אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סגה: 75 שנה, אינסוף טעויות

פרויקט כלכליסט

סגה: 75 שנה, אינסוף טעויות

אחת מחברות המשחקים האהובות בעולם, שעומדת מאחורי סוניק וגולדן אקס, תמיד הצליחה להקדים את יריבותיה היפניות בעזרת חומרה ומשחקים מרשימים. ואולם, סגה נכשלה שוב ושוב בקריאת השוק ומצויה כיום במשבר לא פשוט. עכשיו היא רוצה להצליח כחברת משחקי מובייל. כתבה שמינית בסדרה

26.07.2015, 08:40 | הראל עילם
על העבר, ההווה והעתיד של סגה יש שתי דרכים להסתכל. מצד אחד, זו חברה שעשתה את כל הטעויות האפשריות, אך שרדה בזכות כמה השקעות מקריות וממוזלות. מצד שני, זו אחת מחברות המשחקים הפעילות, הגדולות והאהובות, שיצרה יותר מותגים מצליחים מרוב החברות בעולם ואת המוצרים הכי מתקדמים בשוק ועדיין הצליחה ומצליחה להיכשל.

קראו עוד בכלכליסט

במסגרת "טכנוסטלגי" נחזור בכל פעם לחברה אחרת שהשפיעה רבות על ענף הטכנולוגיה בעבר, ונבדוק מה מצבה בהווה ומה היא מתכננת לשנים הבאות.

עבר

מהונולולו לטוקיו

למרות זיהויה עם יפן סגה בכלל הוקמה ב-1940 בהונולולו כחברה לייצור מכונות ומשחקי מזל. רק ב-1951 היא נדדה לטוקיו, עשור וחצי לאחר מכן השיקה מכונת ארקייד בשם פריסקופ, שנחשבה למהפכנית ואפשרה לשחקן להרגיש כאילו הוא קפטן של צוללת.

ההצלחה של פריסקופ אפשרה לסגה לשלוט ביד רמה בשוק מכונות הארקייד שהחל לפרוח בשנות השבעים בארצות הברית וביפן. בשנים אלה היתה סגה בחזית הטכנולוגיה, יצרה את המשחקים התלת ממדיים הראשונים ואימצה את השימוש בלייזר דיסק. הכנסותיה הגיעו לכ-210 מיליון דולר ב-1982, כעשירית מהכנסות תעשיית המשחקים העולמית. ואז הגיעה הקריסה.

עד אמצע שנות השמונים הוצף שוק הגיימינג בקונסולות, מחשבים ומשחקים ולא צמח מספיק כדי לתמוך בביקוש. הכנסות השוק כולו היו 100 מיליון דולר בלבד ב-1985, חצי מאלה של סגה לבדה שלוש שנים קודם לכן. בתקופה קשה זו החל הקרב האגדי בין סגה לנינטנדו, והוא נמשך יותר מעשור, ריתק גיימרים וכאלה שאינם וצפוי לעמוד בשנה הבאה במרכז סרט חדש בכיכוב סת' רוגן.

הדמויות של סגה הדמויות של סגה הדמויות של סגה

ב-15 ביולי 1983 הושקו שתי קונסולות משחקים מהפכניות ביפן: 1000-SG של סגה ו-Famicom מבית נינטנדו, שלימים תיקרא NES (בארץ מוכרת בעיקר גרסת החיקוי מגסון). לכאורה פעלה סגה נכון: הקונסולה שלה כללה מעבדים מהירים יותר משל נינטנדו והיא תמכה בכמה פורמטים של קלטות וכרטיסי משחק. החברה אפילו שיווקה את הקונסולה במערב במהירות, ואילו לנינטנדו נדרשו שנתיים, והשיקה בתדירות גבוהה מוצרי המשך כמו קונסולת 3000-SG, שתפקדה כמחשב אישי. ולמרות הכל הקונסולה הפשוטה של נינטנדו, שנכנסה לשוק המערבי עם סופר מריו, ניצחה.

סגה הגיבה בסוף שנות השמונים בהשקת מגה דרייב (ג'נסיס בארה"ב), שתמכה ב-CD Rom ובמשחקים מתקדמים ומרשימים לתקופה, כולל סוניק המקורי ו-Golden Axe. היא אף לא חששה לתקוף ישירות את נינטנדו באמצעות הסיסמה הקליטה nintendon't.

כל זה עזר בטווח הקצר, אך נינטנדו ניצחה באמצעות מגוון רחב מאוד של משחקים פופולריים, וקונסולת ה־SNES (סופר נינטנדו) הפכה לאחת הנמכרות בהיסטוריה בזכות משחקים כמו מריו קארט וזלדה. מצב זה חזר על עצמו גם בקונסולות המשחקים הניידות: גיים גיר של סגה הציעה יכולות מתקדמות ומסך צבעוני, אך זללה את הסוללה. גיים בוי הפשוטה של נינטנדו מכרה מספר יחידות גדול פי עשרה.

בסגה סירבו לוותר והשיקו ב-1994 את סאטורן, מכונת משחקים משוכללת והראשונה שכללה פורטל אינטרנט ומשחקי רשת. שוב היא הקדימה את נינטנדו בכל פרמטר טכני, והפעם היריבה דשדשה ולא הצליחה להגיב בזמן. היתה רק בעיה אחת: חודשיים לאחר מכן נכנסה סוני לשוק עם הפלייסטיישן הראשונה.

קונסולות סגה, צילום: בלומברג קונסולות סגה | צילום: בלומברג קונסולות סגה, צילום: בלומברג

סגה, כרגיל, קראה רע את השוק: סאטורן עלה 400 דולר והציע משחקים מעטים יחסית, שפנו לגיימרים "כבדים" ומבוגרים, ואילו סוני מכרה את פלייסטיישן ב-300 דולר וסיפקה היצע רחב בהרבה.

לסגה היה כוח לעוד סיבוב אחד. ב-1998 היא השיקה את Dreamcast, קונסולה שהציעה גרפיקת 128 ביט מתקדמת, שנים לפני שסוני הציגה את פלייסטיישן 2 ומיקרוסופט את Xbox הראשונה. נראה היה שהפעם זה מצליח: השקת Dreamcast תוארה כטובה ביותר של קונסולה במערב; היא הציעה משחקים אהובים כמו Shenmo וכללה לראשונה כלים שהקלו על מפתחים לייבא משחקי מחשב. ואולם, גם את הקרב הזה סיימה סגה במכירת 10 מיליון יחידות בלבד, ממש לא מרשים.

הווה

צלילה ברווחים

בתחילת המילניום החליטו בסגה לשנות כיוון ולצאת לחלוטין משוק החומרה. במקום זאת, אמרה החברה, היא תעסוק בהפצה ופיתוח של משחקים. היא אפילו החלה לשתף פעולה עם נינטנדו, יריבתה הוותיקה והמרה שפיתחה איתה משחק ספורט משותף. סגה הצליחה למצב את עצמה כאחת מחברות המשחקים הגדולות והמצליחות בעולם, ובשיאה שווייה היה 10 מיליארד דולר.

לא היה קל להגיע לשם. סגה הפסידה כספים במשך חמש שנים ברציפות, בין 1997 ל-2003, וכדי לשרוד נעזרה בתרומה של 700 מיליון דולר מהיו"ר לשעבר אייסו אקוואה עם מותו. רק ב-2004, כאשר יצרנית המשחקים היפנית סאמי רכשה את גרעין השליטה בסגה ב-1.1 מיליארד דולר, הסתיים המשבר. ההון הושקע ברכישת חברות משחקים מערביות, ובהן Creative Assembly, יצרנית סדרת משחקי האסטרטגיה האהובה Total War, שכיום אחראית לחלק ניכר מהכנסות החברה.

אחרי תקופה סבירה הגיעה שוב הידרדרות. בשנה החולפת מחיר מניית סגה כבר נפל מתחת ל-3 מיליארד דולר, והיא כבר הזהירה שהרווח שלה צפוי ליפול בכ-85% בשנה הפיסקלית הנוכחית, אחרי שכמה ממשחקיה החדשים זכו לביקורות קטלניות במיוחד. זה לא נראה טוב, וחייב שינוי כיוון.

עתיד

מהקונסולות למובייל

בפברואר השנה הבין דירקטוריון סגה שהחברה חייבת להשתנות פעם נוספת. אחרי שוק הארקייד בשנות השישים, קונסולות המשחקים בשנות השמונים והפצת המשחקים בשנות האלפיים סגה עומדת להמציא את עצמה מחדשה כחברת משחקי מובייל.

החברה נקטה גל פיטורים וצמצומים במטרה להיות רזה ויעילה יותר, ואפילו סוניק הבא יתמקד במובייל ולא בקונסולות. היא תמשיך למכור רישיונות לפיתוח משחקים המבוססים על מותגיה ולתמוך בחטיבות משחקי המחשב המצליחות שלה, אבל לצערם של המעריצים הוותיקים סגה ומשחקי וידאו כבר לא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות