הרבעון האדום לא פגם בתשואות הפנסיה במחצית הראשונה

קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים סיימו את הרבעון השני של 2015 עם תשואות שלילית ממוצעת של 0.71% בשל הירידות באג"ח הממשלתית, כאשר מדד אג"ח ממשלתיות צנח במהלך אפריל־יוני ב־3.6%. אך עם זאת, בסיכום חצי שנתי קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים הניבו תשואה של 3.5% בממוצע.

חמש קרנות הפנסיה הגדולות בישראל, שמנהלות 195.7 מיליארד שקל, הציגו תשואה ממוצעת של 3.46% במחצית הראשונה של 2015 ותשואה של 48.5% בחמש השנים האחרונות במצטבר. קרנות הפנסיה ספגו את הפגיעה המתונה ביותר ברבעון השני של השנה עם תשואה שלילית ממוצעת של 0.26%.

הפוליסות הוותיקות של ביטוחי המנהלים, שהונפקו בין 1992 ל־2003 ומנהלות כמעט 108 מיליארד שקל, רשמו את התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר במחצית הראשונה של השנה (3.7%) ובחמש השנים האחרונות (65.5%). ברבעון השני של השנה הפוליסות הוותיקות הציגו תשואה שלילית ממוצעת של 0.76%. חמש הפוליסות החדשות, שמנהלות 45.8 מיליארד שקל, רשמו במחצית הראשונה תשואה של 3.34% ובחמש שנים תשואה ממוצעת מצטברת של 42.64%. הפוליסות החדשות נמצאות בתחתית ברבעון השני של השנה עם תשואה שלילית ממוצעת של 1.12%.

האג"ח במח"מ קצר פיצו על הנפילות באג"ח ארוכות

קרן הפנסיה של כלל הציגה את הביצועים הטובים ביותר במחצית הראשונה עם תשואה של 3.8% ובשלוש שנים עם תשואה של 35.4%. בחמש שנים הקרן נמצאת במקום השני עם תשואה של 50%, כאשר במקום הראשון נמצאת קרן הפנסיה של הראל עם 50.6%. אולם, מדד העקביות, המשקלל את משך הזמן שבו הושגה תשואה גבוהה מהממוצע, מדרג את כלל במקום הראשון, הרבה מעל שאר הקרנות.

לימור דנש, מנכ"לית כלל עמיתים, אמרה ל"כלכליסט" כי "חלק מההחלטות שקיבלנו בעקבות השינויים הגלובליים הן הגדלת אקוויטי והורדת החוב בתיקי ההשקעות". דנש מעריכה כי "השווקים ימשיכו להתאפיין בתנודתיות גבוהה, גם במניות וגם באג"ח, ובהמשך נראה ירידות חדות כפי שהיו ביוני. הסיכון הגדול ביותר כיום מגיע מכיוון ארה"ב וסין. בארה"ב קיים חשש מעליית הריבית, ובסין קיימת הכוונה ממשלתית אגרסיבית בשווקים וישנו חשש מאיבוד שליטה".

חברת הביטוח הראל גם בלטה לטובה, כאשר כל מכשירי הפנסיה שלה הציגו את הירידות המתונות ביותר ברבעון השני של השנה. עופר נרגסי, סגן מנהל חטיבת ההשקעות בהראל ביטוח ופיננסים, אמר ל"כלכליסט" כי "נתונים כלכליים חיוביים שהתפרסמו באירופה לגבי הצמיחה ושיפור התעסוקה גרמו למשקיעים להבין שהתשואות האפסיות שאפיינו את האג"ח לפני כמה חודשים היו לא רציונליות. בתגובה לכך, ברבעון השני התרחשו עליות בתשואות באירופה וירידות שערים מאוד חזקות, ואפקט הדומינו הזה התרחש גם אצל המשקיעים בישראלו והאג"ח הממשלתיות הארוכות והקונצרניות ירדו בשיעורים חדים יחסית. אנחנו העדפנו אג"ח במח"מ קצר ונכסים לא סחירים כמו נדל"ן מניב, תשתיות, השקעה בהון ואשראי, ולכן נפגענו פחות".

יוני טל | צילום: עמית שעל

הפניקס מובילה בביטוחי מנהלים במחצית הראשונה

בפוליסות ביטוחי מנהלים, שהונפקו בין 1992 ל־2003, הפניקס בולטת עם התשואה הגבוהה ביותר במחצית הראשונה — 4.2%, הרבה מעל הממוצע שעומד על 3.7%. בתשואות ארוכות הטווח, כלל מובילה עם תשואה של %35.9 בשלוש שנים ומגדל בולטת בטווח של חמש שנים עם תשואה של 46.6%.

על פי מדד העקביות, מנורה מקבלת את הדירוג הגבוה ביותר בפוליסות הוותיקות וגם בחדשות. יוני טל, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת מנורה מבטחים, אמר ל"כלכליסט" כי "השגנו את התשואה, בין השאר, בעזרת שמירה על פיזור מאוזן. אנחנו גם מעדיפים, במקום להשקיע הרבה במניות, לאזן עם השקעה בקרנות השקעה, אג"ח קונצרניות והלוואות, שמאפשרות לנו להגיע לתשואות נכסיות במשולב שהן פחות תנודתית. בנוסף, אנחנו מקפידים שלא לבצע שינויים גדולים בהרכב התיק". טל הוסיף כי "בהסתכלות של שלוש שנים אחורה, בעוד שהיתה ירידה מסוימת במניות בישראל, בחו"ל היתה עלייה, ואותו דבר התרחש גם באג"ח קונצרניות — ירידה בישראל ועלייה בחו"ל שמלווה בתשואה יפה. במקביל האפיקים של הנדל"ן המניב, קרנות ההשקעה והאג"ח הסחירות הניבו תשואה של כ־38%, קרוב מאוד לתשואות שהניבו המניות בשלוש שנים. פיזור אפיקי ההשקעה מקנה את היתרון של פחות חשיפה לתנודתיות ומאפשר לשמר את התשואה לאורך זמן".