וינשטיין החליט: חוק נתוני האשראי לא יכנס לחוק ההסדרים

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין החליט כי חוק נתוני האשראי לא יכנס לחוק ההסדרים. מטרת המאגר היא להעניק דירוג אשראי לכל ישראלי במאגר אחד שמשותף לכל הגופים המעניקים אשראי, במטרה להגדיל את התחרות בין הבנקים, להפחית את הריביות על הלוואות, לשפר את היציבות הפיננסית של המשק, ולאפשר לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות להתבסס על נתונים שלא קיימים היום.

ההערכות הן כי הדחייה נובעת מכך שמדובר במהלך מורכב עם חשש לצנעת הפרט ולכן מצריך בחינה מעמיקה יותר מאשר ההליך במזורז של חקיקת חוק ההסדרים.

נושא הבנקים הוא אחד אחד משני הנושאים עליהם דיבר שר האוצר משה כחלון עוד בקמפיין, יחד עם תחום הדיור, והוצאת המאגר מחוק הסדרים בוודאי אינה נוחה לו, לאור חוסר יציבותה של הקואליציה והחשש כי לא תאריך ימים.

משה כחלון. ניסה להכניס את המאגר לחוק ההסדרים | צילום: עומר מסינגר

הקמת המאגר מבוססת על ועדה בינמשרדית שהוקמה בשנה שעברה. בתוך כך, פועלת היום ועדה שמינו כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג בראשות דרור שטרום, הממונה על ההגבלים לשעבר, שדנה בקידום התחרות בתחום האשראי הקמעונאי, לרבות בחינת המשמעויות של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים.

בנוסף אישר וינשטיין להכניס את המלצות ועדת ששינסקי 2 לחוק ההסדרים. מסקנות הוועדה שבחנה את מדיניות המיסוי על חברות המחצבים, המים והכרייה, קבעו כי יוטל מס רווחי יתר בשיעור של עד 42% וכי הן יחויבו בתמלוגים אחידים של 5% על כל משאבי הטבע החל מ־2017. ההמלצות אמורות להגדיל את הכנסות המדינה ב־400 מיליון שקל בשנה.

ההמלצות אושרו גם בממשלה הקודמת, על ידי הקבינט חברתי כלכלי שבראשו עמד שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, אך לא הספיקו לעבור את אישור הכנסת לפני שפוזרה הממשלה.

מלבד זאת נכון לעכשיו צפויים להיכנס לחוק ההסדרים מספר מהלכים בשוק הדיור, רפורמת הקורנפלקס שנועדה להקל על ייבוא מוצרי מזון יבשים.

בעוד ששר האוצר הקודם,לפיד ניסה לצמצם את חוק ההסדרים, ולהעביר רפורמות מחוצה לו, כחלון דוגל דווקא בגישה ההפוכה וניסה להכניס למסגרת החוק חלק גדול מהמהלכים שנמצאים על שולחנה של הממשלה.