מתודת מצליח

בעשור האחרון שוק העבודה הפך לאכזרי יותר: השעות התארכו, מקצועות רבים נעלמו, התחרות עזה, האיזון בין העבודה לזמן פרטי הופר והשכר לא עלה. כדי לשרוד אין לנו ברירה אלא להצליח יותר בעבודה, אלא ש"הצלחה בעבודה" נהפכה למושג חמקמק שמקפל בתוכו הרבה פרמטרים ותכונות, אובייקטיביים וסובייקטיביים, כמותיים ונזילים, רגשיים ורציונליים. אינספור מחקרים מנסים בשנים האחרונות להבין מהי הצלחה, ובעיקר מה מוביל להצלחה. חלק מהתשובות מפתיעות למדי, חלק מדכאות, כולן - מתחומי הכלכלה, הפסיכולוגיה, הבריאות, השמות, המגדר, הכושר והפוליטיקה הארגונית — מעוררות מחשבה. אז מה צריך בשביל להצליח?

1. להיות שמח

 

נהוג לחשוב שמי שהסתדר בעבודה טובה עם שכר טוב הוא בטח אדם מאושר. אלא שזה עובד גם בכיוון ההפוך: אנשים שהם מאושרים ושמחים מטבעם מצליחים יותר בעבודה. מחקר אמריקאי ארוך טווח בדק את רמות האושר של 13,676 סטודנטים. כשהחוקרים חזרו אליהם כעבור 19 שנים התברר שמי שהפגינו רמות גבוהות של שמחה ואושר כסטודנטים היו בבגרותם מובטלים פחות, הרוויחו יותר והיו מרוצים יותר מהעבודה שלהם. במחקר אחר, שהובילה חוקרת הפסיכולוגיה החיובית פרופ' סוניה ליובומירסקי מאוניברסיטת קליפורניה ונחשב פורץ דרך בחקר האושר, נמצא שאנשים מאושרים מצליחים כמעט בכל דבר — בנישואים, בחברויות, בבריאות, בגובה ההכנסה ובביצועים שלהם בעבודה. "לימדו אותנו שאושר הוא התגמול שאתה מקבל", כתב על המחקרים האלה שון אצ'ור, חוקר אושר מאוניברסיטת הרווארד, "אבל למעשה אנחנו הופכים ליותר מצליחים כשאנחנו מאושרים יותר".

2. או לזייף חיוביות

 

חברת הביטוח האמריקאית מט־לייף ביקשה להבין מה לא עובד בתהליך הגיוס שלה. מדי שנה היא שכרה 5,000 אנשי מכירות והכשירה אותם במשך שנתיים ובעלות של 30 אלף דולר לעובד, ואולם מחציתם פרשו אחרי שנה בעבודה ו־80% עזבו בתוך ארבע שנים. בסיועו של הפסיכולוג המפורסם פרופ' מרטין זליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה, התברר שיש דרך מוצלחת יותר לגייס עובדים מתאימים -בעזרת מבחני האופטימיות של זליגמן. המכירות של עובדים שהמבחנים אבחנו כאופטימיים היו גבוהות ב־26% משל העובדים שעברו מבחני גיוס רגילים (מחציתם אובחנו כאופטימיים ומחציתם כפסימיים). יתרה מזאת: המכירות של העובדים האופטימיים ביותר, ה־10% העליונים, היו גבוהות ב־88% משל הפסימיים ביותר. מאז נהפכו מבחני האופטימיות לחלק מתהליך מיון העובדים בחברה. ומי שאינו אופטימי באופן טבעי יכול להשתדל, כי גם זה עובד: מחקר מצא שרופאים שעטו ארשת חיובית ואופטימית היו מהירים, מדויקים ויצירתיים יותר בדיאגנוזות שלהם לעומת רופאים במצב רוח ניטרלי.

3. לצלוח ילדות טיפה קשה

 

אבל לא צריך להגזים עם האושר. פרופ' ג'וּן גרובר, פסיכולוגית מאוניברסיטת ייל, נוהגת להשוות אושר לאוכל: הוא חיוני ומועיל, אבל במנות גדושות הוא גורם לבעיות. "רמות גבוהות מאוד של תחושות חיוביות מנבאות נטילת סיכונים, שימוש מוגזם באלכוהול וסמים, אכילה מופרזת והזנחה", היא מסבירה. פרופ' אד דיינר, פסיכולוג מאוניברסיטת אילינוי, חקר את רמות האושר של יותר מ־16 אלף בני אדם ומצא שמי שהיו הכי מרוצים ומאושרים בשלב מוקדם בחייהם הרוויחו בבגרותם פחות מאלה שהיו פחות שמחים בצעירותם. דיינר מציע שני הסברים: ראשית, אנשים שלא חווים עצב או מתח פחות לחוצים להתאמץ כדי לחוש אושר וסיפוק - למשל להמשיך ללמוד או לעשות שינוי בקריירה. שנית, הרגשות שלנו משפיעים על התנהגותנו, ועצב גורם לאנשים לפעול בצורה יותר סיסטמטית, לרדת לפרטי פרטים ולעסוק יותר במה שקורה סביבם - וזה מועיל לעבודתם.

 

4. ואז לצמוח לאט ובנאמנות

 

המגזין הנחשב "הרווארד ביזנס רוויו" של אוניברסיטת הרווארד בדק מה טוב יותר לחברה, מנכ"ל חיצוני - כזה שיכול לראות את הפגמים, להעלות רעיונות חדשניים וליצור שינויים בלי סנטימנטים - או מנכ"ל שצמח בתוכה, צבר ידע ספציפי לתחום עיסוקה ומכיר אותה היטב. דוגמה ידועה היא זו של יון ג'ונג יונג, מנכ"ל סמסונג אלקטרוניקה עד 2008, שהצטרף לחברה כבוגר קולג' טרי, התקדם במשך 30 שנה עד כיסא המנכ"ל והפך לכאב הראש של אפל. גם מנכ"ל סמסונג הנוכחי, ד"ר או יון קוון, הצטרף לחברה לפני 30 שנה. הניתוח של המגזין בחן את הביצועים של 1,999 מנכ"לים, ומצא שאלה שצמחו בתוך החברה נטו להגיע לתוצאות טובות יותר, וממוצע הדירוגים של המנכ"לים הפנימיים היה גבוה ב־57 מקומות מזה של המוצנחים. חברות בקשיים נטו יותר לשכור מנכ"לים חיצוניים לתפקיד, אולם התוצאות שלהן לא היו טובות יותר משל חברות בקשיים שנוהלו בידי מנכ"לים שגדלו בתוכן.

5. להיות תינוק שמנמן

 

פרופ' ג'אנט קארי, כלכלנית באוניברסיטת קולומביה, סבורה שהקשר בין הרקע הסוציו־אקונומי של ההורים להשכלה ולהכנסה של הילדים בבגרותם עובר דרך בריאות הילדים. בנייר עבודה שפרסמה עבור הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית (NBER) היא סקרה קשת מפתיעה של מחקרים על הקשר בין משקל הלידה להצלחה בעבודה כמבוגר. למשל מחקר על תאומים מצא שהשמנמן מהשניים יהיה גבוה יותר וירכוש יותר השכלה, ושכל חצי קילו בלידה שקול לעוד ארבעה חודשי השכלה. מחקר על תאומים מנורבגיה מצא שתוספת של 10% במשקל הלידה מובילה לתוספת של 1% הכנסה בבגרות. שני חוקרים אמריקאים גילו שמשקל נמוך בלידה (עד 2.5 ק"ג) פוגע בכישורים כמו קריאה ומתמטיקה ומגדיל את הסיכוי לנשור מהלימודים. כשהשוו בין אחים ראו שאצל התינוקות הקטנטנים הבנת הנקרא נמוכה ב־12%, הנשירה גבוהה בכ־5% וההכנסה נמוכה ב־17% לעומת אחיהם השמנמנים.

6. אבל לרוץ מרתון

 

תחת הכותרת "כושר של מנכ"לים ושווי חברות" מציגים חוקרים גרמנים המתמחים בעולם הפיננסי את הקשר בין ריצות מרתון, שכרוכות בסבולת ומאמץ מתמשך, לבין תוצאות עסקיות. הם ניתחו את רשימת המנכ"לים של חברות S&P 1500 בשנים 2011-2001, מצאו את אלה שרצו ריצות ארוכות באופן קבוע, ובדקו את הביצועים של החברות. התברר שערכה של חברה שמנוהלת בידי מרתוניסט גבוה בכמעט 5% בממוצע מחברה שהמנכ"ל שלה לא עושה ספורט, והתשואה על הנכסים גבוהה בכ־7%. רשימת המנהלים הספורטיביים במיוחד כוללת את רוברט אייגר (דיסני), ג'ון לגיר (טי מובייל) וסטיבן ריימונד (לשעבר מנכ"ל פפסיקו).

7. לשמור על שם הנעורים

 

עדיין מקובל שאשה שנישאת מוותרת על שם נעוריה לטובת שם משפחתו של בן זוגה או מוסיפה את שמו לשלה. אולם בשני המקרים הוויתור על שם הנעורים עלול להיות שקול לחצי מיליון דולר לאורך הקריירה כולה. חוקרים במכון טילבורג לחקר כלכלה התנהגותית בהולנד מצאו שמעסיקים מייחסים לאשה שנטלה את שם משפחתו של בעלה או הוסיפה אותו לשמה שורה של תכונות סטריאוטיפיות - שהיא יותר דאגנית, פחות עצמאית ושאפתנית, ועם כישורים נחותים לעומת עמיתה שלה ששמרה על שם נעוריה. הפער בשכר החודשי עומד על 861 יורו בממוצע.

8. אלא אם הוא בעל צליל זר

 

הדבר הראשון שמעסיק יודע על מועמד לעבודה הוא את שמו, ומתברר כי שם בעל צליל זר מפחית את הסיכוי לזכות בעבודה ואת השכר שהיא תניב. שני כלכלנים שבדים מאוניברסיטת שטוקהולם (לאחד מהם, אגב, שם זר) ניתחו את ההכנסות של 641 מהגרים למדינה ששינו את שמם, ומצאו שמי שהחליפו לשם בעל צליל שבדי נהנו מעלייה של 141% בשכרם בשנים שאחרי השינוי. השניים סבורים שמעסיקים מניחים הנחות לגבי היכולות והמאפיינים של שמות מסוימים, בעלי צליל מקומי וזר.

9. להיות חברותיים

 

פרופ' מרסל מארי רובלס מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת מזרח קנטאקי פנתה ל־106 מנהלי חברות וביקשה מהם לכתוב מהן עשר המיומנויות הרכות — כל מה שלא קשור לידע המקצועי הנחוץ לעבודה — החשובות ביותר בעיניהם כמעסיקים. רובלס ריכזה מתוך הרשימה המלאה את עשר המיומנויות שחזרו על עצמן הכי הרבה, וביקשה מהמנהלים לתת להן ציון שישקף את חשיבותן. כך נוצרה רשימת התכונות שהכי חשובות למנהלים (מלבד הידע המקצועי), ובראשן יושרה (חשובה ל־93%), מיומנויות תקשורת (91%) ואדיבות (84%). מחקר אחר סקר את התוכן של אלפי מודעות דרושים שפורסמו בארצות הברית ומצא ש־47% מהן חיפשו מועמד עם יחסים בינאישיים טובים.

זו לא רק העדפה של מעסיקים, אלא תכונה שמנבאת הצלחה בעבודה. מחקר מרתק של פסיכולוגים אמריקאים בחן את הקשר בין תכונות אישיות לבין הגשמה בעבודה, סיפוק ממנה ותחושה של ביטחון כלכלי, שיחד הוגדרו כמשקפים הצלחה בעבודה. מתברר שמי שזוהו בגיל 18 כטיפוסים החברתיים ביותר, שמסוגלים לפתח קרבה לאחרים, הם אלה שבגיל 26 נהנו מיותר הגשמה, סיפוק וביטחון כלכלי, ואילו צעירים אגרסיביים באופיים גדלו להיות מבוגרים שהצליחו פחות בעבודתם.

10. ולהיצמד למנטור

ארבעה חוקרי פסיכולוגיה וניהול מאוניברסיטת ג'ורג'יה מיפו 140 מאמרים שבדקו סיבות אפשריות להצלחה, מגוונות מאוד, אובייקטיביות וסובייקטיביות - מהקשר לדימוי העצמי ועד גודל הארגון וההזדמנויות שהוא מציע. הם הגיעו למסקנה שאחד הדברים שחיוניים להצלחה הוא מנטור אישי: מנהל בכיר יותר שנותן גב ודוחף קדימה, מגונן, מצביע על הזדמנויות ונותן פידבקים אפקטיביים. מתברר שהחיבור לאדם הנכון, שהוא פוליטי במהותו, חיוני להצלחה.

