אכלתם אותה: הנפילה במחירי הסחורות לא תגיע לכיס שלכם

הרצף השלילי שנרשם בשבועיים האחרונים במסחר בזהב הוא רק היבט אחד של הירידות החזקות שרושם שוק הסחורות העולמי. מתחילת השנה רשם מדד הסחורות של בלומברג המרכז 32 סוגי סחורות בעולם, ירידה של 7.5% - ובשנתיים האחרונות צלילה של 25%. "הדולר המתחזק לוחץ חזק על ערך הסחורות בשוק העולמי", אמר בעניין זה השבוע קרייג אלרם (Craig Erlam), אנליסט שווקים בכיר בפירמת Oanda.  לצד ההסברים שניתנים למגמה השלילית, מתבקשת תהייה על הקשר בין הירידות בשוק למחירי המוצרים בשוק הצרכני – או ליתר דיוק, הקשר הקלוש בין שני המשתנים. לעומת ההשפעה הישירה והמיידית של מחירי הנפט על מחיר הדלקים, התנועות החדות בשוק הסחורות לא הניבו ירידות דומות במדפי הסופרים או בבתי הקפה.

המקרה הבולט ביותר הוא הקפה. זו הסחורה שנפלה יותר מכולן, עם צניחה של 25% במחירים בתקופה זו, בין היתר על רקע ירידה בערך המטבע הברזילאי והיבולים המוצלחים.

ואולם מחירי הקפה באירופה וארה"ב לא רק שלא נחתכו - בשוק האמריקאי הגדול הודיעה לאחרונה סטארבקס על העלאת מחירים, של 20-5 סנט למוצר. בעבר, סטארבקס נימקה העלאת מחירים בעלייה במחיר הקפה העולמי. הפעם, כמובן, היא נמנעה מלומר מילה על מחירי הקפה העולמיים, וההסבר להעלאת המחירים היה גידול בעלויות שכירות ומשכורות.

הסיפור הוא כמובן לא רק בקפה. החוזים על החיטה והבקר ירדו ב-11% מתחילת השנה, הסוכר נפל ב-21% ואת הממוצע הכולל כבר הזכרנו למעלה. מהצד השני, הקקאו שעבר תנודתיות חזקה מאוד מתחילת 2015 עומד על פלוס 15% בתקופה זו. מחירי מוצרי הקקאו לא הגיבו בעלייה דומה.

אז מהו ההסבר לנתק בין התנודות במחירי הסחורות לבין המחיר לצרכן? אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, מתייחס להבדלים המובנים בין הדלק ליתר המוצרים. "בדלק יש נוסחה מאוד ברורה וישירה - בודקים כל חודש את מחיר הנפט ועל פי הנוסחה הידועה מראש גוזרים את מחיר הדלק לחודש הקרוב. זה לא עובד ככה ביתר הסחורות – שם הכללים הם מקומיים, ועיקרם הם עניין של ביקוש והיצע".

כך, המחירים בפועל תלויים למעשה בשרשרת המקומית של יצרן/יבואן ורשת השיווק או בית הקפה השכונתי. "ככל שהביקושים חזקים יותר, וככל שהתחרות חלשה יותר - המשווק המקומי  ינקוב במחיר גבוה יותר למוצרים מבלי קשר למחיר הסחורה בשוק העולמי. מנגד, כשיש תחרות משוכללת, הסיכוי שירידה במחיר הסחורה תתגלגל לצרכן גובר והולך", אומר זבז'ינסקי.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, מייחס את הפער למאפייני הפעילות של הכוחות המשווקים. שלושה גורמים ממתנים את התמסורת בין מחירי השוק למחירים לצרכן: הגנות גידור של חברות, מלאים גדולים ושרשרת הייצור.

"היצרנים הגדולים מגדרים את עצמם באופן עקבי מבחינה פיננסית, באופן שיוצר מחיר קבוע כל כמה חודשים, ומחזיקים במקביל מלאים גדולים – צעדים שבולמים השפעה של מחיר הסחורה בשווקים", אומר גרינפלד. באופן זה, לדבריו, רק מחיר נמוך או גבוה לאורך תקופה ממושכת של לפחות 6 חודשים עשויה להשפיע על מחיר הסחורה ליצרן, ולהתגלגל בהמשך לצרכן.

