גם רכישות של 66 מיליארד דולר לא עזרו: שער סל המטבעות חזר 14 שנים לאחור

המאבק הממושך שמנהל בנק ישראל יותר משבע שנים להחלשת שער השקל כדי לסייע ליצואנים הולך ומתגלה יותר ויותר ככישלון ענק.

המטרה שאליה מכוונת מדיניות שער החליפין של הבנק היא החלשת השקל מול סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי").

שער החליפין האפקטיבי, שאותו מחשב בנק ישראל מדי יום, משקף "סל" מטבעות וירטואלי המורכב מ- 28 מטבעות שמייצגים את 38 המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל. היום (ג'), עם קביעת השערים היציגים, נחלש שער החליפין האפקטיבי ב- 0.15%, ונקבע ברמה של 78.7 נקודות. בימים האחרונים מתבסס שער החליפין האפקטיבי סביב נקודת השפל שבה היה לפני 14 שנים, בתחילת חודש יוני 2001.

כישלונו של בנק ישראל להחליש את השקל בולט במיוחד על רקע המאמצים האדירים שהוא משקיע בנושא, כאמור כבר יותר משבע שנים. במהלך תקופה זו רכש בנק ישראל לשם כך מטבע חוץ בסכום כולל גדול במיוחד של כ- 66 מיליארד שקל.

צילום: בלומברג

בשנים האחרונות מבצע בנק ישראל את רכישות המט"ח שלו בשני מסלולי פעולה מקבילים: המסלול לקיזוז השפעת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית"), וההתערבות הרגילה שלו במסחר במטבע חוץ, שנועדה לדבריו למנוע "תנועות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".

במקביל לרכישות הדולרים הגדולות, פועל בנק ישראל להחלשת השקל גם באמצעות הפחתות ריבית. ריבית נמוכה יותר הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים ואמורה לכן להקטין את הביקושים למטבע המקומי ולגרום בכך להחלשתו מול המטבעות האחרים. בסוף פברואר השנה ביצע בנק ישראל מהלך דרמטי בתחום זה, כאשר הפחית את הריבית במשק לשפל של כל הזמנים: 0.1% בלבד.

רכישות הדולרים הגדולות שמבצע בנק ישראל מגדילות את יתרות המט"ח שבניהולו, ובסוף החודש שעבר הן הגיעו לשיא של כל הזמנים: 88.2 מיליארד דולר. יתרות המט"ח הגדולות הסבו לבנק ישראל בשנים האחרונות הפסדים כבדים, כתוצאה מהפרשי ריביות. הסיבה לכך היא שאת כספי היתרות משקיע הבנק בחו"ל ועד לאחרונה הוא קיבל עליהן ריבית נמוכה יותר מהריבית שהוא נאלץ לשלם על אגרות המק"מ, שהתמורה מהנפקתן משמשת למימון רכישות הדולרים.