אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מברבי ועד הטרדה מינית

מברבי ועד הטרדה מינית

התגית GrowingUpAGirl# החלה בתור דיון רשת מבודח שבמסגרתו חלקו נשים מכל העולם את השיגעונות והזיכרונות המשותפים מילדותן. די מהר היא הפכה לשיח בינלאומי סוער ומדאיג על מצבן של נשים כיום

02.08.2015, 09:15 | תמרה וולמן
ישנן חוויות שלא משנה מי את, מהיכן את ובת כמה, סביר להניח שאם את אשה, נערה או ילדה - את מבינה. את הרעיון הזה ניסה להעביר ההאשטאג הלכאורה תמים GrowingUpAGirl#, שכמו הרבה תופעות רשת לא ברור איך התחיל, אולם לפני פחות משבועיים הצליח להעפיל לראש רשימת ה־Trending בטוויטר, דהיינו רשימת ה"על מה כולם מדברים".

הציוצים שליוו את ההאשטאג תיארו כולם אנקדוטות מהחוויה של לגדול כילדה, ההוויה של להיות נערה והחיים כאשה. אבל מה שהחל כבאזז מלא הומור וציוצי התרפקות על זיכרונות ילדות חביבים, כולל הרבה אזכורים של בובות ברבי ופריטי לבוש מגוחכים, הפך במהרה לשיח מדאיג על מצבן ומעמדן של נשים בחברה.

במקום אנקדוטות הומוריסטיות, רוב הציוצים החלו לעסוק במאבק היומיומי שנשים כה מורגלות בו עוד מילדות, עד כי הוא הופך לחלק בלתי נפרד מחייהן: אם זה במסרים של "עשי ואל תעשי", המוסר הכפול שביחס החברה לנשים, ובעיקר - חוויות של אפליה והשפלה. כיום ההאשטאג, שכבר מזמן עבר את מיליון האזכורים, מעיד בעיקר על כך שאף כי נדמה לנו שהמאה ה־21 היא שיא הקידמה, כשזה מגיע למצבן של נשים - לא הרבה השתנה.

 

 

אז אילו חוויות חזרו על עצמן בציוצים? מעבר לטקסטים המשעשעים על היעלמותן המסתורית של סיכות ראש או על ברזלי חזיות סוררים, נגעו רוב הציוצים בנושאים אחרים: בעובדה שתמיד כשאת מתגנדרת כולם מניחים שזה נעשה בהכרח כדי להרשים מישהו, ולא ייתכן שזה פשוט בשביל הרגשתך הטובה; על כך שכאשר את נסערת או מדוכדכת, חלילה, כולם מניחים כי את "בזמן הזה של החודש" וההורמונים שולטים בך, ומטילים ספק בעובדה שאת שולטת ברגשותייך (אפילו "טיים" פרסם מאמר מערכת שלפיו הילארי קלינטון נמצאת בתקופה המושלמת לשמש נשיאת ארצות הברית משום שהיא בגיל המעבר ושיקול דעתה אינו מושפע מהורמונים).

 

איך לא להיאנס

היו גם ציוצים על הסביבה שנוטה להביע דעה על הבחירות האופנתיות שלך, שהרי "את ממש לא יכולה ללבוש כזה דבר"; על כל אותם דברים שאחיך הורשה לעשות פשוט "כי הוא בן", כמו גם העובדה שדברים שעוברים אצל בנים - מכנסיים שמוטים שחושפים תחתונים, למשל - לא ממש עוברים כשאת בחורה; על כך שתמיד תידרשי לוודא שאינך מעבירה את "המסר הלא נכון"; על כל מה שהוא "לא נשי" בעיני אחרים (שהרי ליידי אמיתית יושבת זקוף, ברגליים סגורות ובלי לקלל); ומעל הכל - על הטרדות מיניות.

מתוך אלפי הציוצים על גודל האימה שבתוכה גדלה ושאליה מורגלת כל ילדה בלט ציוץ אחד במיוחד, שאיגד בתוכו כמה חוויות מפוקפקות: "כשההורים שלך אומרים לך שאת לא יכולה לישון אצל חברה משום שייתכן שאביה הוא אנס"; "כשאומרים לך שאת לא יכולה ללבוש את הבגדים שאת רוצה כי את עשויה להיאנס, להיחטף ולהימצא מתה באיזו תעלה"; "כשלא מרשים לך לצאת בשעה מאוחרת מפני ש'את ילדה וזה מסוכן'"; "כשאת תמיד חייבת לוודא שלא נתת למישהו את 'הרושם הלא נכון'" - וכך ממשיך הציוץ למנות עוד ועוד אנקדוטות שיוצרות את הרושם כאילו הבעיה האמיתית בגידול בנות היא אורך החצאיות שהן לובשות ולא, חלילה, בעיה חברתית מהותית שקשורה לחינוכם של נשים וגברים כאחד.

לחנך את האינטרנט

האשטאגים כבר מזמן נהפכו לכלי רשת ליצירת הזדהות, מחאה, עידוד ותמיכה, ולא מעט מאלו שצברו פופולריות בעת האחרונה נוגעים לדימוי גוף והעצמה נשית. האשטאג פופולרי מסוגל להעניק לאומת האינטרנט סוג של חינוך שלא בהכרח אפשר להשיג בכיתות הלימוד, והוא אף משמש לא אחת תחליף זמין וזול לקבוצות תמיכה - אבל האם האשטאגים באמת מעידים על שינויים משמעותיים במגמות חברתיות ותרבותיות?

בסופו של דבר, ההאשטאג משמש תחליף נוח ופסיבי לאקטיביזם אמיתי. טווח הנושאים ברשימת ה־Trending של טוויטר מתחלף תדירות, ומשקף עד כמה מהר מוסחת תשומת לבם של הגולשים מנושא אחד לעניין אחר. כל שנותר הוא להמתין ולראות אם באמת יהיה בכוחו של ההאשטאג החם הנוכחי לעורר מחויבות למטרה ושינוי אמיתי במעמד האשה - או שנשים בכל העולם עדיין ייאלצו לביים שיחות טלפון קולניות בנייד כשהן צועדות בלילה לבד לעבר ביתן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות