ניצחון הלשכה על התקרה סוף לעושק הנכים? בערך

המלחמה שהובילו לשכת עורכי הדין ובעלי אינטרסים נוספים נגד חוק לבנת פורן הצליחה להעביר בוועדת העבודה נוסח מרוכך להצעה, הנוקב בתקרת שכר כפולה מזו שנכללה בנוסח המקורי. לפי הנוסח שאושר לקריאה שניה ושלישית שכר הטרחה יוגבל עד ל־15%–17% מקצבת הנכה, בניגוד ל־8% בלבד מהקצבה כפי שנכתב בנוסח המקורי. מדובר בשיפור לעומת המצב הקיים, שבו לא היתה מגבלה, ונטען שעורכי דין ניצלו זאת ודרשו 30% מהקצבה כשכר טרחה.

לשכת עורכי הדין ניהלה מאבק ממושך נגד הגבלת שכר הטרחה בטענה שזו תפגע בנכים, וחגגה בימים האחרונים את ניצחונה. בין היתר הזמינה הלשכה חוות דעת כלכלית מחברת הייעוץ לעורכי דין GLawBAL בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ. לדברי זלמנוביץ, "בשוק משוכלל של שכר טרחה שבו יש תחרות, מידע ושחקנים רבים ואין כשלי שוק - אין מקום להתערבות המחוקק. ואם כן, ההתערבות חייבת להיות מידתית, אחרת היא כמו פיל בחנות חרסינה המשיגה את ההפך ובמקרה זה פגיעה בנכים, ובוודאי בנכים ששכרם אינם גבוה. לכן הפורמט הראשוני של החוק היה מוביל לכך שרק נכים קשים ועשירים היו מקבלים ייצוג משפטי וכוחות השוק היו עושים את שלהם".

זלמנוביץ מכוון לאחת הטענות העיקריות של הלשכה שאם שכר הטרחה יוגבל ל־8% מהקצבה בלבד, חלק מהמקרים יטופלו בתקרה הזו, אך יהיו נכים שלא יצליחו למצוא עורך דין שיטפל בתיק שלהם בשל חוסר כדאיות כלכלית, כך שמי שירוויח יהיה ביטוח לאומי.

"לא היתה סיבה לייצג"

"הצעת החוק המקורית יצרה סיטואציה שלעורכי דין לא היתה כל סיבה להמשיך לייצג בתחום והביאה אותם לא רק לסף היתכנות כלכלית אלא להפסד. כך הצגנו לכנסת שלפי הצעת החוק המקורית, עורך דין יקבל בממוצע כ־130 שקל לשעה, בעוד הוצאותיו עשויות להיות כפולות, וגם זאת על בסיס הצלחה כשהוא חשוף לבעיות מימון, תזרים וגבייה עד שיקבל בפועל את שכרו.

אבסורד נוסף הוא שבהפרטת תיקי הליטיגציה האזרחיים קבעה המדינה שכר שעתי שעומד על 370 שקל בממוצע. במילים אחרות, המדינה רצתה לשלם לעורכי דין המייצגים נגדה פחות ממחצית ממה שהיא משלמת לאלה שמייצגים אותה".

הגבייה תופסק במוות

לפי הצעת החוק, עורכי דין שיטפלו בתביעה שכוללת ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים (על המלצות הוועדה הרפואית), יוגבלו בתביעה לקצבה חודשית שנמוכה מ־1,200 שקל לשכר של 12.75% מהקצבה שיקבל הלקוח בתוספת 1,600 שקל, או 15% מהקצבה, לבחירת הלקוח. בתביעה לקצבה שסכומה גבוה יותר, יוגבל השכר ל־13.75% מהקצבה בתוספת 800 שקל או 15% מהקצבה, לבחירת הלקוח. במקרים של טיפול בנפגעי עבודה, יהיו עורכי הדין רשאים לגבות עד 17%, תלוי בגובה הגמלה.

טיפול עורך דין הכולל גם ייצוג בוועדה רפואית או עררים וגם ייצוג בבית דין לעבודה בתביעה לקצבה של עד 1,200 שקל יוגבל לשכר של 25.5% מקצבת הלקוח (או 23% ועוד 1,600 שקל), ובתביעה לסכומים גבוהים יותר יוגבל ל־24% ועוד 800 שקל או 25.5% לפי בחירת הלקוח. טיפול עורך דין הכולל ייצוג בבית דין לעבודה בלבד יוגבל לשיעור של בין 11% בתוספת 1,600 שקל עד 13.5%, תלוי בגובה הקצבה.

בכל מקרה, הן החברות למימוש זכויות רפואיות והן עורכי הדין לא יהיו רשאים לגבות שכר לתקופה שאורכה יותר מ־60 חודשים והגבייה תופסק במקרים שבהם נפטר הלקוח.

בפני הכנסת התמקדה הלשכה בעיקר בפגיעה הנטענת בנכים. כעת, כשהנוסח המרוכך אושר בוועדה, בלשכה התמקדו במשמעות ההישג עבור עורכי הדין. בהודעה משותפת שפרסמו עו"ד אפי נוה, ראש הלשכה, ועו"ד ענת קאופמן, יו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכה, נאמר כי "הלשכה תעמוד כחומה בצורה מול כל ניסיון לפגוע בחקיקה במעמד עורך הדין ובאפשרות שיוכל לבצע את מלאכתו בצורה הטובה ביותר לטובת היחיד הנלחם על זכויותיו מול הרשויות".

עם או בלי קשר, לפני יומיים הודיע ראש הלשכה נוה כי זו החליטה להקים "לובי לחיזוק מערכת המשפטית והיחידה לקשרי ממשל בכנסת" שבראשו תעמוד עו"ד קאופמן ושמטרתו בין היתר תהיה לפעול נגד "הצעת חוק פוגעניות".