אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אוקולוס היא הגביע הקדוש של המציאות המדומה"

נחשף בכלכליסט

"אוקולוס היא הגביע הקדוש של המציאות המדומה"

כשנדב גרוסינגר הקים ביחד עם אביו את פבלס, חברת חישני התנועה שנרכשה בסוף השבוע על ידי אוקולוס של פייסבוק, לא היו קרנות הון סיכון שהאמינו בתחום. כעת החברה שלו מצטרפת לחוד החנית של התעשייה

19.07.2015, 06:48 | אסף גלעד

"אוקולוס של פייסבוק היא הבית עם הכי פחות מגבלות שיכולנו לדמיין. היא מסמלת עבורנו את 'הגביע הקדוש' בתחום המציאות המדומה, היא השחקן המוביל בתחום ואני שמח שהתהליך איתם הבשיל", כך אמר ל"כלכליסט" נדב גרוסינגר, מייסד חברת האופטיקה Pebbles מכפר סבא. החברה הפכה בשבוע שעבר לרכישה הרביעית של פייסבוק בישראל - והראשונה של חברת משקפי המציאות המדומה אוקולוס שנרכשה על ידי פייסבוק בשנה שעברה. את העסקה חשף לראשונה אתר "כלכליסט" שלשום (ה').

קראו עוד בכלכליסט

פבלס פיתחה טכנולוגיה לזיהוי תנועות אצבעות המשתלבת במשקפי מציאות מדומה. הטכנולוגיה מאפשרת לשלוט בטלוויזיות, סמארטפונים ומחשבים בעזרת תנועות עדינות של האצבעות בחלל האוויר, וכעת, עם הרכישה של אוקולוס, היא צפויה להשתלב במשקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט כבר עם השקתם המתוכננת בתחילת 2016. סכום הרכישה לא פורסם, אך הוא מוערך ב-50-70 מיליון דולר וכולל, לפי הערכות, שילוב בין מרכיב מזומן למניות של פייסבוק.

ממישל מרסייה ועד מציאות מדומה

פבלס הוקמה לפני חמש שנים בידי נדב גרוסינגר ואביו ישראל. השניים שיתפו פעולה יחד קודם לכן גם בהולואור (Holo Or), חברה שהקים גרוסינגר האב בצמוד למכון וייצמן ברחובות, ובה שימש נדב הבן כמנהל פיתוח תקופה מסוימת. בהמשך הצטרף אליהם גם בני לנדא, מייסד אינדיגו ולנדא לאבס כמשקיע ושותף מרכזי. הולואור פיתחה טכנולוגיית אופטיקה ייחודית שאפשרה לפצל את קרני האור במרחב על ידי קידוד אופטי. בין השאר פיתחה עדשות מגע רב-מוקדניות וגם מעורבת בפיתוח טכנולוגיית זיהוי הפיגמנטים בשיער של מישל מרסייה ובני לנדא קולורייט, שנמכרה בשנה שעברה ללוריאל הצרפתית. נדב גרוסינגר כבר אינו מעורב בהולואור, אך החברה משמשת כספקית של עדשות לפבלס.

אנשי פבלס. עשו אקזיט, צילום: יח"צ אנשי פבלס. עשו אקזיט | צילום: יח"צ אנשי פבלס. עשו אקזיט, צילום: יח"צ

הגרוסינגרים חיפשו מימון בתחילת דרכה של פבלס לפני כחמש שנים, אך התקשו לגייס מקרנות הון סיכון שלא האמינו בתחום. "כשהוקמנו, הקינקט של מיקרוסופט, המחשב האישי שלב, עוד לא היה קיים ורבים התקשו להבין מה אפשר לעשות עם זיהוי תנועה". הראשונים שזיהו את הפוטנציאל היו דורון לויט ובן וייס שהקימו את הקרן הקטנה iNetworks הפכו למשקיעים הראשונים בחברה.

לויט הפך למנהל הפיתוח העסקי של החברה ופתח אותה לשוק הסיני, בעיקר ליצרניות טלוויזיה ומחשבים. המנכ"ל הנוכחי, אמיל אלון, הצטרף לאחר סבב הסיד שגייסה החברה, וגרוסינגר הבן זז הצידה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות בו הוא משמש עד היום. "מהשנייה הראשונה הבנו שיש לאמיל חיבור מדהים לטכנולוגיה של החברה, הוא איש חזון חזק עם יכולת לראות הרבה מעבר לפינה, הוא התגלה כנכס גדול ואחד מאבות ההצלחה", אמר גרוסינגר.

החברה החלה לפתח טכנולוגיה ללכידת תנועות הידיים לשליטה במחשב האישי. אלא שבמהלך טיול לאוסטרליה, הגיעה למסקנה גרוסינגר הבן כי לא די בזיהוי מחוות יד כלליות. "הרעיון התחיל מלהביא את הבשורה של האייפון לטלוויזיה", סיפר. "באייפון אנחנו שולטים באמצעות תנועות עדינות של האצבעות שלנו, ולא במחוות ידיים כלליות.

הטלוויזיה, עם זאת, נשלטת היום על ידי שלט, מקלדת או עכבר וזה לא מספיק נוח ואינטואיטיבי". עם השלמת אב הטיפוס להשקעה בחברה גיזה, שהפכה למשקיעה המוסדית הראשונה בחברה והדומיננטית בגיוס משקיעים נוספים בה. איל ניב מקרן גיזה הבין את הפוטנציאל שגלום בבפיבוט אותו ערכה החברה וצירף לאחר מכן משקיעים נוספים כגון בוש, שמפעילה בישראל קרן הון סיכון בניהולו של גדי תורן.