11. לשמור על איזון נפשי

 

גל של מחקרים מהשנים האחרונות מנסה לבחון את הקשר בין האישיות לתוצאות שונות לאורך החיים. חלקם מנסים להבין מיהו הטיפוס שמצליח יותר בעבודה, והממצאים מרתקים: ראשית, שורה של מחקרים מצאו שאישיות מנבאת את ההצלחה בעבודה, ושההשפעה שלה חזקה בדיוק כמו זו של הרקע הסוציו־אקונומי בילדות וה־IQ. ב־2009 פרסמו סוציולוגים, פסיכולוגים ופסיכיאטר אמריקאים מחקר שבדק במשך עשר שנים את הקשר בין האישיות לשלושה סמנים של הצלחה בקריירה: יוקרה מקצועית, הכנסה אישית וסיפוק מהעבודה. הם מצאו שמי שנהנים מההכנסה הגבוהה ביותר וגם מהסיפוק הרב ביותר מעבודתם הם אנשים אחראים ויציבים רגשית - כלומר טיפוסים קרי רוח ורגועים, בעלי ביטחון עצמי, שלא נפגעים מכל דבר, לא נוטים לסערות של כעס, חרדה או דיכאון, אינם אימפולסיביים ואינם סובלים מרגשי נחיתות.

12. אבל עם שריטה שלילית

 

עם זאת, לתכונות שנחשבות אפלות ושליליות עשויים להיות גם יתרונות בחלק מהמקצועות. כמה מחקרים מצביעים על כך שטיפוסים אקסצנטריים אמנם פחות אמינים, אבל מצליחים מאוד במכירות, ושפרפקציוניסטים מאורגנים ושיטתיים להחריד הם אנשים ישרים מאוד ויעילים מאוד בתפקידים שקשורים באיכות מוקפדת ובעבודה מתודולוגית. טיפוסים צבעוניים ודרמטיים מצליחים במכירות, ובעלי ביטחון עצמי חריג מתברגים בקלילות לתפקידי מנכ"ל.

13. להיות לסבית (ולא הומו)

 

פרופ' כריסטופר קרפנטר, כלכלן מאוניברסיטת קליפורניה ומהלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית (NBER), בדק את ההכנסה של לסביות והומואים באמצעות מאגר נתונים קנדי חשאי שבו אנשים נשאלו במישרין על זהותם המינית. הוא מצא שלסביות מרוויחות 15% יותר מסטרייטיות, ואולם גברים הומואים מרוויחים 12% פחות מסטרייטים. מחקר אמריקאי מאוחר יותר הגיע למסקנה דומה: לסביות הרוויחו 26% יותר, והומואים נענשו ב־7%. ההסבר האפשרי הוא שהכל יחסי: לסביות מרוויחות יותר — אבל מנשים, שמרוויחות פחות מגברים, והומואים מקבלים פחות מגברים. כך שבסופו של דבר, דעות קדומות ממשיכות להיות הלוגיקה שמאחורי קביעת השכר.

14. או גבר סקסיסט

 

חוקרי עבודה ומשאבי אנוש מאוניברסיטת פלורידה נעזרו בנתונים של 12,686 צעירים, שרואיינו ארבע פעמים במשך 26 שנה, ונשאלו, בין השאר, על עמדותיהם כלפי נשים והעסקת נשים. התברר שהגברים שהיו בעלי עמדות שמרניות יותר כלפי נשים — הם חשבו, למשל, שמקומה של האשה בבית, ושעבודה של אמהות מובילה לעבריינות ילדיהן — הרוויחו 8,500 דולר לשנה יותר מגברים פחות שמרנים. החוקרים סבורים שהסיבה היא שגברים סקסיסטים הם מפרנסים יחידים, ולכן מנהלים משא ומתן אגרסיבי יותר על שכרם.

15. לא להיהרג על הלימודים

 

ליצחק תשובה יש השכלה תיכונית, סטיב ג'ובס הסתפק בסמסטר אחד בקולג' ומארק צוקרברג נשר מהלימודים בהרווארד. שלל מחקרים מצביעים על קורלציה מוגבלת למדי בין ההישגים בלימודים לבין ההצלחה בקריירה. בשתיים מהאנליזות המקיפות ביותר, שכללו נתונים ממאות מחקרים, נמצא שהציון הממוצע בתיכון בקושי מצליח לנבא את המשכורת ההתחלתית, ושאף שאינטואיטיבית אנחנו מקשרים בין השכלה להצלחה בקריירה, האפקט של ההשכלה קטן. הוא מעט יותר משמעותי אצל נשים, אולי כדרך לפצות על הפער בינן לבין גברים.

