ניל יאנג מחרים את הסטרימינג: "אפילו לרדיו AM יש איכות טובה יותר"

ניל יאנג ממשיך את מסע הצלב הבלתי נלאה שלו נגד מה שהוא מגדיר כאיכות הסאונד הירודה של המדיה הדיגיטלית העכשווית, כאשר הקורבן התורן הם שירותי הסטרימינג. בשני פוסטים שפרסם בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו הוא הודיע על משיכת כל הקטלוג שלו מכל שירותי הסטרימינג, מבלי להתייחס לשירותים ספציפיים.

בניגוד לאמנים כמו טיילור סוויפט או תום יורק, שהתרעמו על התשלום הנמוך שאמנים מקבלים על שיריהם בשירותים כמו ספוטיפיי או דיזר, הטענה המרכזית של יאנג נגדם אינה (לדבריו) סוגיית התמלוגים אלא איכות הסאונד.

"אני גמרתי עם סטרימינג, ואני מקווה שזה בסדר מבחינת המעריצים שלי. זה לא בגלל הכסף, למרות שגם חלקי נפגע דרמטית בשל עסקאות גרועות שנחתמו ללא ידיעתי - אני לא מעוניין לשתף פעולה עם פגיעה בערך המוזיקה שלי על ידי איכות השמע הנמוכה ביותר בהיסטוריה של השידור וההפצה. אני לא מרגיש בנוח עם מכירת השירים שלי למעריצים בצורה כזו", הוא כתב בפוסט הראשון. "בשבילי, העניין הוא ליצור ולהפיץ מוזיקה שאנשים באמת יכולים לשמוע ולהרגיש".

בפוסט נוסף שפרסם שעה לאחר מכן, החריף יאנג את הטון וכתב כי "רדיו AM מכסח את האיכות של שידורי סטרימינג, וכך גם קסטות ו-8 מ"מ. סטרימינג זה דבר מחורבן, זו איכות האודיו הגרועה ביותר בהיסטוריה. תעתיקו את השירים שלי אם אתם רוצים, זו הבחירה שלכם, אבל זו עבודת חיי ואני אשמר אותה באופן שאני רואה לנכון, ולכן אני מסיר אותה מכל שירותי הסטרימינג", הוא כתב. יאנג הבטיח שאם ואיכות הסאונד תשופר לטעמו, הוא ישקול להחזיר אליהם את האלבומים.

"לצעירים לא אכפת מאיכות סאונד"

שני הפוסטים זכו לאלפי שיתופים ולייקים, אבל הרבה מהתגובות היו זועמות. "לצעירים לא אכפת מאיכות סאונד. כל מה שאתה עושה זה להבטיח שהמוזיקה הזו לא תגיע לאוזני הדור הצעיר", כתב מגיב אחד. "זה לא בסדר מבחינתי. אני לא מאזין לסטרימינג בגלל האיכות אלא כי זה נוח. יש לי 30 תקליטי ויניל שלך, אבל לא אשלם 60 דולר לאלבום החדש שהוצאת, ואם הוא לא יהיה זמין בסטרימינג כנראה שלא אשמע אותו כלל", אמר אחר.

בנוסף לשאלת הזמינות, רבים שחולקים על הטענה של יאנג כי האדם הממוצע יכול להבחין בהבדל כלשהו בין איכות השמע בסטרימינג לבין קבצי mp3, דיסקים או תקליטים, כאשר טענותיו כי קלטות אנלוגיות ורדיו AM נשמעים טוב יותר נשמעות מופרכות במיוחד.

האובססיה של יאנג בנוגע לאיכות השמע של מדיה דיגיטלית אינה חדשה, כאשר בשנה שעברה היא הובילה אותו לפיתוח נגן הפרימיום "פונו", שמחירו 400 דולר, וחנות מוזיקה תואמת בה ניתן לרכוש עותקים דיגיטליים באיכות גבוהה במיוחד של אלבומים ושירים שלו ושל אמנים נוספים, כאשר מחיר אלבום באיכות תקליטור רגילה (44KHz ו-16 ביט) נע סביב 6 דולר ואלבום באיכות גבוהה (192KHz ו-24 ביט) מגיע ל-20 דולר.