תעשיית ה-VR בישראל עוד תגדל

"הסיבה שפבלס הצליחה מעבר לחברות אחרות היתה ההבנה שבכדי להצליח בעולם המציאות המדומה (VR), אין צורך רק במחוות יד רגילות כמו לחיצה על כפתור או הזזת סמן, אלא בהטמעה של הגוף האנושי בסצנה", אמר ל"כלכליסט" איל ניב, שותף בגיזה ואחד המשקיעים הבולטים בחברה.

אייל ניב, שותף בקרן גיזה, צילום: Eugene Weisberg אייל ניב, שותף בקרן גיזה | צילום: Eugene Weisberg אייל ניב, שותף בקרן גיזה, צילום: Eugene Weisberg

"השחקן רואה במציאות המדומה ייצוג ממשי של הידיים שלו ושל מגוון התנועות שלה ברמת דיוק גבוהה. הצורך בזיהוי מדויק של הידיים, כפות הידיים והאצבעות, נדרש הרבה יותר במערכות מציאות מדומה, כך שהמעבר החשיבתי מעולם של טלוויזיות ולפטופים לעולם המציאות המדומה שביצעה החברה, היא מה שבסופו של דבר הפכה אותה למעניינת. בדיוק באותו הזמן יצאו מוצרים כמו המשקפיים של HTC, לנובו, מיקרוסופט והפרסומים על אוקולוס, וזה מה שהפך את פבלס למעניינת כחברה שפרצה בזמן וברגע הנכון. התעשייה הזו של מציאות מדומה ורבודה בישראל היא רק קצה הקרחון, והיא תגדל עוד רבות".

הדיוק והרזולוציה הגבוהה של הדמיית הידיים קריטית למציאות הווירטואלית, טען גרוסינגר. "אתה רואה את כפלי העור, את הציפוניים, את הניואנסים של היד שלך בתוך המציאות החלופית, וזה נותן לך תחושה ריאליסטית, כי אדם מכיר קודם כל את הגוף שלו וההשלכה אל תוך המציאות המדומה מחזקת אותה פי כמה. במקומות אחרים אתה מוריד את הראש ורואה שאתה רק מצלמה צפה, זה מוריד לך מחווית המציאות".

תחילה פיתחה פבלס את מוצר טכנולוגית החישה והשליטה לטלוויזיה ממרחק של מטר ועד 50 מטר, מוצר שעניין את שיאומי, שלא מייצרת רק טלפונים אלא גם טלוויזיות וידועה בגישה חדשנית יחסית בממשקי משתמש. עד האקזיט ראה גרוסינגר שני יישומים מרכזיים לטכנולוגיה שלו: ממשק לשליטה בטלוויזיה חכמה ומשקפי המציאות המדומה. "זו אחת מקטגוריות המחשוב הגדולות, כי היא משמשת לא רק לצרכי משחקר אלא גם כפלטפורמת תקשורת. תאר לך שהיינו יכולים לדמות את השיחה הטלפונית הזו, כשיחת פנים מול פנים בבית קפה בפריז. זו פלטפורמת תקשורת שתשנה את העולם שאותו אנחנו מכירים וחברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן פייסבוק, נמצאות שם. התחום הזה הבשיל אפילו יותר מהטלוויזיה החכמה, שהחדשנות שם מתנהלת בקצב איטי יותר".

לאלון מלכנר, נשיא חברת WakingApp שמאפשרת לכל אחד ליצור בקלות מציאות רבודה ומדומה ללא תכנות, העתיד ברור, כמו גם הקשר לפייסבוק: "תאר לך שאני נוסע לתאילנד ולוקח איתי מצלמת 360 מעלות אותה ניתן לרכוש כבר היום. כל מי שירכיב את משקפי המציאות המדומה יוכל להתקיים בתוך המציאות שאני משדר, להרגיש כאילו הוא על החוף ולדבר איתי כאילו הוא נמצא מולי. פייסבוק מובילה את הרשת בשיתוף חוויות בין חברים, ומציאות מדומה יכולה לתת חוויה עוצמתית של מציאות ומפגש קרוב בין חברים. זה נשמע הזוי, אבל זה כנראה יהפוך למציאות מוגמרת תוך שנים בודדות".

היה לכם משא ומתן עם יצרניות משקפי מציאות מדומה נוספות, כמו הVive של HTC או המורפיוס של סוני?

"כשפיתחנו את הטכנולוגיה היה לנו חשוב לדבר עם כל שחקן רלוונטי שרצה לדבר איתנו והטכנולוגיה שלו היתה יכולה להיות רלוונטית. לכל יצרן יש יתרון משלו, כמו הזמן להוצאת המצלמה לשוק או היתרון הטכנולוגי. אוקלוס היא השחקן המוביל את התחום ואנחנו נהיה חיישן התנועה שלהם".

"פבלס מכילה קבוצה מגוונת של אנשים: החל מפיזיקאים, אנשי אופטיקה וחומרה ועד אנשי תוכנה. יש לנו יכולת לייצר פתרון מהיר לכל דרישה ושימוש, וזו החוזרה שלנו עבור קבוצה כמו זו של אוקולוס". כזכור, אוקולוס החלה כפרויקט שהחל באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר 2.4 מיליון דולר מכ-9,500 גולשים. בשנה שעברה נמכר הסטארט-אפ ב-2 מיליארד דולר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות