החלום הדומם של טליט וסיוה מתחיל להשמיע קול

עונת הדו"חות במגזר הטכנולוגיה מאפשרת, לצד עדכון במצבן של החברות, גם לקבל הצצה לתחומים החדשים שיהפכו בעתיד לדבר הכי חם שיש. כך לדוגמה, בדו"חות של אינטל מופיעה חטיבה חדשה בשם IoT ("אינטרנט של דברים"), שצמחה ב־4% ברבעון השני של השנה. אמנם החטיבה החדשה של אינטל עדיין קטנה, אך עצם ההתעסקות בתחום ה־IoT מצביע על כך ש"אינטרנט של דברים" הוא יותר מכמה מילות באזז שנזרקות לאוויר ונעלמות כלא היו ושמדובר בתחום עם פוטנציאל עתידי גדול מאוד.

צמיחה שנתית של 35% בחמש השנים הבאות

האנליסט דניאל אמיר מבנק ההשקעות האמריקאי Ladenburg Thalmann פרסם עבודה מעמיקה לגבי IoT, שבה הוא הגדיר את התחום ואף כלל המלצות להשקעה בחברות העוסקות בו. IoT היא רשת של עצמים פיזיים שמוטמעים בהם טכנולוגיות תקשורת להעברה עצמאית של דאטה בזמן אמת על גבי האינטרנט. העצם הראשון המקושר, שהיה קיים עוד לפני שרשת האינטרנט במתכונתה הנוכחית פרצה לעולם העסקי, היתה מכונת בקבוקי קוקה־קולה באוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג פנסילבניה, שהעבירה את כמות המלאי שלה דרך האינטרנט.

עצמים מקושרים נוספים הם קוצבי לב אצל אנשים, בהמות עם שבב מוטמע בחוות חקלאיות, מכוניות עתירות סנסורים שמתריעות על שינויים ברכב, למשל על צמיג ללא אוויר, מכונות כביסה וייבוש עם תקשורת WiFi לשליטה מרחוק או מנועי מטוסים שמשדרים באמצעות עשרות סנסורים דיווח על תפקודם, מצבם מבחינת תחזוקתית ומיקומם דרך תקשורת לוויינית. בנוסף, טכנולוגיות חדשות שמבוססות IoT נמצאות כבר היום במחשוב לביש כמו השעון של אפל (AAPL) והצמידים של Fitbit, בבתים מקושרים, במכונה למכונה (M2M), במצלמות חכמות כמו GoPro ובמטוסים זעירים ללא טייס שמצויידים במצלמות וידיאו שמשדרות בזמן אמת לשימושים פרטיים. אחד האתגרים הגדולים של התעשייה החדשה הזאת הוא אבטחת הדאטה ומניעת התקפות סייבר.

רוכב אופנוע שטח עם מצלמת Go Pro ושעון אפל | צילום: איי פי

אמיר צופה שבתוך שנים ספורות מספר העצמים המחוברים יעבור את מספר הסמארטפונים, הטאבלטים והמחשבים יחדיו. הוא רואה פוטנציאל עסקי גדול מאחר שבתחילת הדרך מרבית העצמים יהיו בבעלות של ארגונים ולא של צרכנים פרטיים. אמיר מעריך שהצמיחה השנתית תעמוד על 35% בחמש השנים הבאות ותסתכם ב־35 מיליארד עצמים. חברת סיסקו (CSCO), שהעניקה כינוי שונה במקצת לתחום — "אינטרנט של כל דבר" (IoE) — נותנת תחזית אופטימית יותר וצופה 50 מיליארד עצמים מחוברים ב־2020.

הפוטנציאל הענקי יתחיל להתממש רק בעוד 5-10 שנים, כאשר כשני שלישים מהתמ"ג העולמי יושפעו מטכנולוגיות ה־IoT. אך למרות הפוטנציאל הרב, עדיין מדובר בתעשייה שנמצאת בחיתוליה, ולכן אמיר מזהיר מציפיות גבוהות מדי שעלולות להתברר כאכזבה.

המלצת קנייה לברודקום ו־DSP

אמיר מציין הרבה מאוד חברות פרטיות שנוגעות ב־IoT, כולל שלוש ישראליות. הראשונה, Altair, מפתחת מודמים לתקשורת סלולר מסוג LTE לאפליקציות של M2M ומחשוב לביש עבור, בין השאר, שעונים חכמים שהיום תלויים בתקשורת הסלולר של הסמארטפון. השנייה, AutoTalks, מפתחת שבבים לתקשורת בין רכבים ובין הרכבים לתשתיות תקשורת. השלישית, Humavox, מפתחת פלטפורמות לטעינה אלחוטית חכמה למרבית אביזרי ה־IoT.

בין החברות הציבוריות הישראליות שאמיר מזכיר אך לא מכסה, נמצאת טליט (TCM), שהיא מהמובילות בתחום של מודלים ושירותים מבוססי ענן לתקשורת M2M. הוא מעניק המלצת ניטרלי למתחרה הקנדית שלה סיירה וויירלס (SWIR) שנסחרת בשווי של 820 מיליון דולר, כמחצית מהשיא השנתי שלה. לעומתה, טליט, שייסד ומנהל עוזי כץ, נסחרת בלונדון בשיא כל הזמנים — שווי של כמעט 600 מיליון דולר — אחרי שבשבוע שעבר נתנה תחזית לצמיחה של כ־20% בכל 2015. בנישה של בית מקושר אמיר ממליץ על DSP גרופ (DSPG) עם המלצת קנייה עם מחיר יעד של 19 דולר, בין השאר בשל טכנולוגיית ה־DECT לתקשורת ביתית, שהיא בין המובילות בתחום. גם החברה־האחות סיוה (CEVA), שאמיר לא מכסה, פעילה ב־IoT באמצעות טכנולוגיות לקישוריות של מחשוב לביש על בסיס רכישה שביצעה לפני שנה.

אמיר מכסה בתחום גם את שתי המתחרות הגדולות בשבבי תקשורת, ברודקום (BRCM) עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 60 דולר ומארוול (MRVL) בהמלצת ניטרלי. מארוול מפתחת מיקרו־מעבדים לתקשורת WiFi של עצמי IoT, והיא פעילה גם בתקשורת לבית החכם. עוד חברת שבבים חצי ישראלית בתחום של הבית המקשור על בסיס טכנולוגיית Z-Wave (פרוטקול תקשורת שמיועד לשליטה אלחוטית) היא סיגמה דיזיין (SIGM) שלאחרונה חזרה לצמוח. בטווח היותר רחוק אמיר מאמין שגם שתי החברות בתחום שבבי הזיכרון והאחסון, מייקרון (MU) וסנדיסק (SNDK), שאת שתיהן הוא מכסה בהמלצת ניטרלי, יקטפו את פירות ה־IoT. זאת מאחר שהרבה מהאביזרים יהיו עם זיכרונות ואחסון מסוג פלאש, אבל בעיקר כי הדאטה העצום שיזרום מעשרות מיליארדי העצמים אל הענן וממנו לארגונים יגדיל מאוד את הביקושים לפתרונות אחסון מבוססי NAND (שבבים שעליהם נשמר מידע) בדאטה סנטרס.

הכותב הוא יועץ ומשקיע בני"ע שונים