אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכירת חיסול

מכירת חיסול

כדי ש"שליחות קטלנית - ג'נסיס" יהיה מעולה הוא נזקק לנס, וזה לא ממש קרה. במקום זה הוא מציג את גיבורת סרטי הפעולה הראשונה שלא יודעת לרוץ

12.07.2015, 09:56 | איתי לב

עתידנים צופים כי לא ירחק היום שבו תוכלנה מכונות לשכלל את עצמן בעצמן, וכך לפתוח פער על התבונה האנושית. "סינגולריות" הוא המונח המתאר את הרגע שבו תצא המכונה לחופשי, והרגע הזה מסומן מראש כנקודת תפנית בעתיד המין האנושי. זה אולי נשמע דמיוני ומרוחק, אבל אנשי מקצוע טוענים שהשינוי הזה ממש מעבר לפינה, במרחק של עשרות שנים לכל היותר.

זהו גם הנושא המרכזי של "שליחות קטלנית — ג'נסיס", הסרט החמישי בסדרה, שמגיע אלינו אחרי פסק זמן של שש שנים. ב־2017 (מעבר לפינה, כבר אמרנו?) מושקת תוכנת הפעלה בשם ג'נסיס, ומבטיחה קיום וירטואלי גלובלי מושלם ורציף בין כל ממשקי החיים. החברה האנושית קופצת על הפיתוח בשמחה, רק כדי לגלות שזוהי תוכנה זדונית הנשלטת בידי מכונות. האנושות מושמדת ברובה, והאדם הופך למיעוט נרדף.

פערים קומיים

 

כאן מתחילה תנועת מטוטלת של הסרט בין העתיד לעבר. בני אנוש נשלחים מן העתיד לעבר וחוזרים על הספקולציה שכה אהובה על הדמיון הקולנועי: האם אפשר לשנות את העתיד דרך העבר? האם אדם הנשלח מן העתיד יכול לחזור לסן פרנסיסקו של שנות השמונים ולהציל את האנושות מהשתלטות המכונות ב־2017? (רמז: יש מצב).

ג'ון קונור (ג'ייסון קלארק), שהיה ילד קטן בפרק הראשון בסדרת "שליחות קטלנית" והיום הוא מנהיג המין האנושי, שולח את קייל ריס (ג'יי קורטני) אחורה בזמן. הוא עתיד להיפגש עם שרה קונור, אמו של ג'ון (אמיליה קלארק, הידועה בעיקר כחאליסי מ"משחקי הכס"), ומשם לצאת איתה למסע להצלת האנושות. בניגוד למצופה, ריס לא מודע לגמרי לקשר שלו למשפחת קונור — בקטנה, הוא האבא של ג'ון ובן הזוג של שרה — מה שמייצר פער מעניין וקומי. סיפור האהבה בין קייל ושרה מעט כפוי וצפוי, או כפי ששוורצנגר שואל את שרה אחרי פגישתה הראשונה עם קייל: "נו, סיפרת לו כבר? הזדווגתם?".

נולד שוורצנגר. שרה קונור קוראת לו סבא נולד שוורצנגר. שרה קונור קוראת לו סבא'לה נולד שוורצנגר. שרה קונור קוראת לו סבא

 

די גמלוני

 

"שליחות קטלנית" הראשון, שנוצר בידי ג'יימס קמרון ב־1984, היה סרט נפלא ופורץ דרך. כדי ש"שליחות קטלנית — ג'נסיס" יעבוד באותה רמה צריך היה נס, ובעיקר תסריט מבריק שיתחבר לתסריטים הקודמים תוך שהוא מפתח עולם משלו. הליהוקים היו צריכים להיות נכונים ומרגשים, הפעלולים היו צריכים לעבוד והמוזיקה — לסחוף. בקיצור, הקסם צריך לפעול. זה לא ממש קורה כאן, וכשזה קורה זה דורש מאמץ רב.

"שליחות קטלנית — ג'נסיס" הוא רק עוד סרט. שוורצנגר המזדקן מגלם את אותו סייבורג שהפך עם השנים לחלוד אך תפקודי (שרה קונור קוראת לו "סבא'לה"), והוא מספק לסרט כמה מרגעיו היפים והנוסטלגיים. בחלקם הוא מנסה להיות מצחיק ולקרוץ לצופה, וזה יוצא קצת גמלוני אך נסלח.

אמיליה קלארק, שליהוקה לתפקיד שרה קונור הצעירה נשמע מבטיח, מתקשה לקיים את ההבטחה. היסוד הגברי שהיה בלינדה המילטון, הסקס אפיל הקשוח והמתרכך חליפות נעלם, ואת מקומו תפסה ילדה עם ידיים שמנמנות שבקושי רצה. קשה להיות שרה קונור ככה.

התסריט בינוני, הפעלולים מעט מיושנים והאויבים לא ממש מאיימים. אפילו "קרב הגאולה" בסוף הסרט נראה מודבק, והדרך להפלת המכונה קצרה ולא מתוחכמת. מצד שני, זהו סרט קצבי ומחויך למדי, שמתאים ליומית.

רגעים שנזכור ביום שאחרי:

1. בין ג'ייסון ואמיליה קלארק, שמשחקים את ג'ון ושרה קונור, אין שום קשר משפחתי

2. ג'יי קיי סימונס, זוכה האוסקר הטרי על "וויפלאש", מגלם את אובריין

3. יש למה לחכות: ב־2019 יחזרו הזכויות על המותג "שליחות קטלנית" לג'יימס קמרון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות