הרפורמה תקועה, הנושים "מסופרים" והמפרקים חוגגים

הרפורמה של משרד המשפטים שנועדה לשים סוף להגבלת שכר הטרחה של נאמנים ומפרקים ל־3.5 מיליון שקל לתיק נתקעה, ובעלי התפקיד האלה ממשיכים לגזור קופוני ענק: צמד המנהלים המיוחדים של החברה הציבורית קמור, עורכי הדין חגי אולמן ועדי פיגל, מבקשים מבית המשפט לפסוק להם מקדמת שכר טרחה של 4.5 מיליון שקל לפני מע"מ. הם טוענים שהשכר הסופי שמגיע להם הוא 3.5–6.7 מיליון שקל לפני מע"מ, והם יחזירו לנושים 40%–50% מסכום זה.

כלומר, סכום המקדמה שהשניים דורשים עשוי להיות גבוה מהסכום הסופי. אולמן ופיגל פותרים את הקושי הזה באמצעות הדרישה ששכרם הסופי יהיה בתקרת הטווח, כך שהמקדמה, לשיטתם, "נמוכה משמעותית" מהסכום שיהיו זכאים לו בסופו של דבר. לבקשה עדיין לא נמסרה התייחסות של הכנ"ר פרופ' דוד האן, ועדיין לא ברור אם האן יחליט לעמוד על הכלל שלפיו מקדמה אינה יכולה להיות גבוהה ממחצית הסכום הסופי המשוער, או שיסטה מהכללים של עצמו, כפי שבחר לעשות בתיקים מסוימים.

500 מיליון שקל חוב

קמור היא חברה ציבורית בבעלותו של דני ברנר, שפעלה טרם קריסתה בתחום הנדל"ן באירופה ובתחום הספנות. יותר מכל היא ידועה בזכות החברה־הבת שלה קמור מוטורס, שייבאה את רכבי ב.מ.וו לישראל. לצורך פעילותה גייסה כספים בהיקף נרחב מהציבור. אלא שהחברה לא עמדה בפירעון חובותיה ולפני קצת יותר משנתיים, במרץ 2013, מונו אולמן ופיגל לנאמנים בהקפאת הליכים. כחודשיים לאחר מכן ניתן צו פירוק זמני לקמור, והם מונו למפרקים זמניים; לאחרונה הם מונו למנהלים מיוחדים. השניים כותבים כי במסגרת פועלם הם נדרשו לטוס פעמים רבות לחו"ל לשם הגנה על זכויות ונכסי החברה ומכירתם. כמו כן, השניים טוענים כי הם ערכו חקירות שבאמצעותן הם הצליחו למכור לאחרונה נכסים של החברה תמורת 65 מיליון שקל. לדברי אולמן ופיגל, הם השקיעו "אלפי שעות עבודה" עם צוותים ממשרדיהם, אבל כמקובל בבקשות שכר טרחה מסוג זה לא צורף לבקשה דו"ח שעות המפרט אותן.

חגי אולמן | צילום: ישראל הדרי

בבקשתם מפרטים אולמן ופיגל באריכות את פועלם וכותבים כי נושים הגישו נגדם תביעות חוב של 500 מיליון שקל, אך הם הצליחו לצמצם את החובות הנטענים לכ־150 מיליון שקל. לדבריהם, כרגע יש בקופת הנושים כ־73 מיליון שקל, והסכום הכולל שצפוי להיות מחולק לנושים יהיה כ־75 מיליון שקל. הם מעריכים שהנושים יקבלו 40%–50% מהחובות כלפיהם. לפי הבקשה, תקנה 8א' לתקנות שכר הטרחה מאפשרת לבעלי תפקיד לקבל 5%–7% מהסכום המצוי בקופת הנושים אם הנושים יקבלו החזר של פחות מ־50%, ו־7%–9% מהקופה אם הנושים יקבלו יותר מ־50% מהחובות כלפיהם. האחוז המדויק נקבע בהתאם לשיעור החלוקה הסופי לנושים, והוא עדיין לא ידוע.

פיגל ואולמן מבקשים שבית המשפט יקבע כבר כעת שבכל מקרה מגיעים להם לפחות 7% מהקופה, שהם 5.25 מיליון שקל, ובהתאם יאשר להם מקדמת שכר של 4.5 מיליון שקל. מהתחשיב שלהם עצמם עולה כי לפי המדרגה הנמוכה יותר, 5%, ייתכן מצב שבו שכר הטרחה הסופי שיגיע להם יסתכם ב־3.75 מיליון שקל - נמוך משמעותית מהמקדמה המבוקשת. לפי תחשיב זה אמורים היו השניים להסתפק לכל היותר במחצית הסכום, כלומר פחות מ־1.9 מיליון שקל. זאת לנוכח נוסחה של תקנה 14 לתקנות השכר, הקובעת כי "במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל תפקיד שכר ביניים אשר לא יעלה על 50% מהשכר הסופי המשוער, אולם בית המשפט רשאי לאשר תשלום גבוה יותר בנימוקים שיירשמו".

עדי פיגל

"שכר ראוי והוגן"

מאולמן ופיגל נמסר בתגובה כי "השכר המבוקש ראוי והוגן ביחס לתקופה של יותר משנתיים וחצי שבה נדרשנו בין היתר לנהל הליכים משפטיים מורכבים בהולנד ולנהל ולממש נכסים באנגליה, בגרמניה, ביוון ועוד. כמפורט בבקשה השכר המבוקש גם תואם את הדין".