ענף על המדף
לא יהיה קל למצוא קונה לדור אלון
המירוץ של חברות האנרגיה למכור את רשתות התדלוק נראה כעומד בניגוד לממצאים בשטח. רמת התחבורה הציבורית בישראל בכלל ובמטרופולינים בפרט היא מהעלובות שיש בהשוואה למערב אירופה. לא צפוי זינוק מהותי בשימוש באוטובוסים המקומיים, וגם הריבית האפסית ששוררת עכשיו במשק הפכה רכישת מכונית לפעולה פשוטה: רק תיקח, ואם אין לך — נפרוס את התשלום עבור הרכב ל־60 תשלומים נוחים. כפועל יוצא, מכירת מכוניות חדשות מצויה בעלייה מתמדת: בשנת 2014 נמכרו כ־240 אלף מכוניות חדשות, זינוק של 14% לעומת 2013.
קראו עוד בכלכליסט
גורמים אלה בלבד אמורים להעניק אופק תזרימי בטוח למדי לרוכשי חברות הדלק, שכן מספר כלי הרכב הזקוקים לדלק הולך רק בכיוון אחד — למעלה.
למרות זאת, רוב חברות הדלק ממתינות להן על המדף. לא מדובר רק בסונול, שלא עברה מידי קבוצת עזריאלי לידיה של שלמה SIXT בעקבות צירוף מקרים חריג (שני מובילי העסקה, שלמה שמלצר ודוד עזריאלי, נפטרו בהפרש של פחות מיממה לקראת סגירתה). חברת טן של אליעזר פישמן נמצאת כבר שנים על המדף, ואפילו פז תעבור לבעלים חדשים אם רק יבוא מי שינקוב במחיר הנכון.
עכשיו חברות הדלק נדרשות להצטופף ולפנות מקום על המדף גם לדור אלון, השחקנית הרביעית בגודלה בשוק עם נתח שנאמד ב־18%.
אז למה כולם מוכרים? בכיר בענף הדלק מסביר ל"כלכליסט" שממכירת בנזין כבר מזמן לא רואים כסף. ככה זה כשמחזור המכירות עומד על מיליארדי שקלים אבל הרווח השנתי מסתכם בכמה עשרות מיליוני שקלים בלבד.
יש להוסיף לתמונה את העובדה שהגז הטבעי, שאמור להוות חלופה לבנזין, כבר כאן, ולא לשכוח גם את דרישות הרגולציה החדשה, המגיעות בדמות חוק משק הדלק, שיכפה על חברות למכור תחנות דלק כדי לעודד את התחרות בכל מחוז בנפרד.
צירוף כל אלה מבהיר את החשש מרכישת חברה שבלבה עסקי חנויות הנוחות הפורחים של תחנות הדלק - חברה שהיא למעשה יותר קמעונאית ושמוכרת ארטיקים, סולר ובמבה.
אם לא די בכך, לחלק מחברות הדלק אין מנועי צמיחה חדשים. לפז, שבשליטת בינו אחזקות של צדיק בינו, יש את בית הזיקוק ועסקי הגז. לדלק, שבבעלות יצחק תשובה, יש את מאגרי תמר ולווייתן בכיס האחורי. בהיעדר בית זיקוק ועסקי גז משלה, סונול, למשל, נשארה קירחת. ואילו דור אלון — שהנכס הבולט שלה הוא אחזקתה במאגר תמר ויכולת להמיר ציי רכב לגז טבעי — מצויה בהסדר חוב. בנוסף חוק הריכוזיות מקדיח את התבשיל ויוצר שוק של הרבה מוכרים ומעט קונים.
מי שכן עשוי להתעניין ברכישה של חברת דלק מקומית הוא רק שחקן שפעילות הדלק היא סינרגטית לכלל הפעילות שלו, כמו חברת ליסינג.
במקרה זה לא מדובר בהערכות בלבד. בעל השליטה בחברת הליסינג והשכרת הרכב אלבר, אלי אלעזרא, גילה עניין ברשת טן. אלמלא חקירת רשות המסים על היבוא המקביל של טויוטה לישראל — אולי אלעזרא גם היה מצליח להשלים את העסקה. עכשיו החלופה הזו פרחה לה, ולא ברור למי נשאר כסף — וחשק — להכנס לענף.
הגז הטבעי כבר כאן ונוכח הרגולציה החדשה לעידוד תחרות, החשש מרכישת חברה קמעונאית שמוכרת ארטיקים, סולר ובמבה הוא מובן
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה