אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משה בן בסט: "כשרוצים לצמוח מהר, עדיף לא להיות ציבורי"

תחקיר כלכליסט

משה בן בסט: "כשרוצים לצמוח מהר, עדיף לא להיות ציבורי"

המנכ"ל הפורש, המנכ"ל הנכנס והנשיא החדש של קליקסופטוור מדברים על מכירת מפתחת תוכנות כוח האדם לקרן פרנסיסקו פרטנרס ב־440 מיליון דולר. "לקרן יש תמיד על הרדאר שתי חברות ישראליות לפחות", אומר חנן כרמלי

21.07.2015, 08:08 | ניר צליק

השנים האחרונות לא היו פשוטות לקליקסופטוור, מפתחת התוכנה לניהול כוח אדם. החברה אמנם הציגה צמיחה מרשימה במכירות, אך סבלה לא פעם ממהמורות בדרך על רקע החמצה של תחזיות מחד והעלאתן מנגד, על רקע קשיים לנבא את התוצאות. פרופ' משה בן בסט, שהקים את החברה ב־1979, הנפיק אותה ב־2000 והצעיד אותה עד למכירה בשווי של 440 מיליון דולר — פרמיה של 30% על שווי השוק שלה — החליט להחזיר את המפתחות ולצאת לדרך חדשה. בן בסט פורש, לדבריו, לרגל הגיעו לגיל 67, ושותפו לניהול קליקסופטוור, חנן כרמלי, שב אליה מתפקידו במשרד המדען הראשי.

קראו עוד בכלכליסט

בשבוע שעבר נסגרה עסקת מכירתה של החברה לקרן פרנסיסקו פרטנרס, ומעתה יוביל אותה איש הקרן פול אילס (Paul Ilse) כמנכ"ל, לצד כרמלי שמונה לנשיא.

קליקסופטוור, שפיתחה תוכנה המאפשרת לנהל כוח אדם ולתכנן משמרות, הן לעתיד והן בזמן אמת באמצעות מכשירים סלולריים, הופכת כעת לחברה פרטית. בכוונתה לפתח את פתרונות הענן שלה, בשאיפה שיהיו אחראים למרבית הכנסותיה בעתיד, וכך תושג שליטה טובה יותר בצפי ההכנסות. בראיון פרישה בלעדי, יחד אילס וכרמלי, מספר בן בסט על עתיד החברה ועל התקוות שלו ליום שאחרי.

"קרן פרנסיסקו פרטנרס בנתה לעצמה שם טוב בתחום התוכנה, ואנחנו מקווים להמשיך ולהצליח עם חברות טכנולוגיה — ובהחלט מחפשים השקעות נוספות בישראל", אומר אילס, שהצטרף לקרן באפריל האחרון. "בשנה שעברה גייסנו קרן חדשה בהיקף של כ־3 מיליארד דולר, ואנחנו מחפשים השקעות נוספות בתחום".

מימין חנן כרמלי, משה בן בסט ופול אילס, צילום: אוראל כהן מימין חנן כרמלי, משה בן בסט ופול אילס | צילום: אוראל כהן מימין חנן כרמלי, משה בן בסט ופול אילס, צילום: אוראל כהן

"פרנסיסקו השקיעה פה באקס ליבריס וב־NSO"

בן בסט מספר כי הדיונים בין החברה לקרן החלו לפני שנתיים־שלוש, "ובשלב מסוים הם שמו הצעה על השולחן. במהלך תקופת החיזור דיברנו על האסטרטגיה של החברה ולאן אפשר לקחת אותה. אנחנו משקיעים הרבה בצמיחה, ולכן השוק פחות אהב את הרווחיות שלנו, אבל חשבנו שיש לנו פוטנציאל צמיחה והמשכנו להשקיע. כשההכנסות שלנו מענן החלו להיות משמעותיות, העדפנו להתרחק מעין הציבור".

למה אתה פורש מתפקיד המנכ"ל?

בן בסט: "למעשה התכוונתי לפרוש בגיל 67, ואני כבר באיחור של שמונה חודשים. נראה לי שעכשיו, כשפרנסיסקו היא בעלת המניות הגדולה, זה הזמן לפרוש, כדי לאפשר להם להביא את החברה לגבהים חדשים. אשאר כדירקטור ואנסה לעזור להם".

כרמלי שב ומדגיש את הקשר של הקרן האמריקאית לישראל: "לפרנסיסקו היו כבר השקעות פה. היא השקיעה באקס ליבריס וב־NSO, ותמיד יש על הרדאר שלה שתי חברות ישראליות לפחות, שהיא בודקת השקעה בהן".

עם השלמת העסקה תחזיק פרנסיסקו פרטנרס ב־98% ממניות קליקסופטוור, אך בן בסט טורח להדגיש כי לא ויתר לגמרי על אחזקותיו בה: "במסגרת העסקה כולם מוכרים את המניות לפרנסיסקו, אבל קיבלתי מהם הזדמנות להשקיע בה חזרה, והשתמשתי לשם כך בחלק מתמורת המניות". בן בסט החזיק לפני המכירה, יחד עם אשתו, ב־12.3% מהמניות, כך שלמעשה הוא נפגש כעת עם 52 מיליון דולר, הופך לאדם אמיד, ועדיין מושקע בחברה שייסד בהיקף של 3–2 מיליון דולר.

