למי מגיע ליהנות מהמסים של אזור התעשייה תפן?

מפסגת הר יאנוח שבשוליים המזרחיים של היישוב הדרוזי יאנוח נראה בבירור אזור התעשייה מגדל תפן. השדות של החקלאים הבודדים שעוד נותרו ביישוב מוקפים חורש ים־תיכוני המאפיין את הגליל, ונפרסים משם עד לשולי אזור התעשייה. המרחק הגיאוגרפי קצר, אך הפערים הכלכליים ענקיים. בתפן יושבות חברות כמו ישקר שהרווח שלהן ברבעון אחד יספיק למימון המועצה הסמוכה במשך כחמש שנים, ובינתיים כמחצית מהשכירים ביאנוח מרוויחים שכר מינימום או פחות ממנו.

ביום ראשון השבוע התכנסה לישיבתה הרביעית ועדת חקירה לחלוקת הכנסות אזור התעשייה, שהוא גם מועצה מקומית נטולת תושבים. מועצת מגדל תפן מבקשת לפתח 700 דונם נוספים בתחומיה בעיקר לטובת התרחבות ישקר, וכשנחתמה תוכנית ההרחבה ב־2007 נקבע כי היא תוכל לצאת לדרך רק לאחר שייחתם הסכם לשיתוף הכנסות של המועצה מקומית תפן עם מועצות מקומיות סמוכות. השנה החליט יו"ר מועצת מגדל תפן יגאל צרפתי להוציא לפועל את ההרחבה, וועדת חקירה לבדיקת חלוקת ההכנסות בראשות המומחה לענייני גבולות מוניציפליים פרופ' ערן רזין התחילה את פעילותה.

תפן על רקע יאנוח | צילום: אלעד גרשגורן

באפריל האחרון התכנסה הוועדה לישיבה ראשונה בהשתתפות היו"ר ושלושת חבריה — טלי וינטר, ד"ר יגאל צדוק וד"ר דאוד חאתם. כל אחד מראשי או נציגי המועצות המקומיות הסמוכות — כפר ורדים, יאנוח־ג'ת, כיסרא־סמיע, מעלה יוסף, מעלות־תרשיחא ופקיעין — הציג בפני הוועדה נימוקים שנועדו לשכנעה אותה שמגיע לו נתח ועדיף אחד גדול.

ההיסטוריה חלוקה

בכתב המינוי נתבקשה הוועדה להמליץ על זהות הרשויות שייהנו מההסדר ושיעור ההכנסה שלו תהיה זכאית כל רשות. תקציבה השנתי של המועצה הוא כ־15 מיליון שקל ומדי שנה העודף שלדעת המועצה ניתן לחלוקה הוא כמיליון שקל — סכום שעתיד לגדול ככל שאזור התעשייה יתפתח, שכן מקור ההכנסה העיקרי של המועצה הוא תשלומי ארנונה.

הסכום שניתן לחלוקה אמנם אינו גבוה, שכן הארנונה שהמפעלים בשטחי המועצה נדרשים לשלם נמוכה יחסית לאזורי תעשייה אחרים, אך השאלות שהדיון עליו מעורר עמוקות ונוגעות לדמותה של החברה הישראלית. על גג שלד בית שנבנה בימים אלה על הר יאנוח מספר מפלאח ברכאת, מהנדס מבני הציבור של מועצת יאנוח־ג'ת, כי אזור התעשייה הוקם בשנות השמונים כחלק מהליך של הסדרת מקרקעין שערכה המדינה ביישובי המיעוטים. עד אז האזור, שבו שכן בין היתר מפעל וולקן מצברים שפועל בו עד היום תחת השם החדש Volta, היה שייך למועצה המקומית מרכז הגליל שניהלה את יישובי הדרוזים יאנוח, ג'ת, כיסרא וסמיע.

מהנדס מבני ציבור צופה על אזור תעשייה תפן | צילום: אלעד גרשגורן

השינוי נבע מוויכוח על תקציבי המועצה שגרם לתושבי יאנוח להחרים את הבחירות המוניציפליות. ברכאת מספר כי "המחלוקת הזו הובילה להקמת שתי מועצות מקומיות נפרדות: יאנוח־ג'ת וכיסרא־סמיע. סטף ורטהיימר, שכמה שנים קודם לכן פרש מהכנסת, ניצל את ההזדמנות ושכנע את שר הפנים דאז אריה דרעי להקים רשות מקומית שלישית בין הרשויות כדי שתנהל רק את אזור התעשייה".

בשיחה עם "כלכליסט" מסביר ורטהיימר כי "הפרינציפ היה שלא צריך לעזור לתעשייה ולא לקחת ממנה, כדי שיהיו מקומות עבודה. בסך הכל לקחתי שטח לא מנוצל כדי לפתח את אזור התעשייה ולא לעזור למועצות אזוריות".

הפרוטוקולים של ועדת החקירה מספקים שיעור בפרשנות היסטורית. מבחינת ראש מועצת כפר ורדים סיון יחיאלי, אזור התעשייה לא היה קם לולא יישובו נוסד. ראש מועצת מעלות תרשיחא שלמה בוחבוט דווקא סבור שתפן הוקם כדי לתמוך ביישוב שלו אחרי אירוע הטרור שאירע בו ב־1974.

את יאנוח־ג'ת ייצג בוועדה המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, גוף שעם מייסדיו נמנה ד"ר חנא סוויד, המומחה לתכנון עירוני ולשעבר חבר כנסת מטעם סיעת חד"ש. לדברי סוויד, ההחלטה על חלוקת ההכנסות צריכה להביא בחשבון את העובדה ההיסטורית שהקרקע שעליה יושבת תפן היתה שייכת למועצות המקומיות כיסרא־סמיע ויאנוח ג'ת; את העובדה שהיישובים הקרובים יותר לאזור התעשייה מרגישים יותר את ההשפעות השליליות שלו; ואת מצבם הסוציו־אקונומי של היישובים והיכולת לסייע בצמצום פערים.

גישתו של סוויד מדגישה את דרישתם של הצדדים להכריע כעת לא רק סמך זכויות היסטוריות, אלא גם על בסיס זכויות בהווה, ובשל הטענה כי בעצם הקמת אזור תעשייה בקרקע בסמוך ליישובם הם משלמים מחיר.

מפעל ישקר | צילום: אלעד גרשגורן

תרומה או פטרונות

בעוד בתפן מבקשים להציג תמונה כי בקיומו של אזור התעשייה יש רק תרומה לסביבה, הרי שבדיקה של עמותת אזרחים למען הסביבה ב־2013 מצאה כי רמות הזיהום הסביבתי שנגרמות מהמפעלים חורגות במאות, אלפי ואפילו מיליוני אחוזים מהתקן המותר. כן נכתב בדו"ח כי רוב המפעלים אינם מבצעים ניטור של זיהום האוויר מהארובות שלהם בתדירות הנדרשת ואינם מודדים את איכות האוויר בסביבתם כנדרש. דו"חות אחרים מצאו בעבר כי המפעלים בתפן גורמים גם לזיהום הקרקע. לפיכך, טענו ראשי המועצות כי חלוקת ההכנסות מהווה פיצוי על הנזקים הסביבתיים.

מכיוון שאין בתפן תושבים ולא מתקיימות בה בחירות מוניציפליות, ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים. כך מונה יגאל צרפתי לתפקיד על ידי גדעון סער ב־2013. בשיחה עם "כלכליסט" אומר צרפתי כי "אנחנו לא מתנגדים לחלוקת משאבים, רק לא רוצים להפוך לכספומט". במכתב ליו"ר ועדת החקירה הוא מסביר כי תפן כבר יצרה מעין "מנגנון חלוקת הכנסות", שכן בשלוש השנים האחרונות היא הקצתה 3 מיליון שקל לטובת פרויקט חינוכי בשיתוף עם מחלקת הרובוטיקה של הטכניון. כמו כן, ב־2015 העניקה המועצה מלגות בסך 200 אלף שקל. צרפתי מקפיד להבהיר כי כל הטוב הזה לא יהיה אם יוחלט לחלק את הכנסות המועצה.

ד"ר חנא סוייד

לדברי סוויד, גישתה של מועצת תפן פטרונית. "מי הם שיחליטו ששיעורי רובוטיקה יותר חשובים ממחול? הם מנסים להבליט את זה שהם תורמים פעילויות חברתיות, אמנותיות, מדעיות לבתי ספר ביישובים. אז מה, תלמה עושה את זה, תשובה עושה את זה. הם לא עושים לאף אחד טובה. הכסף הוא כסף ציבורי, ולא מוציאים אותו על פי קפריזות", הוא אומר.

טיעון נוסף נגד קיומה של המועצה המקומית תפן הוא כי עצם קיומו של מנגנון הכולל משרות כראש מועצה, מנכ"ל ועוד צורך משאבים כספיים מיותרים ובלעדיהם ההכנסות העודפות היו גבוהות יותר. ראש מועצת כפר ורדים הראה לוועדה תחשיב ולפיו הטמעה של אזור התעשייה ברשות המקומית שלו תחסוך יותר מ־3 מיליון שקל בשנה רק מביטול פונקציות כפולות.

לבסוף, בכפר ורדים וביישובים הדרוזיים מסכימים על דבר אחד — קיומה של תפן גרם לכולם עול משותף. לדברי סוויד, "תפן מגדל הוא נכס שכל האזור, יהודים וערבים, צריכים ליהנות ממנו. יחיאלי אומר גם הוא כי אזור התעשייה הוא "עוול היסטורי שיוצר כשל שוק קשה מאוד. התוצאה שלו היא שלמעשה ג'ת, יאנוח, יישובי מרכז הגליל וכפר ורדים הם נטולי אזור תעשייה ולמעשה נסמכים רק על הכנסות מארנונה של מגורים. מי שנפגע מאזור התעשייה הן ברמה הכלכלית והן ברמה של איכות הסביבה הם היישובים הסמוכים לו — ג'ת, יאנוח, כסרא, סמיע וכפר ורדים. לכן מנקודת המבט שלנו אלה היישובים במעגל הראשון ואלה שצריכים לקבל את ההכנסות מתפן".

בשבועות הקרובים תתקיים ישיבה נוספת של ועדת החקירה, שלאחריה יוגשו המלצותיה לשר הפנים.