בדרך לצמצום פערים: משרד התקשורת עומד לשחרר את תדרי דור 4

חברות הסלולר עומדות לקבל סוף־סוף את תדרי דור ארבע. ועדת הכספים אישרה אתמול את גובה האגרות השנתיות שהן ישלמו עבור שימוש בתדרים אלה, ולאחר שהשינויים ייכנסו לתוקף, בתוך מספר ימים, יוכל משרד התקשורת לחלק לחברות הסלולר סוף־סוף את התדרים שיאפשרו להפעיל את רשתות הדור הרביעי (LTE) במתכונת מלאה. בכך תבוא לסיומה פרוצדורה ארוכה במיוחד שהחלה עם פרסום המכרז לרכישת התדרים ביוני 2014, וישראל תוכל להצטרף לרשימה של 100 המדינות שבהן כבר פועלת הרשת המהירה ולצמצם פערים מולן.

מהירות האינטרנט הסלולרי בישראל נמצאת אמנם במגמת עלייה בשנים האחרונות, אך בהשוואה עולמית מצבה של ישראל רק הולך ונהיה גרוע יותר. על פי מדד Net Index הנחשב של חברת אוקלה, המתבסס על בדיקות מהירות שמבצעים משתמשים בכל העולם, עלתה מהירות ההורדה הסלולרית (Download) הממוצעת בישראל מ־3.3 מגה־ביט לשנייה לפני שנתיים ל־9.24 מגה בחודש שעבר. עם זאת, ישראל הידרדרה במדד זה ביחס לעולם: ביוני 2013 דורגה ישראל במקום ה־50 בעולם בזמן ההורדה, וכעת היא מדורגת במקום ה־65 מתוך 114 מדינות.

מידרדרים בדירוג

אותה מגמה ניכרת גם במה שנוגע למהירות ההעלאה (Upload) הסלולרית הממוצעת בישראל, שעלתה מ־1 ל־3 מגה-ביט בשנתיים האחרונות. זאת בזמן שהדירוג של ישראל דווקא הידרדר ממקום 60 ביוני 2013 למקום 63 כעת.

הסיבות להידרדרות היחסית של ישראל ברורות. בשנתיים האחרונות הושקו רשתות דור רביעי במתכונת מלאה בקרב מדינות רבות בעולם, אולם בישראל, בשל מחסור בתדרים, השיקו החברות גרסה מוגבלת בלבד של הטכנולוגיה החדשנית. אחת המדינות שעקפה את ישראל רק לאחרונה היא מרוקו, שמהירות ההורדה הסלולרית הממוצעת בה זינקה מ־6.3 מגה באפריל ל־13 מגה כעת בעקבות השקת הדור הרביעי בחודשיים האחרונים, והיא קפצה מהמקום ה־86 למקום ה־46 בעולם.

המקום המדורדר של ישראל בטבלת הגלישה העולמית הוא תוצאה ברורה של מדיניות משרד התקשורת, שעסק בשנים האחרונות אך ורק בנושא המחיר לצרכן. המשרד הצליח להוריד את מחיר שירותי הסלולר דרמטית, אך באותה עת ביצע כמעט את כל הטעויות האפשרויות בתחום הטכנולוגי. ב־2012 למשל הוא הכניס לשוק הסלולר שני מפעילים חדשים, גולן טלקום ו־HOT mobile, אף שלא היו לו מספיק תדרים כדי לאפשר להם לעבור לדור הרביעי שהחל לתפוס אז תאוצה בעולם. אלא ששלוש חברות הסלולר הוותיקות כבר הקימו מאות אתרים ברשת הדור הרביעי, כך שברגע שיחולקו התדרים הן יוכלו להפעיל רשתות בפריסה גבוהה.

שלמה פילבר, מנכ”ל משרד התקשורת. נגמרה הפרוצדורה?

הסיבים לא עזרו

גם בנוגע לאינטרנט הקווי, קשה לומר שישראל היא מעצמה עולמית. מהירות ההורדה הממוצעת בישראל אמנם עלתה מ־16.4 מגה לפני שנתיים ל־31 מגה כעת, אולם המיקום של ישראל בדירוג העולמי לא השתנה הרבה, ממקום 35 היא עלתה למקום 33. קצב ההעלאה הקווי הממוצע עלה מ־1.79 ל־4.57 מגה, אך ישראל נותרה בתחתית הרשימה במקום ה־104 מתוך 198 מדינות, שיפור קל ממקום 127.

במשרדי הממשלה טוענים שמיזם הסיבים של חברת החשמל, שהיה אמור להקים תשתית אינטרנט שלישית מהירה בישראל, אף שהוא לא מתקדם בקצב הרצוי, גרם לבזק ול־HOT לשדרג את התשתית שלהן ולשפר את מהירות הגלישה של הלקוח. אלא שהנתונים של אוקלה מספרים סיפור אחר: בזק ו־HOT אמנם התקדמו, אך לא יותר וגם לא פחות מכפי שעשו חברות תקשורת מקבילות בעולם.

מי שבעיקר מחזיקה את המפתח למהירות האינטרנט הקווי בישראל היא בזק, שכבר השלימה פריסה של סיבים אופטיים עד מיליון בתים בישראל. הסיבים הללו יכולים להקפיץ את המהירות המקסימלית שבזק מציעה מ־100 מגה ל־1 גיגה, אלא שבזק לא מרגישה שצורכי השוק מחייבים את הפעלתם, בין השאר לאור קצב ההתקדמות האטי של מיזם חברת החשמל. גם העובדה ש־HOT מציעה מהירות מקסימלית של 200 מגה בשוק הפרטי, פי שניים ממנה, לא מאיימת במיוחד על בזק.

נתוני אוקלה מספקים גם דירוג של חברות הסלולר וספקי האינטרנט מבחינת המהירות הממוצעת שנדגמה על ידי המשתמשים שלהם שביצעו בדיקות מהירות. על פי דירוג זה פרטנר מחזיקה במקום הראשון במהירות ההעלאה הממוצעת במרבית החודשים של 2015.