אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"התרופה שלנו לפסוריאזיס משאירה לראשונה עור נקי" צילום: Howard Brundrett

ראיון כלכליסט

"התרופה שלנו לפסוריאזיס משאירה לראשונה עור נקי"

בראיון בלעדי מדבר המנהל המסחרי של הענקית השוויצרית על כך שהתעשייה תעבור למודל תשלום לפי תוצאות הטיפול. נוברטיס היתה השנה שיאנית ה־FDA עם 8 אישורי תרופות, ויש לה גם קשר ישראלי

14.07.2015, 08:17 | ניר צליק, באזל

"אני עוקב באופן אישי אחרי תעשיית הביומד הישראלית'', אומר בראיון בלעדי שנערך במטה נוברטיס בבאזל ריינר בוהם (Rainer Boehm), המנהל המסחרי הראשי של החברה. "אין ספק שיש בישראל יכולות פיתוח חזקות, והעמיתים שלנו ממחלקת המסחר מסתכלים על השוק הזה באופן קבוע. יש לנו כ־80 ניסויים קליניים שמתבצעים בישראל, בנוסף להשקעות".

קראו עוד בכלכליסט

נוברטיס מחזיקה ב־9% מביוליין הישראלית

המעורבות של נוברטיס בישראל הולכת וגוברת. ענקית התרופות השוויצרית אמנם נסוגה משיתוף הפעולה עם גמידה סל, אולם כיום היא מושקעת בביוליין ומחזיקה בה בכ־9% אחרי השקעה של כ־10 מיליון דולר לפני שנה. נוברטיס גם מפעילה פה את זרוע ההשקעות שלה, נוברטיס ונצ'רס, והסניף המקומי בראשות שלמה מנע עבר בהדרגה ממעמד של מפיץ תרופות ומשווק מקומי לסניף המחפש שיתופי פעולה מקומיים ואחראי לביצוע ניסויים קליניים בארץ. הקשר הישראלי של נוברטיס לא מסתיים בנקודה זו, שכן החברה־הבת שלה, Sandoz, משיקה בימים אלה גרסה של קופקסון גנרי, שצפויה לספק תחרות קשה לקופקסון של טבע. הקשר הישראלי האחרון של נוברטיס הוא התחרות שלה בקייט פארמה של ד"ר אריה בלדגרין, שמפתחת כמוה מספר טיפולים לסרטן, המבוססים על הנדסה של המערכת החיסונית של הגוף לתקיפת תאים סרטניים.

מה אתה אומר על הסאגה של מיילן־טבע־פריגו?

"זה מעניין מאוד, וזה מערב את העמיתים שלנו בזרוע הגנרית של נוברטיס, Sandoz, כי הם פועלים באותה סביבה. אני בטוח שהם עוקבים אחרי הנעשה. אצלנו בתחום תרופות במקור יש לזה פחות השפעה".

על אף העניין הגדול של נוברטיס בביומד וגנריקה, העתיד שלה והכסף הגדול כנראה נמצאים בתחום הלוהט של טיפולים בסרטן בטכנולוגיה החדשנית של תראפיית תאים. החברה נחשבת לחלוצה ומובילה עולמית בתחום.

בנוגע לטיפול בסרטן, איך את מעריך את הסיכויים שהטיפולים במערכת החיסון יצליחו לרפא את המחלה לחלוטין?

"תראפיית התאים היא ללא ספק גישה חדשה לטיפול בסרטן. זו טכנולוגיה מורכבת, שמחייבת התמודדות עם משוכות גבוהות. כאחת מהחברות המובילות בתחום התרופות אנחנו צריכים לעבוד בתחום הזה. יש לנו שתי אינדיקציות מובילות, ללוקמיה וללימפומה, כשהלוקמיה מתקדמת יותר. עדיין מוקדם לדעת אם הטיפולים האלה יתאימו למאות חולים, לאלפים או לעשרות אלפים. האם זה יהיה כלי משמעותי בתחום הסרטן? קשה לדעת. ההבטחה נמצאת שם והושגו תוצאות בניסויים, אבל זה עדיין מורכב. צריך גם לזכור שמדובר בטיפול שעלותו יכולה להגיע למאות אלפי דולרים לחולה, ולכן קשה לדעת אם זו תהיה הגישה המיינסטרימית לסרטן הדם. אנחנו מקווים שכן, אבל עדיין לא מוכנים להמר שזה יהיה הסטנדרט הטיפולי בעוד 5–10 שנים. נעשה כמיטב יכולתנו שזה יקרה".

נוברטיס הוקמה ב־1996 אחרי מיזוג של שתי חברות, Sandoz ו־Ciba-Geigy — גם הן מבאזל והוקמו במאה ה־18. הן החלו את דרכן בענף צביעת הבדים, ולכן התמקמו בקרבת נהר הריין. בהמשך, כשחיפשו נתיב חדש לידע הכימי שלהן, עברו לתעשיית התרופות.

שווייה של נוברטיס: פי חמישה משווייה של טבע

מתחילת 2015 הוסיפה מניית נוברטיס הנסחרת בנאסד"ק 15% לערכה, ושווי השוק שלה עומד כיום על 250 מיליארד דולר — פי חמישה מטבע. החברה מעסיקה 133 אלף עובדים ברחבי העולם, מהם כ־63 אלף באירופה. ברבעון הראשון של השנה רשמה נובטיס הכנסות של 12 מיליארד דולר, עלייה של 3% במטבעות קבועים וירידה של 7% ללא התחשבות בשינויים בשערי המטבע, והרווח הנקי הסתכם ב־2.3 מיליארד דולר — עלייה של 9% במטבעות קבועים וירידה של 6% ללא התחשבות בשערי המטבע.

נוברטיס מחולקת כיום לשלוש זרועות עיקריות: זרוע התרופות (שאחראית למרבית ההכנסות), אלקון (בתחום טיפולי העיניים) וסאנדוז (תרופות גנריות).

ריינר בוהם, צילום: Howard Brundrett ריינר בוהם | צילום: Howard Brundrett ריינר בוהם, צילום: Howard Brundrett

במהלך הרבעון הראשון קיבלה נוברטיס אישורים לשמונה תרופות חדשות מה־FDA, 14 תרופות חדשות באירופה ו־14 תרופות חדשות ביפן — יותר מכל חברה אחרת בעולם. שתי התרופות החשובות ביותר של החברה השנה הן Cosentyx, לטיפול בפסוריאזיס חמור ו־Entresto (LCZ696) לטיפול באי־ספיקת לב. אנליסטים מעריכים כי המכירות של ה־Entresto עשויות להגיע בשיאן ל־5 מיליארד דולר בשנה, ושל ה־Cosentyx למיליארד דולר.

"אלה שתי תרופות שמשנות את כל כללי המשחק", אומר בוהם. "לגבי ה־LCZ, לא היתה חדשנות בתחום הזה כבר הרבה זמן. אנחנו מאמינים שזה יהיה הטיפול הסטנדרטי בעולם לסובלים מאי־ספיקת לב. אנחנו מאמינים שהתרופה הזו, המאריכה את חיי המטופלים ומפחיתה אשפוזים, תהיה הצלחה אדירה.

"ה־Cosentyx מאפשרת לראשונה לחולי פסוריאזיס להגיע לעור נקי או נקי כמעט לגמרי. עד היום לא נראו תוצאות דומות, ואנחנו מקווים שזה יהיה הסטנדרט הטיפולי בתחום זה. ביקשנו אישור לאינדיקציות נוספות, כגון דלקת מפרקים, ויש לנו תקוות גדולות לשתי התרופות האלה. אנחנו מציעים לחולים משהו שישנה באופן משמעותי את חייהם. הרי בסופו של דבר זו הסיבה לכך שאנחנו באים לעבודה מדי יום".

Cosentyx היא תרופה ביולוגית שהראתה בניסויים קליניים תוצאות טובות יותר מאלה של Stelara מבית ג'ונסון אנד ג'ונסון — התרופה שנחשבת כיום סטנדרט טיפולי לחולי הפסוריאזיס. מספר חולי הפסוריאזיס בעולם נאמד ב־25 מיליון איש — 7.5 מיליון מהם בארה"ב. בישראל יש כ־170 אלף חולי פסוריאזיס. כ־10% מחולים אלה מוגדרים חולים במצב בינוני־קשה, והתרופה מיועדת בשלב הנוכחי בעיקר להם.

20 מיליון איש בעולם סובלים מאי־ספיקת לב

מספר החולים באי־ספיקת לב כיום בעולם נאמד ב־20 מיליון, 6 מיליון בארה"ב וכ־100 אלף בישראל. שכיחות המחלה — מצב שבו הלב אינו מתכווץ מספיק — התגברה בעקבות העלייה במספר החולים שמחלימים מהתקפי לב, אולם הלב של חלקם אינו חוזר לרמת תפקודו הקודמת. התוצאות של הניסויים בתרופה זו הראו ירידה של 20% במקרי המוות מבעיות לב, והקטינו את האשפוזים הקשורים למחלות לב ב־21%. נתונים אלה עשויים לסייע בעיקר למערכות הבריאות, שסובלות מלחץ תקציבי הולך וגובר.

לחץ המחירים שמופעל על מערכות הבריאות בעולם משפיע גם על חברות התרופות?

"יש אוכלוסיה גדולה שמזדקנת, ויש יותר מחלות כרוניות, כך שיש גם לחץ מחירים. תקציבי הבריאות בעולם נמצאים בלחץ שהולך וגובר, ואנחנו נצטרך להדגיש יותר ויותר את הערך של הטיפולים הרפואיים שאנחנו מציעים. אנחנו מעריכים שממשלות ומבטחים יסתכלו יותר על הערך הכלכלי של התרופות. אנחנו חייבים לספק את המידע הנכון — לא רק הקליני, אלא גם מידע פיננסי, כדי להוכיח את היתרונות של המוצרים שלנו. אנחנו צריכים להראות עדות במגוון אוכלוסיות, וגם באוכלוסיות המקומיות של המבטחים, שהמוצר פועל היטב, ואנחנו נעשה זאת".

הלחץ הזה גם מוביל ליותר מיזוגים ורכישות?

"התעשייה צריכה להישאר דינמית. חברות מתמקדות בעיקר בתחומים שהן טובות בהם, ולא בתחומים שבהם יש להן רק מוצר אחד. אנחנו מאמינים שהתעשייה תעבור למודל שבו משלמים לפי תוצאות הטיפול, ולכן צריך להתמחות בתחומי ריפוי ספציפיים. וזה אומר שאנחנו צריכים להיות פעילים גם במיזוגים ורכישות, כדי לחזק את תחומי המיקוד שלנו. אם יש לנו מוצר שיוצא מהמחקר ואינו נמצא בתחום המומחיות שלנו — נמכור אותו. כחברה יש לנו מאסה קריטית, ויש אצלנו חדשנות רבה, כך שאנחנו לא תלויים בפעילות רבה של מיזוגים ורכישות, אבל אנחנו תמיד פתוחים לזה. אנחנו לא צריכים לצאת למהלכים גדולים בגלל חוזקו של הארגון".

טוענים שחברות התרופות הגדולות הפכו בעצם בעיקר לזרוע שיווק, בעוד שהמחקר נעשה בחברות קטנות, שמוכרות לגדולות את המוצר לאחר השלמת פיתוחו.

"יש חברות תרופות שמבוססות פחות על פיתוח פנימי, זה נכון, אבל בנוברטיס אנחנו גאים בזה שלנו יש מחויבות עמוקה לפיתוח. אנחנו מאמינים שגם אם אתה רוכש מוצר, אתה חייב להבין מה אתה קונה, ולכן צריך מומחיות ניתוחית פנימית. אנחנו תמיד מחפשים מה יכול להשלים את המוצרים שלנו, אבל תמיד מתבססים על הפעילות הפנימית שלנו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות