עובדי חברות כרטיסי האשראי מאיימים לשבש את מכירתן

עובדי חברות כרטיסי האשראי הופיעו אתמול בפני הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית – ועדת שטרום – שבוחנת את שאלת הפרדתם של חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים, ובכך סימנו גבולות גזרה באשר למכירה עתידית.

שלושת ראשי הוועדים של חברות ישראכרט, לאומי קארד וכאל ביקשו מחברי הוועדה כי כל המלצה על שינוי מבנה הבעלות והפרדת חברות האשראי מהבנקים תחוייב במשא ומתן עם העובדים. ראשי הוועדים הדגישו כי הם אינם מתנגדים למכירת החברות, אך שעל פי ההסכמים הקיבוציים הנוכחיים, במידה ולא יסדירו עמם את זכויות העובדים במקרה של מכירה, הם יוכלו להורות על שביתות ועיצומים.

עובדי החברות חוששים מרפורמות בשוק כרטיסי האשראי נוסח אלו שארעו בשוק הסלולר והביאו לצמצומים ופיטורים של אלפי עובדים. כיום, מספר העובדים המועסקים בשוק כרטיסי האשראי עומד על 4,400 עובדים, כאשר מספר העובדים המאוגדים עומד על כ־3,900 עובדים.

על פי נתונים שהציגו ועדי העובדים, עלות השכר הממוצעת בישראכרט עומדת על 16.2 אלף שקל בחודש, עלות השכר בכאל עומדת על 16.3 אלף שקל בחודש ואילו בלאומי קארד היא עומדת על 14.1 אלף שקל בחודש.

הערכות הרווחות כיום הן כי ועדת שטרום שבראשה עומד דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, תמליץ על הפרדת הבעלות בין הבנקים לבחברות כרטיסי האשראי.

רובי ניגל, היועץ ששכרו שלושת הוועדים, הציג בפני הוועדה דוגמאות עסקאות מכירה קודמות שנעשו לפי הוראות ממשלה בהן הובטחו התנאים של העובדים, כמו מכירת בנק דיסקונט, במסגרתה הוענקה לעובדים הבטחה כי במשך חמש שנים ישמרו תנאי העבודה שלהם.

שוק כרטיסי האשראי מתאפיין כיום בריכוזיות ונשלט כיום על ידי שלוש חברות שהן המנפיקות היחידות וגם הסולקות היחידות. יתרה מכך, שלוש החברות הפועלות בתחום הן חברות־בנות של הבנקים הגדולים. ישראכרט מצויה בבעלות של בנק הפועלים, לאומי קארד בבעלות בנק לאומי וכאל בבעלות דיסקונט והבינלאומי.