לשמר את רמת החיים של המשפחה

קרנות הפנסיה החדשות המקיפות (נכנסו לתוקף ב־1995) כוללות מרכיב ביטוח למקרה מוות או אובדן כושר עבודה. מטרת ביטוח השארים להבטיח הכנסה חודשית לבני הזוג ולילדים עד גיל 21. כאשר עמית בקרן נפטר, השארים זכאים לקצבה חודשית שנקבעת לפי גובה שכרו ושיעור הכיסוי, המשתנה בהתאם למסלול הפנסיה שהוא מבוטח בו.  

אם למשל השכר להפרשה הוא 10,000 שקל בחודש, ולפי המסלול בת הזוג מבוטחת על 60% מהשכר והילדים על 40%, היא תקבל קצבה חודשית של 6,000 שקל לכל חייה והילדים יקבלו 4,000 שקל עד גיל 21. בכל מקרה, הקצבה החודשית לשארים לא תעלה על שכרו של החוסך.

מדוע, אם כן, יש צורך בביטוח חיים נוסף? מעסיקים רבים משלמים לעובד תוספות מעבר לשכר הבסיס, כמו שעות נוספות, בונוסים חד־פעמיים או קבועים, דמי הבראה וקרן השתלמות שאותה אפשר לפדות אחת לשש שנים. תוספות אלה ואחרות שאינן נכללות בשכר המבוטח, ולא מופרשים בגינן כספים לחיסכון הפנסיוני. לכן השארים עלולים לחוות ירידה ברמת החיים שאליה הורגלו.

בנוסף, אחרי פטירת המבוטח קצבת השארים נשארת קבועה, אך צורכי המשפחה עשויים לגדול. ביטוח הריסק מאפשר לבטח סכום שאינו תלוי בשכר, ואפשר לראות בו מוצר משלים לביטוח השארים, שכן הוא מאפשר לבטח את הפער בין השכר המבוטח בקרן לבין ההכנסה בפועל, ואף מעבר לכך. קצבת השארים משולמת רק עד גיל 21, אולם כיום יותר ויותר הורים ממשיכים לתמוך בילדיהם מעבר לגיל זה. בביטוח הריסק מקבלים את הסכום בתשלום חד־פעמי, דבר שעשוי לסייע למשפחה להמשיך לתמוך בילדים מעבר לגיל 21, או לשמש להוצאות חד־פעמיות גדולות.

כאשר בוחנים את כדאיות הביטוח הפרטי, יש להביא בחשבון עלויות. מחיר פוליסת ריסק עולה עם גיל המבוטח, ולכן חשוב להתאים את סכום הביטוח לגילו ולמצבו המשפחתי. לדוגמה, מבוטח שילדיו אינם זקוקים עוד לתמיכתו הכלכלית, יכול להקטין את הסכום המבוטח וכפועל יוצא את הפרמיה החודשית שהוא משלם.

נכון להיום, מבוטח בשנות ה־30 לחייו צפוי לשלם מדי חודש כ־60 שקל עבור ביטוח חיים של מיליון שקל. מבוטח בן 60 ישלם קרוב ל־700 שקל בחודש עבור אותו סכום ביטוח. מבוטח הסובל מבעיות רפואיות ייאלץ לשלם תוספת.

השורה התחתונה: הביטוח הפרטי מאפשר לבטח את הפער בין השכר המבוטח בקרן הפנסיה לבין ההכנסה בפועל - ואף מעבר לכך

הכותבים הם אנליסטית ואחראית על חינוך פיננסי בפסגות, וכלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות

צילום: שאטרסטוק