הפלסטינים תלויים יותר בעבודה בארץ

התלות הפלסטינית במשק הישראלי הולכת וגדלה ואיתה מספר הפועלים העובדים בארץ. זאת בשל המשבר המתמשך בכלכלה הפלסטינית, הנובע משיעור אבטלה גבוה, חוסר ודאות פוליטית וחובות שצוברת הממשלה הפלסטינית.

בתוך ישראל עובדים רשמית יותר מ־50 אלף פלסטינים, כשני שלישים מהם בבניין. גם הרחבת הבנייה למגורים בישראל ופרוייקט הרכבת בתל אביב מגבירים את הצורך בפועלים פלסטינים.

כל העובדים הללו מגיעים מהגדה, משום שמעזה אסורה יציאה לעבודה בישראל. עוד כ־26 אלף עובדים בהתנחלויות ובאזורי התעשייה הישראליים ועוד מספר לא ברור עובדים עבור המשק הישראלי ביצוא לישראל, קבלנויות משנה וכדומה.

השוהים הבלתי חוקיים עושים זאת מחוסר ברירה

הנתון הבעייתי ביותר הוא מספר השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים) הפלסטינים העובדים בישראל, שנאמד ב־40 אלף לפחות.

מעבר פלסטינים במחסום קלנדיה | צילום: עמית שאבי

רבים מהם לא יכולים להיכנס לישראל בשל תקנות אישור הכניסה, שנעשו בהם שינויים מקלים לאחרונה. למשל, רווקים בני פחות מ־ 22 לא יקבלו אישור. גם מי שנמצא באחת הרשימות השחורות של מערכת הביטחון — חשודים ביטחוניים בעבר או בהווה אבל גם בני משפחות של חללים או אסירים — לא יוכלו לקבל אשרה. מדובר בעשרות אלפים.

השב"ח נתון בסכנה מתמדת כשהוא מנסה להבריח את הגבול ולהתחמק מעיני אנשי הביטחון הישראלים. אין לו הגנה או ביטחון במציאת עבודה והוא לא יכול לחזור בערב לביתו מחשש שלא יעבור את הגדר למחרת. נוסף על כך, לשב"ח אין הגנה מתאונות או ביטוח סוציאלי ומעסיקים יכולים לגזול אותו מתוך ידיעה שאין לו בפני מי להתלונן. שב"ח שנתפס צפוי לו גירוש למחסום, קנס, עונש קשה או מאסר.

בשל מצב זה מי שבוחר להיות שב"ח עושה זאת בלית ברירה.

גם חיי העובדים המסודרים אינם קלים

מי שרוצה לעבוד באופן מסודר צפוי לעבור תהליך מייגע ויקר. ראשית, עליו להיות מבוקש לעבודה מטעמו של מעסיק ישראלי שפונה לשירות התעסוקה. בדרך כלל מתווך מקיים את הקשר בין המעסיק לפועל וגובה עמלה גבוהה. הפועל מחויב לעבוד רק אצל המעסיק שביקש אותו, ופקחי רשות ההגירה מטילים קנסות על פועלים שעברו למעסיק אחר כמו גם על אותו המעסיק.

דווקא בשב"חים אין הפקחים הללו נוגעים משום שזו בעיה ביטחונית שאיננה מעניינה של רשות ההגירה. מבחינה זו מצבו של השב"ח, שיכול לעבור ממעסיק אחד לשני, טוב יותר.