אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השקעות הון סיכון - האם יש סיבה לדאגה? צילום: עמית שעל

השקעות הון סיכון - האם יש סיבה לדאגה?

קברניטי המשק שוגים באשליה כי מצב סקטור ההון סיכון משתפר. 2015 אכן תהיה שנת שיא בפעילות הסקטור בארץ, אך בהשוואה להתפתחות ולמגמות בעולם - מצבה של ישראל הורע

31.07.2015, 08:46 | זאב הולצמן

השבוע פורסמו נתונים המעידים על היקפי הגיוסים המרשימים של חברות הייטק ישראליות. למרות הצמיחה המרשימה בהיקף סכומי ההשקעה בסקטור הון הסיכון בשנים האחרונות, מ- 1.8 מיליארד דולר בשנת 2012 כולה, ל-2.1 מיליארד שגוייסו רק במחצית הראשונה של 2015, הרי מצבה היחסי של ישראל בהשוואה לעולם הורע באופן משמעותי. שיעור הצמיחה וסך ההשקעות של תעשיות הון הסיכון בישראל נמצאים בנסיגה משמעותית בהשוואה לעולם.

קראו עוד בכלכליסט

בהתאם לתחזית הצמיחה ל-2015, המבוססת על התוצאות בפועל במחצית השנה הראשונה, השקעות הון הסיכון בישראל יצמחו ב-25% בהשוואה ל-2014 ויסתכמו בכ- 4.2 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לשיעורי צמיחה של 100% בסין, 57% בארה"ב ו - 48% באירופה כולל אנגליה. אם בשנים קודמות ישראל צמחה בקצב דומה לזה של ארה"ב ואירופה, הרי שהתחזית עד סוף השנה, מדברת למעשה על קצב גידול נמוך מביתר העולם. אם מחשבים את היחס בין השקעות הון סיכון בישראל לאלה בסין, נראה כי סך ההשקעות בישראל ב 2015 יהווה כ - 13% מסך ההשקעות בסין בהשוואה לכ - 22% ב- 2014; זוהי ירידה של כ- 40% בדירוגה של ישראל ביחס לסין בהיקף ההשקעות. השוואה דומה בין היקפי ההשקעות בישראל לאלה בארה"ב, מראה על ירידה מ- 7% בשנת 2014 - לטובת ארה"ב כמובן - ל-5.5% לפי תחזית 2015, ירידה של כ-21%.

הייטק, צילום: שאטרסטוק הייטק | צילום: שאטרסטוק הייטק, צילום: שאטרסטוק

ההבדלים בשיעורי הצמיחה והיקפי הפעילות בין ישראל ושאר העולם בולטים בכל פרמטר שבו נמדד מצב סקטור הון הסיכון בישראל; היקפי האקזיטים, ההנפקות הציבוריות, מספר חברות ההזנק שקמות מדי שנה ועוד. קברניטי המשק, ראש הממשלה, שרי האוצר והכלכלה, המדען הראשי, יזמים ומנהלים בסקטור, שוגים באשליה כי מצב סקטור ההון סיכון משתפר. שנת 2015 אכן תהיה שנת שיא בפעילות הסקטור בארץ לפי הנתונים היבשים, אך בהשוואה להתפתחות ולמגמות בעולם - ההיפך הוא הנכון - מעמדו של סקטור הון הסיכון בישראל נמצא באופן יחסי בנסיגה משמעותית.

כדאי לשים לב למספר עובדות מדאיגות נוספות הבאות לידי ביטוי בתוצאות של הרבעון השני ב 2015 כפי שפורסם על ידי חברת המחקר IVC:

• היקף ההשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות בחברות ההייטק המקומיות ירד לכ- 10% בלבד מכ- 50% לפני כעשר שנים.

• היקף ההשקעות בסקטור המוליכים למחצה (סמיקונדקטורים), שהיה הסקטור המוביל בזמנו והביא לעולם הצלחות כמו M-Systems, אורבוטק וטאואר, ירד לכ- 1.5% בלבד מסך ההשקעות ברבעון.

• היקף ההשקעות בשלב הסיד (Seed) מהווה כ- 4% בלבד מסך ההשקעות, בעוד השקעות בשלבי צמיחה מתקדמים מהווים כ- 75% מסך ההשקעות.

לעניות דעתי, אם המגמות הקיימות לפיהן שיעורי הצמיחה בכול העולם גבוהים משמעותית ביחס להון סיכון בישראל, הרי המשמעות היא כי כמות הסטארט-אפים החדשים שיוקמו והיקף ההשקעות גם אם יעלו, התוצאה עשויה להיות כי מיקומה של ישראל בכפר הגלובלי של עולם ההייטק יקטן יחסית למקומות אחרים. אחת התוצאות האפשריות הינה, כי מרכזי הפעילות הבינלאומיים של חברות הטכנולוגיה המובילות יעברו מישראל למקומות אחרים. בכך גלומה סכנה משמעותית להמשך התפתחות וצמיחת תעשיית הייטק בישראל.

המשקיעים הגלובלים, המהווים את הרוב המכריע של המשקיעים בהון סיכון בישראל, רואים לפניהם את מרכזי הצמיחה והגידול בכל העולם בבואם לקבל החלטה להיכן להקצות את השקעותיהם. התלות של ישראל במשקיעים הגלובלים הינה מוחלטת. לאור האמור, העברת מרכזי הכובד של פעילות סקטור ההייטק למקומות אחרים, פרט לישראל, עשויה להוות מכה אנושה לתעשייה.

האם ניתן להסיק כי משקלו וחשיבותו של סקטור הון הסיכון הישראלי, הסקטור המוביל בתרומתו לצמיחה הכלכלית, ילך ויקטן? כי שומרי החומות נרדמו בשמירה? האם יש סיבה לנוח על זרי הדפנה? ימים יגידו.

 

הכותב הוא זאב הולצמן, יו"ר חברת המחקר IVC

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות