לוקר ממליץ על קיצוצים, אך צה"ל מפחד מהשקיפות

דו"ח לוקר לבחינת תקציב הביטחון שצפוי להתפרסם היום עומד לעורר קרב אדיר בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר. משרד הביטחון וצה״ל צפויים להתנגד לדו"ח התנגדות נחרצת. מנגד, במשרד האוצר שומרים בינתיים על שתיקה, אבל מאחורי הקלעים מרוצים מאוד מהדו"ח. חלק מהגורמים באוצר אפילו סבורים כי הדו"ח הלך רחוק מדי לטובת עמדת האוצר, כך שהסיכויים ליישם אותו קטנים.

הדו"ח צפוי לכלול התייחסות לארבעה מרכיבים מרכזיים. הראשון הוא נושא כוח האדם והפנסיות. הדו"ח צפוי להמליץ על הגדלת היקף הפיטורים משירות הקבע בצה״ל. בנוסף, הוועדה צפויה להמליץ על קיצור נוסף של שירות החובה. המחזורים שמתגייסים בימים אלה ישרתו שירות מקוצר של שנתיים ושמונה חודשים, אך הוועדה ממליצה להמשיך את קיצור השירות, בהתאם למסקנות ועדת בן בסט משנת 2006, שהמליצה לקצר את השירות לחיילים לא קרביים עד שנתיים בלבד. הוועדה ממליצה ליישם מודל זה, בטענה כי הדבר ישחרר צעירים רבים שצה"ל לא באמת זקוק להם למערכת ההשכלה הגבוהה או לשוק העבודה.

בנוסף, הוועדה צפויה להמליץ על שינוי מוחלט בפנסיה הצה"לית, לרבות לאנשי קבע שכבר נמצאים במסלול של פנסיה תקציבית. על פי המלצות הוועדה, רק לוחמים ובעלי תפקידים בכירים מאוד יישארו במסלול המלא של פנסיית תקציבית, ויוכלו לקבל אותה מגיל 42, אז יוכלו לפרוש מצה״ל (במקום 47 כיום), עד סוף חייהם. כל יתר אנשי הקבע לא יקבלו עוד פנסייה תקציבית מגיל הפרישה מצה״ל, אלא רק מגיל הפרישה הכללי במשק (67 לגברים ו-62 לנשים). עבור התקופה שבין הפרישה מצה״ל ועד גיל הפרישה הכללי במשק אנשי הקבע הפורשים יקבלו מענק חד פעמי, שיחושב בהתאם למשך השירות שלהם, לתפקידים השונים שמילאו וכדומה, ויגיע לכמה מאות אלפי שקלים. בצה״ל ובמשרד הביטחון טוענים כי מדובר בהמלצות הרסניות, שיביאו לפגיעה קשה מאוד במוראל של אנשי הקבע ובנכונות להיכנס לשירות קבע, וכי בכל מקרה הסיכוי ליישם אותן הוא אפסי כי הן לא יעמדו במבחן בג״ץ, לנוכח האפלייה לעומת עובדי מגזר הציבורי.

בתחום השקיפות והבקרה, הוועדה תמליץ ככל הנראה המלצות מרחיקות לכת שיאפשרו לנציבות שירות המדינה להשתתף בקביעת התקנים של צה״ל ומשרד הביטחון, ושיאפשרו למשרד האוצר (הן לאגף החשב הכללי והן לאגף התקציבים) לקחת חלק פעיל יותר בניהול ובניית תקציב הביטחון.

למעשה, מבחינת משרד האוצר זו ההמלצה החשובה מכולן, והאוצר יהיה מוכן לבצע פשרות מרחיקות לכת בהמלצות אחרות ובלבד שהמלצה זו תתקבל כמו שהיא. באופן מקביל, זו כנראה ההמלצה שמטרידה את משרד הביטחון יותר מכל, אפילו יותר מההמלצות על הפנסיה. אחד הגורמים הגדיר היום את נושא הפנסיות כמעין מסך עשן שאמור לטשטש את העובדה כי ההמלצות לגבי הגברת הבקרה התקציבית הן ההמלצות הקריטיות ביותר מבחינת שני המשרדים.

החשש במערכת הביטחון הוא יישום המלצות אלה יקעקע את היכולת שלהם לבצע פרויקטים רב שנתיים עליהם הם מתקשרים זמן רב מראש (למשל, רכש מטוסים חדשים או צוללות) משום שהאוצר לא יאפשר זאת, ומשום שבאופן כללי משרדי הממשלה מתקשים לתפקד, בין היתר בגלל הנוקשות של משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.

ולבסוף, גובה תקציב הביטחון. באופן אירוני זו כנראה ההמלצה הכי פחות חשובה - הן למשרד הביטחון והן למשרד האוצר. הוועדה ממליצה כי גובה תקציב הביטחון ייקבע על 59 מיליארד שקל, ללא תוספות חד פעמיות, וכך יישאר בכל שנה מחמש השנים הבאות.

מצד אחד, המלצה זו נותנת לצבא ודאות, ואם לשפוט לפי דברים שאמר בעבר הרמטכ"ל גדי איזנקוט בעצמו, וכן הכמעט רמטכ"ל יואב גלנט (ערב הבחירות), בצה"ל ישמחו למסגרת תקציבית כזו (הם היו שמחים ל-60 מיליארד שקל בשנה, אבל זה לא הבדל משמעותי מאוד), משום שהיא תיתן להם ודאות גדולה. ובכל זאת, במשרד הביטחון צפויים להילחם על הדרישה לתוספת תקציבית גדולה יותר, ולו למראית עין.

מנגד, במשרד האוצר חוששים להתחייב למסגרת תקציבית רב שנתית, משתי סיבות. ראשית, מדוע משרד הביטחון זכאי לקבל הבטחה כזו ומשרד התחבורה, שגם לו אופי עבודה רב שנתי, אינו זכאי? ושנית, באגף התקציבים מעוניינים לשמור לעצמם גמישות תקציבית למקרה של אירועים גדולים - למשל, רעידת אדמה קשה עם היקף נזק גדול או מיתון חריף במשק או מחאה חברתית וכיוצא באלה - גמישות שלא תתאפשר אם חלק גדול מתקציב המדינה יהיה משורין מראש לטובת תקציב הביטחון.

את כל המלחמה הזו יצטרך ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס באיזה אופן בתוך שבוע וחצי, עד לישיבה המכרעת לאישור תקציב המדינה לשנה הבאה שאמורה להתקיים בסוף החודש. לפי כמה מקורות, נתניהו עשוי לפעול לאימוץ דוח לוקר כולו, אולם להקים מעין ועדה שתעקוב אחרי יישום המלצות הדוח, שעלולה פשוט למסמס את ביצוע הדוח.

כך או כך, נדמה כי הסיכויים ליישום מלא של הדו"ח כל עוד הוא מקובל בעיקר על משרד האוצר - קלושים.