אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רגע המבחן של ליצמן: הגבלת רפואה פרטית למען הציבורית צילום: אלכס קולומויסקי

רגע המבחן של ליצמן: הגבלת רפואה פרטית למען הציבורית

בחוק ההסדרים רוצים משרדי הבריאות והאוצר להגביל את שכר הרופאים במערכת הפרטית. ליצמן דורש בתמורה השקעה של מיליארד שקל בבתי החולים הציבוריים. וכל זה, עדיין רחוק מהמהלך האגרסיבי שהובילה ועדת גרמן נגד המערכת הפרטית

03.08.2015, 06:55 | מיקי פלד

נכון לאמש עוד לא הושגה תמיכתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בפרק הבריאות של הצעת חוק ההסדרים. ליצמן הודיע לנציגי האוצר כי הוא מתנה את תמיכתו בהכנסת כמה שינויים בהצעת החוק, אך בעיקר בהסכמה על תקציב ייעודי לבתי החולים הציבוריים של כמיליארד שקל. עם זאת, מקורות במשרדי הבריאות והאוצר מעריכים כי בסופו של דבר ליצמן יסכים להסתפק גם במחצית מהסכום הזה. בשורה התחתונה ליצמן יצטרך להחליט האם הוא בעד הגבלה מסוימת של המערכת הפרטית, בניגוד לדעות שהשמיע בעבר, בתמורה להזרמת סכומים גדולים של כסף למערכת הציבורית.

קראו עוד בכלכליסט

עם זאת, הניסיון הנוכחי של הבריאות והאוצר להגביל את המערכת הפרטית ולחזק את זו הציבורית הוא כאין וכאפס לעומת ההמלצות של ועדת גרמן. ההמלצות הללו כללו מהלך אגרסיבי הרבה יותר מזה שמצוין בחוק ההסדרים הנוכחי, ובתגובה גם גררו לחץ אדיר מצד בתי החולים הפרטיים כמו אסותא, קופות החולים ושורה של רופאים בכירים ומקורבים לפוליטיקאים זאת במטרה למנוע את יישום המסקנות כחלק מחוק ההסדרים.

שיטת התקצוב במחלוקת

בכל הנוגע לנוסח הצעת החוק עצמה, ליצמן מתנגד לחלק מההגבלות שמעוניין האוצר להטיל על רופאים שעובדים גם במערכת הפרטית וגם בציבורית, כמו לדוגמה האיסור שמופיע בנוסח הקיים של הצעת חוק ההסדרים על רופאים שעובדים בקופת החולים לקבל חולים בקלניקה הפרטית לחוות דעת שנייה. בנוסף, ליצמן מעוניין לשנות באופן דרמטי את שיטת התיקצוב של בתי החולים הממשלתיים, כך שחלק גדול מתקציבם לא יגיע מקופות החולים אלא ישירות מתקציב המדינה בעזרת חלוקת הכספים לפי קריטריונים שונים של כמות המיטות, מרחק ממרכז הארץ ועוד. באוצר לא מתלהבים מההצעה הזו בטענה כי היא עוד לא בשלה ליישום.

עם זאת, על הצעדים העיקריים שנמצאים בהצעת חוק ההסדרים נראה שיש הסכמה בין הבריאות לבין האוצר, בין השאר כי במקור מדובר היה בהצעות של משרד הבריאות. בעיקר מדובר בסעיפים המשמעותיים ביותר, שהם קיטום החלק העליון של פרמידת השכר של הרופאים באמצעות איסור התקשרות ישירה בין חולה לרופא. מעתה, רופאים יחויבו לעבוד רק בהסדר מול הביטוחים המשלימים של הקופות או מול חברות הביטוח כך שחולים לא יוכלו לשלם לרופא בעצמם ולקבל אחרי זה החזר מסוים מהביטוח הפרטי שלהם. השאיפה היא כי המבטחים ינצלו את כוח המיקוח הגדול שלהם כדי להקטין את הכנסות הרופאים מהמערכת הפרטית.

הפרטי על חשבון הציבורי

הרציונל מאחורי הגבלת המערכת הפרטית מצד אחד והתוספת לבתי החולים הציבוריים מצד שני היא שכך יצטמצמו הפערים שמקשים על בתי החולים הציבוריים להתמודד בתחרות מול המערכת הפרטית. כלומר שהגבלה על המערכת הפרטית, ובמיוחד על ההכנסות של הרופאים במערכת הפרטית, יחד עם הכסף למערכת הציבורית יפסיקו את הזליגה של הרופאים, החולים והכסף והציבורי לפרטי.

ההנחה היא שבמערכת הבריאות יש השפעה הדדית שלילית בין החלק הציבורי לחלק הפרטי. כלומר אם המערכת הציבורית נחלשת אז הפרטית מתחזקת ולהיפך. בשנים האחרונות המערכת הפרטית התחזקה משמעותית זאת עקב שורה של אירועים, שרובם קשורים באופן ישיר או עקיף לשירות הלקוי שהציבור מקבל או חושש לקבל במערכת הבריאות הציבורית.

הדוגמה הקלאסית היא התורים הארוכים לניתוחים לא בהולים. התורים לניתוחים כמו החלפת מפרק ירך או אפילו ניתוח שקדים לילד בבתי החולים הציבוריים אורכים חודשים ארוכים, ולכן רבים מהחולים פונים לבתי החולים הפרטיים שם, תמורת שימוש בביטוח הפרטי ותשלום השתתפות עצמית, הזמינות גבוהה הרבה יותר. התוצאה היא שכסף שהיה אמור להגיע למערכת הציבורית מגיע לבסוף אל המערכת הפרטית, ובשנה מדובר על כ־2 מיליארד שקל. כסף זה מאפשר לבתי החולים הפרטיים לשלם לרופאים פי כמה וכמה ממה שהם יכולים להשתכר במערכת הציבורית ולרופאים אחרים לפתוח קליניקה פרטית משל עצמם כדי ליהנות מנתח מאותם 2 מיליארד שקל בשנה.

יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות יהדות התורה, צילום: אלכס קולומויסקי יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות יהדות התורה | צילום: אלכס קולומויסקי יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות יהדות התורה, צילום: אלכס קולומויסקי

המחסור במשאבים שנוצר במערכת הציבורית מונע מבתי החולים ליצור אפשרויות של תשלום שכר לרופאים במסגרת מה שמכונה "פול טיימר", כלומר רופא שמתחייב לעבוד רק בבית החולים הציבורי ולא במערכת הפרטית, כולל בשעות אחר הצהריים. אם מאסה קריטית של רופאים היתה נהפכת לפול טיימרים, אז ניתן היה להפעיל יותר חדרי ניתוח בשעות אחר הצהריים ויותר מרפאות בבתי החולים בשעות אחר הצהריים, יותר מכשירים רפואיים מתקדמים בשעות אחר הצהרים וכך הלאה, עד שהתורים במערכת הציבורית היו מתקצרים מספיק כדי להוות תחרות אמיתית לאלו של הפרטית.

גרמן היתה אגרסיבית יותר

בוועדת גרמן דובר על פיצול הביטוחים המשלימים של קופות החולים לשלושה רכיבים שונים שיימכרו בנפרד, במטרה לצמצם גם את הכסף שמשלם הציבור עבור הביטוחים הללו אבל גם את סוג השירותים שתוכל כל משפחה לרכוש במערכת הפרטית. כמו כן, על בתי החולים הפרטיים הוטל מיסוי מיוחד והגבלה של כמות הפרוצדורות שהם יכולים לבצע כל שנה, קביעת מנגנון שמעניש קופות על כל שקל שהן מוציאות מהביטוחים המשלימים שלהם בבתי החולים הפרטיים ועוד. כל אלו לא נמצאים בחוק ההסדרים הנוכחי, בין השאר בשל ההתנגדות העקרונית של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

שרת הבריאות הקודמת, יעל גרמן, גם הצליחה להשיג התחייבות של סגן הממונה על התקציבים באוצר דאז ומנכ"ל משרד הבריאות כיום, משה בר סימן טוב, להשקעה של מיליארד שקל בשלוש שנים בקיצור תורים בבתי החולים הציבוריים בעזרת הפעלת חדרי הניתוח אחר הצהריים, מהם כ־700 מיליון שקל בתקציב קבוע כל שנה לבתי החולים. כיום מדובר על סכום נמוך יותר, שכן ליצמן מעוניין שחצי מילארד השקלים שאולי יגיעו לבתי החולים הציבוריים ישמשו בין השאר גם לשיפור השירות בחדרי המיון ובמרכזי הרפואה הדחופה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות