה צריכה אומץ פוליטי, אחרת נהיה שוב חותמת גומי להארכת הרישיון". תמר זנדברג (מרצ) ציינה כי "במסגרת ההסתה נגד העבודה המאורגנת, חברת החשמל אפילו לא קולטת בחזרה עובדים ארעיים, כאשר הוצאות השכר אינן העיקריות אלא התשתית". היא גם ציינה כי הרפורמה צריכה להתייחס לאנרגיה מתחדשת. גם ח"כ איתן ברושי אמר "כי התדמית של חברת החשמל פחות טובה מכפי שהיא עובדת בפועל, היא נותנת שירות בכל הארץ ומוכיחה שהמדינה יכולה להחזיק בשירות כזה". ח"כ איילת נחמיאס ורבין העלתה את הקושי של החברה לפעול מול עשרות רגולטורים.