אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החברה ש-WTP רוצה לקנות לא רשמה רווח משמעותי כבר 3 שנים צילום: נמרוד גליקמן

החברה ש-WTP רוצה לקנות לא רשמה רווח משמעותי כבר 3 שנים

חברת הפלסטיק לגינות ד.פ עומר סיימה את 2012-2014 עם איזון בשורה התחתונה. WTP הציבורית רוצה לקנות מחצית ממנה ב-9-9.5 מיליון שקל

14.07.2015, 15:09 | גיל קליאן

חברת מיחזור הפסולת וו.טי.פי(WTP) נטולת ההכנסות והרווח של אמיר ברמלי ואבנר ארזי חשפה אתמול (ב') פרטים לגבי חברת הפלסטיק אותה היא מתכננת לרכוש.

קראו עוד בכלכליסט

מדובר בחברת פלסטיק תל אביבית בשם ד.פ עומר, שמייצרת בעיקר מוצרי גינון וקומפוסטרים. החברה ממוקמת ברמת החייל בתל אביב, ובעלי מניותיה לפי רשם החברות הם ינון דרור, חגי צ'יש וחן ומיכה אלטמן - שמחזיקים כל אחד כשליש ממניות החברה.

ההסכם שנחתם עם WTP הוא לרכישת 50.1% ממניות ד.פ עומר תמורת 9-9.5 מיליון שקל.התמורה תשולם במזומן של 6 מיליון שקל, חומרי גלם של 1.5 מיליון שקל והקצאת מניות של 1.5-2 מיליון שקל.

הדיווח הנוכחי של WTP חושף כי החברה לא הצליחה לרשום רווח משמעותי ב-3 השנים האחרונות למרות צמיחה במכירות. ד.פ עומר צמחה ב-20% בשורה העליונה בשנת 2014 למכירות של 17.9 מיליון שקל אך סיימה מאז 2012 באיזון בשורה התחתונה. את שנת 2014 סגרה עם רווח נקי זניח של 71 אלף שקל, ובשנת 2013 רשמה הפסד של 436 אלף שקל. בשנת 2012 רשמה רווח נקי של 561 אלף שקל בלבד.

אמיר ברמלי, צילום: נמרוד גליקמן אמיר ברמלי | צילום: נמרוד גליקמן אמיר ברמלי, צילום: נמרוד גליקמן

WTP הקימה מפעל שמהווה מבחן לטכנולוגיית הפיכת אשפה ביתית לחומר גלם לתעשיית הפלסטיק. ברבעון הראשון החברה ייצרה הכנסות זניחות ובעיקר הפסדים, ועד כה לא הוכיחה למשקיעים כי טכנולוגיית הפרדת הפסולת שלה באמת מסוגלת לייצר פעילות רווחית. לכן, בקופה של WTP אין מזומנים לביצוע הרכישה. כך, מפרטת החברה כי תבצע את הרכישה באמצעות מימון שיעמידו לה ברמלי וארזי.

ברמלי עצמו עומד במוקד חקירת רשות ניירות ערך. החקירה של רשות ני"ע בעניינו של ברמלי בודקת האם ברמלי ביצע עבירות של מרמה במסגרת קרן קלע שבשליטתו. על פי רשות ני"ע, מממצאי החקירה עלה, כי במהלך התקופה שבין 2014-2012 גייסה קלע ממאות משקיעים מאות מיליוני שקלים באמצעות הנפקת אג"ח, ותוך הבטחה לתשואות גבוהות - כל זאת ללא פרסום תשקיף כמתחייב על פי חוק.

קלע, כך החשד, יצרה מצגי שווא בפני המשקיעים לפיהם תשקיע את הכספים שתגייס לטובת "השלמת הון" של תאגידים ישראלים, בעוד שבפועל ובניגוד לפרסומים באתר החברה ובניגוד להסכמים בין המשקיעים/בעלי האג"ח, שימשו מרבית כספי המשקיעים לטובת השקעות פרטיות. חשדות נוספים נוגעים להטעיית הלקוחות בקרן קלע, לפיהם תמורת הגיוס תופנה לטובת פעילות "השלמות הון" בעוד שבפועל סכומי כסף ניכרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים הועברו לטובת מימון השקעותיו הפרטיות של ברמלי וחברות הקשורות אליו. ברמלי מכחיש את כל החשדות נגדו.

תגיות