אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פתאום באמצע החיים צילום: אוראל כהן

פתאום באמצע החיים

הצגה חדשה ומרגשת עוסקת בנשים נשואות שמגלות שהן לסביות והתהליך המטלטל שעובר עליהן ועל סביבתן. היוצרות, שעשו הכל לבד, מכירות את הנושא מקרוב

14.07.2015, 09:23 | מאיה נחום שחל

אשה מתאהבת, מתחתנת, מקימה משפחה, שוקעת במירוץ, אבל פתאום שמה לב שלאט לאט, או מהר מהר, באמצע החיים, משהו הזדחל. שהיא בעצם מאוהבת באשה, או נמשכת לנשים באופן כללי. "הסיטואציה הזאת היא טלטלה עצומה. אני יודעת כמה זה קשה וכמה אשמה יש, בעיקר כלפי הילדים, כי חוויתי את זה בעצמי לפני כמה שנים", אומרת אירית א' נהר (57).

נהר היא מנחת קבוצות ומטפלת משפחתית, אמא לשלושה ילדים בוגרים, שהיתה נשואה לאביהם וחיה כיום בזוגיות עם אשה. הניסיון שלה כבר הוביל אותה להקמת תלתן, מסגרת המספקת תמיכה וליווי לנשים לסביות הנשואות לגבר, ועכשיו הוא הביא ליצירת ההרצגה (הרצאה+הצגה) החדשה "קרועות", שתעלה הערב בתל אביב.

את הרעיון להצגה העלתה השחקנית והיוצרת עירית גדרון (60), לאחר שראתה את נהר מספרת על הפעילות שלה בטלוויזיה. בת אחותה של גדרון נפרדה מבעלה לטובת קשר עם אשה, והיא מצאה את עצמה מלווה מקרוב את ההתמודדות של ילדיה עם השינוי. "חוויתי את הסיפור בעיקר דרך הבכור, שחטף מהלומה קשה", היא מספרת. "היינו נפגשים בבית קפה ומדברים, והצעתי לו שנשים את כל הקונפליקטים על השולחן ונכתוב מהם מחזה. שאלתי אותו אם הוא רוצה שנעשה עם זה משהו, והוא ענה שאם זה יכול לעזור לילדים אחרים אז כן. זה היה הטריגר לפנייה שלי לאירית".

התוצאה היא ערב שמורכב מחלקי הרצאה של נהר, מונולוגים של נשים שעברו את השינוי, מונולוגים של ילד שעד לתהליך, ושירים של ענת יפרח (33), מלונאית וזמרת יוצרת, אמא לשני ילדים צעירים, לסבית נשואה שעוברת כעת תהליך של פרידה מבעלה — כולל ביצוע מרטיט ומפתיע ל"האמיני יום יבוא".

מימין: גדרון, יפרח וא מימין: גדרון, יפרח וא' נהר, יוצרות ההרצגה "קרועות". מרגשת ומצחיקה | צילום: אוראל כהן מימין: גדרון, יפרח וא

המחיר של לחיות כפול

כל סיפור של יציאה מאוחרת מהארון הוא סיפור ייחודי. יפרח, למשל, היתה לסבית עוד לפני שהתחתנה. "בעלי היה חבר טוב שלי, הייתי החברה הלסבית שלו, ואז התאהבתי בו", היא מספרת. "בהתחלה ברחתי, כי זה נראה לי לא הגיוני, אבל חזרתי כי באמת אהבתי אותו. הלכתי לקבוצות של אירית כדי שהקשר שלנו כן יצליח, אבל הדברים התגלגלו אחרת".

בני הזוג מצליחים לסלוח?

נהר: "הפיוס מגיע אחרי הרבה זמן. חלק מהאג'נדה שלי הוא לדבר גם על מה שעובר עליהם: האם החברות בנישואים מסתיימת כשאשתך עושה סקס עם אשה? האם אתה יכול להכיל הכל חוץ מזה? מהם הגבולות בקשר? אני מציעה לנשים לדבר על זה, ולאפשר תקופה שבה התא המשפחתי מכיל את המורכבות הזאת, מפני שתמיד יש אפשרות שאולי זה ג'וק שיעבור או הרפתקה זמנית. רוב הנשים בסוף מחליטות להתגרש, כי קשה מאוד לחיות כפול".

איך מגיבה הסביבה?

גדרון: "אני מביאה את הקול הכועס והנובח של הילד, כולל התבטאויות קשות, כשהוא צועק על בת זוג שנכנסת הביתה 'יא לסבית אחת, הרסת לי את החיים, עופי מכאן', או 'זונה' על אמא שלו. נחשפים כל מיני אספקטים".

יפרח: "זה תהליך מאוד קשה, אבל גיליתי כמה חברים יש לי וכמה המשפחה שלי תומכת באופן מעורר השראה. מצאתי גם חברים חדשים שנהיו כמו משפחה - לסביות, סטרייטיות, הומואים וטרנסים".

נהר: "זה לא שמישהו מהחברים לא רוצה לראות אותך, אבל לך כאשה בשלב הזה כבר לא מתאים לשבת בחבורה של הזוגות הסטרייטים, זה כבר לא עונה לצרכים שלך. את צריכה לייצר לעצמך קהילה חדשה".

מימין: עירית גדרון, אירית א מימין: עירית גדרון, אירית א' נהר וענת יפרח. "טלטלה עצומה" | צילום: אוראל כהן מימין: עירית גדרון, אירית א

המחיר של להחליט ללכת

במרכז התהליך, כמובן, עומדת האשה עצמה. "הרבה שנים לא עשיתי שום דבר", מספרת נהר על הדרך שלה, "בגיל 32 הבנתי שקורה לי משהו, אבל התגרשתי רק בגיל 46. זה לא שכל השנים האלה הייתי לסבית פעילה, ממש לא. רוב השנים הייתי אשה נשואה שיודעת שמשהו צריך לקרות ולא נותנת לו כדי לשמור על מה שיש. אני יודעת שהרבה יותר פשוט להיות סטרייט, ולמעבר יש מחיר כבד, גם מבחינה כלכלית. אשה שעושה את השינוי הזה הופכת להיות אשה שתחזיק את חייה לאורך כל השנים בעצמה, במיוחד אם יש לה ילדים".

כש"קרועות" עלתה לראשונה במסגרת שבוע הגאווה, בסוף מאי, "אני חושבת שגרמנו לאנשים לצאת מהאולם עם משהו בחוּש בבטן", כדברי נהר. הערב ב־21:00 היא תוצג בתיאטרון הקוביה במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב, לוקיישן שכשלעצמו מחייב חלק מהקהל לעבור תהליך. "יש לי חברה טובה שהזמנתי להצגה, והיא ביקשה שאזמין בפעם אחרת, כשזה לא יהיה במרכז הגאה", אומרת גדרון. "לדור שלנו לא קל לקבל את הדברים האלה".

ההצגה, הן אומרות, מתאימה במיוחד למטפלים, אנשי חינוך, כנסים מיוחדים וכן הלאה, "אבל לאור התגובות זה גם לקהל הרחב. זה מרגש, מצחיק ובעיקר מעורר מחשבה. חברה שלי אמרה שצריכים להופיע מול ועדי עובדים", אומרת גדרון, ונהר מסכמת: "נרצה להשמיע לכל מי שירצה לשמוע. אין לי אשליות, אני יודעת שהמסר שלי לא קל לעיכול ויש תוקפנות כלפי הדבר הזה. ההרצגה הזאת פורצת תבניות, וזה קשה יותר מול קהלים מסוימים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות