הסיכוי לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי גבוה יותר ללא תיווך עו"ד

75% מהפונים בצורה עצמאית לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי זכו לקבל את קצבת הנכות המקסימלית לעומת 57% מאלו שפנו דרך עורך דין, נכון ל־2013. כך עולה מנתונים חדשים של המוסד לביטוח לאומי שהגיעו לידי "כלכליסט".

בנוסף, 35% מהפונים לוועדות הרפואיות ללא ייצוג לקבלת קצבת נכות כללית קיבלו את מבוקשם לעומת 32% מהפונים באמצעות עורך דין. בסך הכל פנו לביטוח לאומי כ־106 אלף מבקשי קצבת נכות כללית בצורה עצמאית ב־2013. עוד 11,700 מבקשים פנו באמצעות עורך דין.

הפרש גדול נרשם גם בקרב מקבלי קצבה המבקשים להגדיל או לחדש אותה: 66% מהבקשות שהתקבלו ללא ייצוג אושרו לעומת 44% בלבד מהפניות שהגיעו דרך עורך דין.

הסבר אפשרי אחד לפערים הוא שההשוואה מראש בעייתית. זאת, בהנחה שסיכויי ההצלחה של הפונים דרך עורכי הדין היו מראש נמוכים יותר, ולכן פנו לעורך דין. אך מצב זה מעלה את השאלה - מדוע עורכי הדין לקחו מפונים אלו את שכר הטרחה מלכתחילה?

ועדת העבודה והרווחה תדון מחר בהצעת "חוק לבנת פורן" להגבלת העמלות שלוקחות חברות פרטיות ועורכי דין מהפונים באמצעותם לוועדות רפואיות של ביטוח לאומי. הועדה אמורה להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ועדת השרים לחקיקה אמנם אישרה לפני שבועיים את החלת דין הרציפות על הצעת החוק אבל בהתאם לדרישת שרת המשפטים איילת שקד, הועדה תדון מחר בשינויים במעמד עורכי הדין, ובהם ההגבלה על שכר טרחה.

32% מהפונים באמצעות עורך דין נענו, לעומת 35% שפנו ללא עורך דין | צילום: שאטרסטוק

לשכת עורכי הדין פועלת למניעת או צמצום ההגבלה, בטענה כי בתקרת עמלות נמוכה לא ישתלם להם לעבוד, ומי שייפגע הוא ציבור הנכים.

בנוסף לדרישה של שקד, ההצעה יוצרת שתי תקרות נוספות. האחת, לגבי החברות הלא משפטיות למימוש זכויות רפואיות, כמו לבנת פורן או זכותי, הקובעת את תקרת שכר הטרחה ל־10.75% מהקצבה למשך חמש שנים, לעומת כ־20% למשך שלוש שנים.

תקרה דומה נקבעה במקרה של עורכי הדין, שתעלה אם יפנו לערעור או לבית הדין לעבודה.