תערוכה: "מאסף", בית האמנים ירושלים

גם מי שלא מכיר את ההיסטוריה מבין שבית האמנים הירושלמי הוא לא עוד חלל תצוגה. בין 1906 ל־1965 פעל בו המוזיאון וחלל התצוגה של בצלאל, בית הספר לאמנות של בוריס שץ. בצלאל היה מפעל ציוני, מחקרי וחינוכי, והתערוכה החדשה מנסה לתת ביטוי לאותם ערכים בצורה מעט שונה מהמקובל.

דבר המבקרת: התערוכה כוללת קבוצת אמנים מוכשרים בעבודות המתייחסות כל אחת מזווית שונה לאותה היסטוריה. צבי טולקובסקי, למשל, מציג אובייקטים שיצר מעשרות חפצים ומסמכים שאסף מארכיונים, בעזרתם בנה פסלים דמויי טוטם שמאחדים את ההיסטוריה המקומית עם זו שלו. לדוד עדיקא יש מיצג יפהפה שעוסק בהנצחת היופי ומציב סחלבים חיים נגד קירות צבועים בגוני אפור.

בהתבוננות ראשונה התוצאה מתעתעת ונדמית כצילום לכל דבר. המיצג של נעה רז־מלמד עשוי פריטים בוטניים וארכיאולוגיים שהופכים לסטטיסטיים בסיפור אגדה קסום.

העבודות של קרן בנבנישתי אמנם קטנות ממדים, אך הן המרגשות ביותר: היא השתמשה בדפי הספר "Craft in Israel" שעל דימויו הולבשו אובייקטים תלת־ממדיים כברגים ופיסות חרסינה, והתוצאה נוסטלגית ומקורית.

פרטים: עד 8 באוגוסט. שמואל הנגיד 12, ירושלים. כניסה חופשית.

שורה תחתונה: הזדמנות מצוינת לראות עבודות מעניינות. מי שרוצה להעמיק בסיפור שמאחורי התערוכה יגלה עוד זוויות.

דורית פיגוביף גודארד