16. או להוציא MBA

 

"הרווארד ביזנס רוויו" בוחר מדי שנה את מאה המנהלים הטובים בעולם על בסיס ביצועי החברות שבניהולם. לדירוג 2010 היתה חשיבות מיוחדת מפני שהוא הצביע על המנהלים ששרדו בהצלחה את המשבר הפיננסי. באותם ימים נמתחה ביקורת רבה על בתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים, שמפס הייצור שלהם יצאו עובדים תאבי בצע שהובילו למשבר. אלא שהדירוג מצא שמנכ"לים בעלי MBA לא השמידו ערך לחברות שלהם בעקבות המשבר, והן אף יצאו ממנו מחוזקות. 32% מהמנכ"לים בעלי ה־MBA דורגו בדירוג 2010 גבוה יותר מבדירוגים הקודמים, ובכל מקרה, הם דורגו גבוה יותר ממנכ"לים ללא MBA.

17. להיות יפה

 

בתרבות שמעריצה יופי ומתגמלת אותו בנדיבות, לא פלא שהוא קשור ישירות גם לגובה השכר. בספרו "היופי משתלם" הראה פרופ' דניאל המרמש, כלכלן מאוניברסיטת טקסס, שגברים מכוערים מרוויחים בממוצע 13% פחות מגברים ממוצעים למראה, ואילו גברים שנראים טוב מרוויחים 4% יותר - תוספת של 230 אלף דולר לאורך הקריירה שלהם (בחישוב המבוסס על השכר הממוצע). המרמש סבור שזה לא רק שאנשים אוהבים להיות בקשר עם אנשים יפים, אלא הם גם מייחסים להם תכונות מסוימות, כמו חוכמה ופרודוקטיביות.

מחקר אחד הדגים זאת כשביקש מהמשתתפים לסקור במהירות תמונות של מועמדים לסנאט ולבית הנבחרים ולקבוע על סמך התמונות מי "מוכשר" לתפקיד; בבחירות עצמן התברר כי 69% מהמועמדים לתפקידי מושל שסומנו כמוכשרים על סמך המראה ו־72% מהמועמדים ה"מוכשרים" לסנאט אמנם ניצחו, כלומר גם ציבור הבוחרים נוטה לבחור תוך שקלול משמעותי של המראה. גם הגובה מעניק פרמיה, ובמדינות מערביות ההבדל בגובה בין האחוזון ה־25 ל־75 (הבדל של 13-10 ס"מ) שקול לתוספת של 9%-15% בשכר. אחד ההסברים הוא הדימוי העצמי הגבוה שגובה מעניק, ואחד המחקרים מצא שמי שהיו גבוהים בגיל 16 הפכו למבוגרים עם יותר ביטחון, הון חברתי וכישורי מנהיגות.

18. ולקוות למזל

 

באוקטובר 2014 פנה המגזין "פורצ'ן" ל־40 מנהלים, מהמוערכים בארצות הברית, וביקש את עצתם כיצד להצליח בקריירה. המלצה שחזרה על עצמה, ממרומי התפקידים והוותק, היתה לעבוד רק בתפקיד שמעורר בך עניין וחשק. "הגשימו את התשוקות שלכם, תמצאו משהו שאתם אוהבים. ישימו לב אליכם אם באמת תלכו על זה", המליץ למשל גורו ההשקעות וורן באפט. מג ויטמן, לשעבר מנכ"לית HP, עשתה חישוב עלות־תועלת: "אנחנו מבלים המון זמן בעבודה. אני ביליתי בעבודה כנראה יותר מ־150 שעות בשבוע בשנתיים האחרונות, ולכן אתם חייבים למצוא משהו שאתם אוהבים ולעשות אותו עם אנשים שאתם באמת נהנים לעבוד איתם". ובשביל לזהות את התשוקה שלך, למצוא את העבודה שתרגש אותך, לאתר את המנטור המושלם, להתהדר במשקל גוף מוצלח בלידה, להיות יפה ולפזר על כל מי שמסביבך אבקת קסמים של שמחת חיים, צריך גם מזל. בהצלחה עם זה.