מה יהיה הקריטריון לשכר חיילי החובה

דרך הייסורים של העתירה להעלאת שכר חיילי החובה הגיעה לסיומה, לפחות מבחינת אינספור חילופי ההודעות והתגובות בין הצדדים. בינתיים שר האוצר משה כחלון כבר הודיע שייאבק לתקן את שכר החיילים כבר בתקציב הקרוב, אבל העתירה לא עוסקת בחור שבגרוש, אלא בדרך החישוב של מניין הפרוטות. ובנושא זה הגיע הזמן שבג"ץ יפסוק.

עו"ד אמנון לורך | צילום: גיא אסיאג

את המילה האחרונה אמר בסוף השבוע שעבר בא כוח העותרים, עו"ד אמנון לורך, שעתר בשם שלושת ילדיו, אריאל, שני ואמיר. משפחת לורך עתרה לא רק בדרישה להעלאת השכר, אלא גם לקביעת קריטריונים ברורים שישקפו את צורכי החיילים. לפני כחודשיים ביקשה המדינה באמצעות עו"ד דנה בריקסמן למחוק את העתירה בטענה שנערכו עבודת מטה ובחינה מחודשת והוחלט לקבוע קריטריונים לסכום דמי הקיום. אגב, המדינה מתעקשת על "דמי קיום" ולא "שכר".

לשיטתה של המדינה, חיילי החובה אינם זכאים לשכר, שכן צה"ל הוא "צבא העם" ואין להתייחס אליו כאל כוח שכיר, וזאת כחלק מתפיסת שירות החובה כשירות ללא תמורה המוטל על אזרחי ישראל.

תוצאת הבחינה לא הפתיעה. הקריטריונים שנקבעו התכנסו בדיוק לסכומים שהמדינה ממילא משלמת: 540 שקל לחייל עורפי, 780 שקל לתומך לחימה ו־1,080 שקל לקרבי. בתוך הסכומים נערכה חלוקה פנימית בין "דמי הקיום", שנועדו לממן צרכים שהצבא אינו מספק, לבין "צורכי רווחה ופנאי".

עו"ד לורך שולל מכל וכל את הפירוט שהציגה המדינה כ"קריטריונים". לטענתו, "המשיבים קבעו 'קריטריונים' שמנציחים את המצב השרירותי הקיים ואינם משנים ממנו במאומה. ה'קריטריונים' לוקים בעמימות, ריקים מתוכן קונקרטי ומותירים מרחב שיקול דעת בלתי מוגבל לרמ"ח פרט באכ"א". והעותר גם עוקץ: "לא ניתן שלא להתייחס לכך שה'קריטריונים' שנקבעו מובילים, באורח פלא, בדיוק(!) לסכומים המשולמים לחיילי החובה כיום".

טענות נוספות בתגובה שהוגשה תוקפות פגמים ואי דיוקים ב"עבודת המטה" שעשתה המדינה. למשל סביב שאלת משחת הנעליים. במהלך הדיון האחרון בעתירה שאלה השופטת אסתר חיות: "האם הצבא מספק חומרי גילוח ומשחת נעליים?". עו"ד בריקסמן השיבה: "הוא אינו מספק את זה". ואילו בהודעת המדינה דווקא נכתב שהצבא מספק משחת נעליים. "ועוד למכביר כיד המלך", מציין לורך, "סתירות, גרסאות סותרות וחצאי אמיתות, שמגבלת חמשת העמודים אינה מאפשרת לפרט".

העתירה הוגשה לפני שלוש שנים. בינתיים, נערכו שיפורים. הסכומים הועלו והוצמדו למדד המחירים לצרכן, ועדיין, לטענת לורך, כושר הקנייה של החייל נשחק משמעותית ועיקר עתירתו כיום גורסת שיש לחשב את הסכום לאחר הגדרת קריטריונים ברורים, שאם לא כן "הסתפקות בהודעה הסתמית והמטעה של המשיבים (מלפני כחודשיים – מ"ג) תביא להנצחת השיטה הקלוקלת של חלוקת כספי ציבור באופן שרירותי וסתמי, וכפי הנראה זה ימשיך להיות על גבם של חיילי החובה בצה"ל".