מהזימון לאסיפת בעלי המניות שפרסמה קליקסופטוור עולה כי המגעים למכירתה החלו באוקטובר 2013, אז הוגשה הצעה לרכישת החברה לפי מחיר של 8 דולר למניה — זאת לעומת מחיר של 12.65 דולר שלפיו נסגרה העסקה עכשיו. בין ההצעות הלא רשמיות לרכישה היתה גם זו של פרנסיסקו. בסופו של דבר נמכרה קליקסופטוור בפרמיה של 30% על מחיר השוק שלה.

קושי לספק תחזיות מהימנות על בסיס רבעוני

אחת הבעיות שאפיינו את קליקסופטוור לאורך השנים, והתגלתה במלוא עוזה ברבעון הראשון והחלש של 2015, היתה הקושי לספק תחזיות מהימנות לשוק ההון ולעמוד בהן. למעשה, ברמת ההכנסות של החברה, שעמדה על 26.7 מיליון דולר ברבעון הראשון, כל חוזה שמוסט מרבעון לרבעון גורם לחברה להחמיץ את תחזיותיה.

ברבעון הראשון ירדו ההכנסות ב־6% לעומת הרבעון המקביל, שבו היו ההכנסות 28.4 מיליון דולר, והיא אף רשמה הפסד מתואם של כ־3.7 מיליון דולר לעומת הפסד של כמיליון דולר ברבעון המקביל. ציפיות השוק היו גבוהות יותר, אולם למרות הרבעון המאכזב, החברה הותירה על כנה את התחזית ל־2015. החברה צופה השנה הכנסות של 140–145 מיליון דולר, עלייה של כ־11%–15% לעומת 2014, כך שנראה כי אכן הבעיה העיקרית שלה היא חוסר יכולת לספק תחזיות מהימנות על בסיס רבעוני.

איך תנוהל החברה עכשיו?

אילס: "אני גר באטלנטה, ארה"ב, ואסע הרבה. אנחנו חברה גלובלית עם משרדים באוסטרליה, בארה"ב, בישראל ובהודו. יש בקליקסופטוור 750 עובדים, ואנחנו נוודא שהם מבינים לאן פנינו. אנחנו פה כדי להפוך את החברה לטובה יותר".

כרמלי: "לב הפיתוח הוא בישראל, והוא ימשיך להיות בישראל. יש בארץ 350 עובדים בתחום פעילות הענן, פיתוח התוכנות וניהול המוצרים, ואילו המכירות והשיווק נעשים ברובם בחו"ל.

עסקאות שזזו מרבעון לרבעון פגעו בתפיסה של החברה בקרב המשקיעים. הפיכת החברה לפרטית תקל עליכם?

בן בסט: "התוכנית היא להכפיל הכנסות בתוך שלוש שנים, אבל מעבר לזה, אנחנו רוצים ש־60% מהן יהיו הכנסות מענן, כי אלה הכנסות חוזרות. קשה לעשות את זה כחברה ציבורית, כי זה דורש השקעה וחשיבה לטווח ארוך יותר. כשאתה ציבורי, אם אתה לא עומד בציפיות לרבעון אחד זו קטסטרופה, גם כשזו בעצם לא כזו קטסטרופה גדולה מבחינה עסקית אמיתית. לדעתי, כשצריך לצמוח בקצב מהיר, עדיף לעשות זאת תחת מטרייה של קרן השקעות — לא בשוק הציבורי".

יהיו פיטורי עובדים?

אילס: "המוקד שלנו יהיה הגדלת העסק. אנחנו עובדים על הפרטים, ורוצים לשתף את העובדים בתוכניות".

כרמלי: "נגביר השקעות בתחומי הליבה של קליקסופטוור, ובתחומים שאינם ליבה ייתכן שיהיו קיצוצים".

אתם חושבים לשלב חברות אחרות בפורטפוליו שלכם?

אילס: "כחלק מהאסטרטגיה של קרן השקעות אנחנו מחפשים להגדיל את החברה בצורה אורגנית, וגם להוסיף נכסים לא אורגניים".

בן בסט: "בדקנו רכישות עוד לפני העסקה עם פרנסיסקו, והכוונה היא להוסיף נכסים לקליקסופטוור. לפי כל האנליסטים, אנחנו כיום מובילי השוק בתעשיית האופטימיזציה של כוח אדם, ונמשיך לחפש חברות קטנות וטכנולוגיות חדשות שאפשר להוסיף לחברה".

במשך שנים חשבו בשוק שאורקל תרכוש אתכם, למה זה לא קרה?

בן בסט: "כשאתה מוביל שוק, אתה נמצא על הרדאר של חברות גדולות ושל קרנות השקעה. הצעד הראשון הוא לשאול את בעלי המניות לאן לפנות, ואנחנו חשבנו שקרן השקעות מתאימה לנו יותר".

המסלול המקובל על קרנות, בדרך כלל, הוא לקנות חברה, להפוך אותה לפרטית, לבנות אותה ואז לשוב ולהנפיק אותה. השאלה היא אם זה גם מה שיקרה לקליקסופטוור.

אילס: "אנחנו לא חושבים על קליקסופטוור כעל אקזיט. כשאתה המוביל, הרבה אנשים רודפים אחריך, והמטרה שלנו הוא להישאר מספר אחת".

כרמלי: "הרבה חברות בישראל נמכרו ב־50–60 מיליון דולר. זה נהדר לבעלי המניות, אבל רע לכלכלה הישראלית מבחינת ייצור משרות חדשות. אני מאמין שלקליקסופטוור יש סיכוי להפוך לחברה האסטרטגית הגדולה הבאה שתלך בכיוון של נייס וצ'ק פוינט ותגדל על בסיס מחקר ופיתוח שנעשה בישראל. זו התקווה שלנו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות