פלוג: "יש מקום לשוק אשראי חלופי ומשלים למערכת הבנקאית והמוסדית"

יש מקום לשוק אשראי חלופי ומשלים למערכת הבנקאית והמוסדית, אבל צריך להבטיח שאותו שוק מימון אלטרנטיבי יעשה בצורה מפוקחת ומוסדרת", כך אמרה הבוקר (ד'), נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג בדיון שנעשה בוועדת הכלכלה ביוזמתו של יו"ר הוועדה, איתן כבל.

עבודת מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שנעשתה לקראת הדיון ציינה כי הריבית על חוב בשוק האפור הלא לגיטימי יכולה להגיע לכ-20% כך שחוב של 5,000 שקל יכול להגיע בתום שנה ל-44 אלף שקל.

"היעדר הרגולציה הקיימת היום בשוק האפור מזמינה לתוך השוק הזה גורמים בלתי לגיטימים שגובים ריביות גבוהות", הוסיפה פלוג. "יש להתקדם בזהירות בפיתוח מערכות פיננסיות נוספות של פעילות להרחבת מקורות המימון. במשבר הפיננסי העולמי, תחום האשראי הלא מפוקח היה לחלק נכבד ממנו. לכן חשוב מאוד לשים בקרות ורגולציה מתאימה כדי לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית".

בחודש פברואר האחרון פרסם משרד המשפטים דו"ח על פעילות של גופי האשראי הלא מפוקחים - הגופים האלו לרוב פועלים כנותני שירותי מטבע (נש"מ). מדובר בגופים שבאופן פורמלי עוסקים בהמרת מטבעות, קנייה ומכירה של המחאות נוסעים וניכיון צ'קים. הגופים מקבלים רישיון לפעול ולעשות את מגוון הפעולות האלו ממשרד האוצר. על פי נתוני האוצר, יש 2,200 גופים כאלה שמעסיקים 4,000 עובדים. היקף האשראי שמעניקים גופים אלו מוערך בכ-20-30 מיליארד שקל והיקף הפעילות הכולל של שוק הנש"מ עומד על 120־150 מיליארד שקל בשנה. למרות הסכום האדיר הזה, המהווה 10% מהפעילות הפיננסית של המערכת הבנקאית כולה, המדינה הקצתה לו 6 אנשים בלבד שיפקחו עליו.

"מי הם הלקוחות של השוק האפור? משקי בית ועסקים קטנים שהמערכת הבנקאית והמוסדית סגורה בפניהם", ציינה פלוג. "לקוחות מוגבלים, פושטי רגל, לקוחות שניצלו את מלוא מסגרת האשראי או לווים שונים שזקוקים לכסף מהיר ונזיל".

"הבנקים צריכים לחדד ולשפר מאוד את עניין הנגישות והתחרות", אמר בדיון ח"כ כבל. "אין ספק שאם המערכת הבנקאית תהיה תחרותית יותר ונגישה יותר, ייפתחו אופציות נוספות בפני הצרכנים ולמעשה יוריד את הצורך בשוק האפור הלא לגיטימי".

ח"כ אלי כהן (כולנו) פנה לנגידה ואמר "גבירתי הנגידה, מתי יקום עוד בנק במדינת ישראל? מתי יצליח בנק לעבור את 'ויה דלה-רוזה' שמציב בפניהם בנק ישראל? הגיע עכשיו חוק הלוואות חוץ בנקאיות שקובע כי צריך להכניס גם את הבנקים וגם את חברות כרטיס האשראי לתקרת ריבית. עד כאן מבורך. אך איזה תקרת ריבית קבעו? 20%. זה הריבית שאנחנו רוצים להגביל? זה משדר מסר מאוד לא טוב ולא חיובי". פלוג השיבה לח"כ כהן וציינה כי כיום הריבית אפסית אך הצעת החוק נותנת מענה לסיטואציה עתידית בה תנאי השוק ישתנו והריבית תעלה.