חומר הגלם הוא רק חלק קטן מהסיפור

הדוגמה הישראלית הבולטת לפעילות תאגידית ש"מעקרת" את התנודות בשוק הסחורות היא חברת שטראוס, שמחזיקה בפעילות קפה דומיננטית ומהותית לתוצאותיה, ועושה כמובן שימוש בחומרי גלם אחרים. שטראוס מתייחסת בדוחותיה לניתון הקשר בין מחיר חומרי הגלם למחיר ליצרן. כך למשל בדוח לרבעון הראשון של 2015 מציינת שטראוס כי למרות הירידות במחיר הקפה, מחירם לא השנתה ביחס לרבעון המקביל בשנת 2014 - במהלכו רשמה הסחורה דווקא עליית מחירים.

"במחירי הקפה הירוק (למעט ברזיל) חלה מגמת ירידה משמעותית ברבעון הנוכחי בהשוואה למגמת עליה משמעותית ברבעון המקביל אשתקד, בעוד שלא חל שינוי משמעותי במחירם הממוצע ברבעון הנוכחי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד", מציינים בשטראוס. כיצד זה ייתכן?

ההסבר של שטראוס הוא פשוט: "הקבוצה פועלת לצמצום ההשפעות הנובעות מתנודתיות מחירי חומרי הגלם, בין היתר באמצעות גידור, שינוי בתמהיל החומרים במוצריה והתייעלות תפעולית".  

לניתוק הקשר בין המחיר בסחורה למחיר ליצרן יש סיבה נוספת, על פי הכלכלן הראשי בפסגות: "בחברה המערבית, הצרכן לא באמת רוכש את הסחורה המקורית, והעלות של חומר הגלם היא חלק קטן מאד מעלות הייצור, שכוללת את עלות תהליך הפקת המוצר הסופי, עלויות שכירות, שכר עבודה ועוד", מסביר גרינפלד, ומבחין בין המצב במדינות אלה למה שקורה במדינות מתפתחות, ובעיקר בהודו וסין – שם לדבריו התיווך של שרשרת הייצור הוא מינימלי, כך שלמחיר הסחורה יש השפעה אדירה על המחירים.

"מסיבה זו משקל סעיף המזון במדד המחירים לצרכן בהודו עומד על 60% וכל עלייה במחירה הסחורות החקלאיות יוצרת אינפלציה. במערב ובישראל לעומתן עומד משקל סעיף המזון על סביבת 15%, בגלל שרשרת התיווך האמורה", אומר גרינפלד.

למניות שלום

שוק המניות מושפע דווקא באופן חיובי בדרך כלל מנפילה בשוק הסחורות, ככה שגם אם אנחנו לא מרווחים בסופרמרקט, תיק ההשקעות והפנסיה שלנו יצאו מזה טוב.

על פי מחקר של אופנהיימר, משנת 1957 עד היום, מניות S&P 500 רשמו ביצועים טובים יותר דווקא בתקופה של חולשה בסחורות. כשממוצע המחירים בסחורות ירד מתחת לממוצע של 200 ימי המסחר אחרונים רשם מדד S&P 500 כמעט תמיד ביצועים טובים יותר, ובמרבית הפעמים שהסחורות טיפסו מעבר לממוצע זה רשם המדד ירידות.

המחקר מראה עוד כי בכל תקופת זמן של 4 שבועות שבה נרשמה ירידה במדד הסחורות, נרשמה עלייה ממוצעת של 0.8% במדד S&P 500. כשהסחורות עלו בתקופה זו, מדד S&P 500 רשם עליייה של 0.4% בלבד. כשמאריכים את תקופת המבחן ל-52 שבועות – ירידת סחורות בתקופה גררה עלייה של 12.6% ב-S&P 500, כשמגמה חיובית בסחורות גררה עלייה של 4.6% בלבד.

"עדיף אמנם להתרחק מהמניות שמושפעות לרעה מהמחירים היורדים בסחורות, אבל לשוק באופן כללי זה לא משפיע באופן שלילי, ומדד S&P 500 צפוי להמשיך לעלות", אמר ארי וולד (Ari Wald), ראש מחלקת מחקר טכני באופנהיימר.

האנליסט בוריס שולברג מ- BK Asset Management (Boris Schlossberg) אומר כי החיסכון שנגרם בשל מחירי הסחורות הנמוכים מקזז את ההשלכות השליליות על חברות האנרגיה. "הקמעונאיות, חברות השירותים ומגזרים אחרים נהנים מאד מהירידה במחירי הסחורות, כך שההשפעה הכללית על השוק היא חיובית ביותר", אומר שולברג.