שלושה מוקשים שטבע צריכה לפרק

עסקת הרכישה של חטיבת הגנריקה של אלרגן בידי טבע מעוררת לא מעט תקוות, אבל היא טומנת בחובה גם כמה סיכונים משמעותיים. ברשימת הסיכונים ניתן למנות את העובדה שבראייה היסטורית מרבית המיזוגים והעסקאות מסוג זה נכשלים, כמו גם את העובדה שהעסקה נעשתה במחיר גבוה יחסית. המחיר הגבוה משפיע גם על החוב שטבע נוטלת על עצמה. הצלחה של העסקה תוביל לאיוד מהיר של החוב הזה, אבל אם גלגלי השיניים יחרקו החברה עלולה לסחוב את החוב המעיק לאורך זמן רב מהצפוי.

1. שיעור ההצלחה של מיזוגים ורכישות עומד על כ־50%, ורכישה עויינת מקטינה את הסיכוי להצלחת העסקה. מסיבה זו ההחלטה של טבע לזנוח את רכישתה של מיילן - שהתנגדה לכך בכל כוחה - ולפנות לכיוון רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן היא צעד לכיוון הצד הנכון של הסטטיסטיקה.

אם מביאים בחשבון את שרשרת המכתבים התוקפניים של יו"ר מיילן רוברט קורי למנכ"ל טבע ארז ויגודמן הסיכוי להצלחת העסקה לרכישת מיילן היה נמוך משמעותית בין כה וכה בשל האווירה העכורה שנוצרה.

גם כעת, כשהעסקה עם אלרגן נעשית בהסכמה הדדית, עדיין מדובר באתגר לא פשוט של קליטת 10,000 עובדים, איחוד מפעלים והתאמת תרבות ארגונית.

2. קשה להתעלם מהעובדה שמנהל החטיבה הגנרית בטבע סיגורדור אולפסון, עמד בראשה של אקטביס עוד לפני שאלרגן רכשה אותה, והוא חוזר לזירה מהדלת הקדמית, אחרי שהוזז הצידה לאחר המיזוג בין שתי החברות. עם זאת, חיבור שני ארגונים בסדרי הגודל של טבע ואלרגן היא מבצע מסובך. אולפסון מכיר את פעילותה של אלרגן לעומק והוא לא יתקשה למצוא את הסינרגיות התפעוליות בינה לבין טבע. סביר להניח כי הוא מכיר את מרבית המנהלים של החברה גם בעידן הנוכחי, מה שיקל על טבע את בליעת החטיבה הגנרית שלה. ועדיין, מדובר בגלולה גדולה לבלוע.

3. נקודה נוספת, כאמור, היא נטל החוב הכבד שטבע מעמיסה על עצמה. כ־33 מיליארד דולר מהעסקה תמומן בכלים פיננסיים שונים, כאשר טבע כבר נושאת על גבה חוב של כ־11 מיליארד דולר. גם אם מביאים בחשבון שטבע משפרת משמעותית את תזרים המזומנים שלה, וצפויה לרשום ב־2016 רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) של 9.5 מיליארד דולר ותזרים חופשי של 6.5 מיליארד דולר - לא מדובר במשימה פשוטה.

כדי להצליח באמת, תצטרך טבע להשיג שיפור בפרמטרים התפעוליים עקב בצד אגודל באמצעות איחוד מפעלים, וככל הנראה גם בהיפרדות מעובדים. יש לזכור כי טבע עדיין לא סיימה את ביצוע התוכנית האסטרטגית שלה עצמה, שעליה היא הכריזה על רקע הפקיעה המתקרבת של הפטנטים על הקופקסון. לכן, עם רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן, טבע תידרש להפעיל תוכנית אסטרטגית כפולה בגודלה.

עד כה הצליחה טבע לחסוך כ־1.1 מיליארד דולר בהוצאות התפעול שלה, והיא צריכה להגיע לחיסכון של כ־2 מיליארד עד 2017 במסגרת התוכנית הנוכחית. העסקה עם אלרגן מגדילה את ההימור על יכולות הביצוע של טבע — אם הוא יצליח, טבע תהפוך למפלצת יעילה שתוכל להשתמש במניותיה ובמזומנים לרכישות. בתסריט הגרוע, כישלון באינטגרציה של אלרגן לא יוביל לעליית הערך המיוחל וישאיר את טבע תקועה לשנים ארוכות.