לקראת משבר קואליציוני: גם בכולנו דורשים לקיים את ההבטחות הקואליציוניות

מחר (א') אמורה הממשלה לקיים את הדיון הראשון בתקציב, אבל כעת נראה כי הדיון יידחה בשל מה שנראה כמשבר קואליציוני. מפלגת כולנו של שר האוצר משה כחלון מקשיחה כעת עמדות ומצהירה שלא תתפשר על הישגיה במשא ומתן הקואליציוני. בזמן שהמפלגות החרדיות מתעקשות על הגדלת תקציבי הישיבות והעלאת קיצבאות הילדים, כולנו עומדת על העלאת שכר החיילים, תוספת לקיצבאות הזיקנה ודמי אבטלה לעצמאים. 

"נתניהו יצטרך להחליט אם זה תקציב חברתי או תקציב חרדי", אמר גורם בכולנו. שווי הדרישות של כולנו כ-1.8 עד 2 מיליארד שקל כאשר העלות הכוללת של ההבטחות הקואליציוניות נעה בין 8 ל-9 מיליארד שקל.

יהדות התורה לרה"מ: "קיצוצים בהתחייבויות? שלא ינסו אותנו"

כבר באמצע השבוע שעבר, בנוסף לפגישתו של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, פנו נציגי ראש הממשלה אל סגן שר האוצר יעקב ליצמן כדי להגיע להסדר לפריסת התוספת לקצבאות ילדים – הסעיף הגדול ביותר בהבטחות הקואליציוניות, שעלותו 2.6 מיליארד שקל בשנה.

נתניהו עם ליצמן. האוצר חורג ב-15 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

ביום רביעי בערב כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו פגישה עם ראשי סיעות הקואליציה בלשכתו, ועלו בה שתי אפשרויות – קיצוץ רוחבי בכל המשרדים, או הפחתה בהבטחות הקואליציוניות, אך הפגישה הסתיימה ללא הסכמה. למחרת הצהיר יעקב ליצמן כי "לא אתן לשנות כלום ממה שחתמו איתנו בהסכם הקואליציוני. אעמוד על קצבאות הילדים ותקציבי הישיבות. שלא ינסו אותנו". גם יו"ר ש"ס אריה דרעי התבטא נגד אי העמידה בהסכם.

בין הסעיפים המשמעותיים שהובטחו במשא ומתן: 900 מיליון שקל לתמיכה באברכים ובמוסדות חינוך חרדיים, 420 מיליון שקל לכספים קואליציוניים, הקצאה של 800 מיליון שקל למשרד החינוך, 1.3 מיליארד שקל להגדלת שכר החיילים, וכ-1.2 מיליארד שקל לתוכנית מע"מ 0%.

סכום ההבטחות הקואליציוניות מגיע לכ־8 מיליארד שקלים, אולם האוצר חורג כבר בכ־15 מיליארד שקל מעבר לתקרת ההוצאה. חריגה זו מורכבת מההגדלה האוטומטית בתקציב ומהתחייבויות שהגיעו לאחר הקמת הממשלה, כמו תוכנית הסייעת השנייה – שאף גדלה בשבוע האחרון, פיתוח המגזר הדרוזי והצ'רקסי, המלצות ועדת לוקר – שאם יתקבלו, יגדילו את תקציב הביטחון ב־5–4 מיליארד שקל. התחייבויות אלה עשויות להיות מושפעות גם מסיכום הרפורמה הצפויה בחברת החשמל ומתוכניותיו של כחלון בתחום הדיור, כמו סיוע ליזמים בפרויקט מחיר למשתכן.

בקואליציה כבר מתחילות האשמות על כך שהמו"מ מתחיל מחדש חודשיים לאחר הסיכומים. כבר בתחילת המו"מ הקואליציוני קיבל שר האוצר משה כחלון עדכון מוקדם על גובה התקציב המתוכנן כדי ליצור מסגרת מוסכמת להבטחות הקואליציוניות, שהוערכה בתחילה ב־3–2 מיליארד שקל. בהמשך, היה זה נתניהו שחתם על ההסכמים עם שאר השותפות, ונראה היה שהוא לא הצליח לרסן את דרישותיהן ונדחק לרגעי החתימה האחרונים. אולם עתה במפלגות החרדיות לא נותנים לכחלון להתחמק מאחריות וטוענים כי הוא היה בסוד ההסכמות ונתן את אישורו, מתוך ציפייה שהתקציב שיגיש יכיל את ההסכמות.

במקביל, צוות מטעם ישראל ביתנו, שכולל את הח"כ לשעבר ליאון ליטינצקי ומנכ"ל משרד הקליטה לשעבר עודד פורר, מקיים מגעים עם נציגי האוצר על התקציב. יו"ר הקואליציה צחי הנגבי אמר כי הוא צופה שהתקציב יעבור בסיוע ישראל ביתנו ברוב של 67 ח"כים. מפלגתו של אביגדור ליברמן תנסה להגיע להישג כמו הקצבת פנסיות לעולים שהגיעו בגיל מתקדם לישראל, אך גם להשפיע על מתווה התקציב בכללותו. במערכת הפוליטית אף עלו סברות שהמו"מ הזה יבשיל בסופו של דבר לכדי כניסה של ישראל ביתנו לקואליציה.

התמיכה של ליברמן נועדה להפחית את כוח המיקוח של המפלגות החרדיות, אך גורמים ביהדות התורה אמרו שלשום כי גם אם ייכנס לקואליציה אין מדובר בקלף נגדם, ובכל מקרה הם אינם חוששים מפירוק הקואליציה אם לא יכובדו ההסכמים עמם. לטענתם, הממשלה יכולה וצריכה לעמוד בהתחייבויותיה, ואין להלך עליהם אימים, אלא למצוא סדר עדיפויות אחר.