הממשלה אישרה את החוק הנורבגי, גלנט נמנע והעביר מסר לכחלון

הממשלה אישרה היום (א') את "החוק הנורבגי" המאפשר לשר או סגן שר אחד מכל רשימה להתפטר מהכנסת כך שאת מקומו במשכן יתפוס הבא ברשימה.

זאת בניגוד למצב הקיים, אם השר או סגן שר יסיימו את כהונתם כבעלי תפקיד בממשלה, הם יושבעו מחדש לכנסת. במקרה כזה, יעזוב את הכנסת הח"כ שנכנס אחרון מהרשימה.

החוק נועד להקל על הקואליציה בניהול פעילותה הפרלמנטרית בכנסת, וכמובן גם לדאוג לח"כים המאוכזבים שפחות ממנדט הפריד בינם לבין המושב הנכסף. לפי ההסכמים הקואליציוניים, החוק אמור היה להיות מוגבל לסיעות שגודלן לא עולה על 12 חברי כנסת – כלומר לא תקף לליכוד - אולם לבסוף הוחלט שהוא יהיה תקף לכל מפלגות הקואליציה.

איילת שקד. ח"כ שולי מועלם תחליף אותה בכנסת | צילום: אביגיל עוזי

החוק יובא לקריאה ראשונה כבר מחר, והממשלה תנסה לאשר אותו עוד השבוע או לכל היותר בשבועיים שנותרו לתום המושב, כך שניתן יהיה ליישמו במהירות. בעבר כינו את השינויים הללו "חילופי גברי" אבל הזמנים השתנו לטובה והחילוף הראשון על פי החוק אמור להתרחש בבית היהודי, שם שרת המשפטים איילת שקד עשויה לעזוב את הכנסת כשבמקומה תיכנס הח"כ לשעבר שולי מועלם.

חילוף אפשרי אחר מעורר מתיחויות פנימיות ביהדות התורה: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מאגודת ישראל אמור להתפטר, אלא שאז יתפוס את מקומו הח"כ לשעבר יעקב אשר, איש דגל התורה. בין שתי המפלגות יש מתיחות סביב חלוקת התפקידים ביניהן, כאשר ישראל אייכלר מיהדות ומשה גפני מדגל התרה הציגו שניהם מועמדות לוועדה לבחירת דיינים – תפקיד שיוכרע בבחירות חשאיות שייערכו במליאה ביום רביעי. העימות בין הסיעות רק מחריף: אגודת ישראל טוענת שהתפקיד הובטח לאייכלר, אולם לפני זמן קצר קיבל גפני הוראה ממנהיג הפלג הליטאי, הרב אהרן שטיינמן, שלא להסיר את מועמדותו. בצל המתיחות, יהדות התורה אינה מעוניינת לתת לדגל התורה מקום נוסף בכנסת, שישווה את מספר הח"כים של כל אחת מהסיעות.

בכולנו, השר אבי גבאי אינו חבר כנסת כך שהחוק אינו רלבנטי לגביו, ואילו שר הבינוי יואב גלנט נמנע בהצבעה בממשלה, במסר שמדגיש את המתיחות בינו לבין יו"ר המפלגה, שר האוצר משה כחלון. לאחר שנלקחו מגלנט סמכויות רבות והועברו למטה הדיור בראשות אביגדור יצחקי שיושב במשרד האוצר, רומז גלנט שהוא לא נלהב לוותר גם על מקומו בכנסת. אלא שכחלון מאוד רוצה להחזיר טובה לאכרם חסון, נציג העדה הדרוזית שסייע מאוד לכולנו ושכבר עם חתימת ההסכמים הקואליציוניים חגג את חזרתו הצפויה לכנסת. למפלגה אין סגני שרים, כך שלפי החוק יהיו אלה או גלנט או כחלון שיצטרכו לוותר על מקומם בכנסת לטובת חסון – מה שיהפוך ככל הנראה לעימות גלוי במפלגה הצעירה.

בליכוד עדיין לא ברור אם מישהו מהשרים או סגני השרים יוותר על מקומו בכנסת כדי לאפשר לשָׁרֵן השׂכל לתפוס את מקומה המפתיע במשכן. אם ש"ס תחליט לנצל את החוק, השר דוד אזולאי או סגן השר יצחק כהן יתפטרו לטובת אברהם מיכאלי.

בניגוד למקובל בחלק ממדינות העולם, בישראל השרים וסגני השרים שהם חברי הרשות המבצעת, הם גם חברי כנסת, כלומר חברי הרשות המחוקקת. מפעם לפעם עלה בישראל הרעיון להעתיק את המנגנון הנורבגי שבו השרים מתפטרים מהפרלמנט כשהם מתמנים לממשלה כדי להדגיש את הפרדת הרשויות.

אולם בקואליציה הנוכחית, נראה שהממשלה זקוקה לחוק כאוויר לנשימה. מתוך 61 חברי הכנסת של הקואליציה, 19 הם שרים ו-9 סגני שרים, וכשהליכוד גם ממנה את יו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה, נותרים ח"כים מעטים לעבודה הפרלמנטרית השוטפת, כשחלקם חברים בחמש ועדות. גם עבודת הממשלה נפגעת – בשל הרוב הזעום במליאה, השרים נאלצים להיות צמודים למשכן הכנסת בעשרות ההצבעות בימי שני, שלישי ורביעי, ועבודתם הביצועית נפגעת.

מבחינה תקציבית, משמעות החוק היא שהשרים וסגני השרים ימשיכו לקבל את משכורתם, אלא שבנוסף תצטרך הקופה הציבורית לשאת במשכורתם של הח"כים שיחליפו אותם - חמישה לכל היותר בקואליציה הנוכחית שבה חמש מפלגות. לפי ההערכה התקציבית שצורפה להחלטה, העלות השנתית הישירה של חבר כנסת היא 1.3 מיליון שקל, המורכבים משכר, לשכה ותשלומים נלווים.

יש לציין שכיום חבר כנסת משתכר מעט יותר מסגן שר, וזאת בגלל ההבדלים בשיטת ההצמדה של שכרם. שכר חברי כנסת צמוד לשכר הממוצע במשק, ואילו שכר סגני השרים צמוד למדד המחירים לצרכן שעולה בקצב נמוך יותר. על פי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מחודש מאי, עלות השכר השנתית של ח"כ היא 672 אלף שקל בשנה, וזאת על בסיס שכר ברוטו של 38,897 שקלים בחודש (לעומת 662 אלף שקל בשנה עלות שכר לסגן שר).

בנוסף, ח"כ זכאי לשני עוזרים פרלמנטריים שלפי אותו מסמך, עלות שכרם השנתית לקופת המדינה היא 360 אלף שקל בשנה. כמו כן זכאי הח"כ להטבות ותשלומים נוספים ובהם תקציב קשר עם הציבור בגובה 49 אלף שקל בשנה, כ-20 אלף שקל בשנה לשכירת לשכה פרלמנטרית מחוץ לכנסת, 25 אלף שקלים למימון צורכי תקשורת (שני קווי טלפון בבית, פקס לבית, טלפון נייד, מנוי לשני עיתונים), משלוח 15 אלף מכתבים בחינם, 105 שקלים ליום נוכחות בכנסת, קרן השתלמות בגובה 7.5% מהשכר, בדיקה רפואית שנתית בסכום של עד 914 שקלים ועוד.

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הח"כ לשעבר יוחנן פלסנר, תקף את אישור החוק. "זו הצעת חוק פרסונלית ולא יותר מפרס ניחומים לח"כים שלא נבחרו. חקיקה לטובת סידור עבודה זמני תעמיק את היעדר האמון הציבורי בפוליטיקה", אמר פלסנר. "עדיף לפעול בדחיפות לתיקון שיטת הממשל, בעוד השיטה הנוכחית, שבה תופרים בכל פעם מחדש טלאי על טלאי לא תביא לשום תוצאה עניינית שתשפר את המשילות או תתן מענה לצורך ציבורי אמיתי".