"הודו יכולה להיות השחקן המרכזי בשוק הסחורות בשנים הקרובות"

החודש האחרון היה קשה במיוחד עבור המשקיעים בשוק הסחורות העולמי. מחירי החוזים על הנפט לחודש ספטמבר צנחו ב־21% והפכו את יולי לחודש הגרוע ביותר מאז אוקטובר 2008. גם החוזים על נפט מסוג ברנט נפלו ב־18% ביולי. מתכות כמו פלטינה, נחושת ואלומיניום ספגו נפילה אף הן, ובראשן הזהב, שירד ב־6.5% בחודש יולי - הנפילה החדה זה שנתיים. מאז השיא בשנת 2011 צנח מחיר הזהב ב-45%, מחיר האלומיניום בכ־53% ואילו מחיר הנפט צלל בכ־60%.

איראן: החזרה לייצור נפט תטרוף את הקלפים

אלא שאין הסבר אחד משותף לצניחה במחירי הסחורות. הנפט, למשל, סבל מחולשה בעיקר בגלל ההסכם של מדינות המערב עם איראן. בשנים האחרונות איראן לא היתה שחקנית בשוק הנפט העולמי בשל הסנקציות שהטילו עליה מדינות המערב והקושי למכור נפט למדינות מלבד סין ורוסיה. כעת, עם החתימה על ההסכמים, צפויה איראן להפוך לשחקנית משמעותית בשוק הנפט העולמי וההיצע בו עתיד להתרחב.

על פי הערכות, מלאי הנפט של איראן מסתכם בעשרות מיליוני חביות. קצב ייצור החביות צפוי להתגבר, ואף שלא יגיע לשווקים עד 2016, הידיעה על הזינוק העתידי בהיצע משפיעה כבר עתה על מחיר הנפט.

צילום: בלומברג

סין: ההאטה תגרור את כל השוק למטה

גם ההאטה בצמיחה הסינית עשתה שמות במחיר הנפט. אמנם בדיווח האחרון הציג המשק הסיני צמיחה של 7% ברבעון השני, אולם מהימנות הנתונים מוטלת בספק. בעשור האחרון הניעה הצמיחה בסין את גלגלי הצמיחה בעולם, והמדינה שאבה ללא הבחנה אנרגיה ומתכות. סין היתה לבית החרושת הגדול בעולם, והיא השתמשה בחומרי גלם כדי לבנות תשתיות, להקים מפעלים ולהעלות את רמת החיים של יותר מ־1.3 מיליארד סינים. האטה בכלכלת סין תוביל לירידה מיידית בביקושים שלה לנפט, שתכווץ דרמטית את מחירו.

"סין היא כבר לא הקטר של הצמיחה העולמית, ויש לזה השלכות על חברות, כמו גם על סחורות", אמר בראיון ל־CNBC מוחמד אל־עריאן, שעמד בראש קרן פימקו, אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם המנהלות יותר מ־2 מיליארד דולר. "יש האטה כלכלית אמיתית בכל המדינות המתפתחות, בהן ברזיל, רוסיה, דרום אפריקה וסין, ואין מנגד צמיחה בחלקים חשובים בעולם", ציין אל־עריאן, המשמש כיום ככלכלן הראשי של תאגיד הביטוח אליאנץ.

האלומיניום, מתכת המצויה בשימוש נרחב בסין ושחברות אמריקאיות עוסקות בהפקתה, איבדה בחודש יולי כ־5%.

ארה"ב: העלאת הריבית הצפויה תוריד מחירים

אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, תולה חלק מירידת מחירי הסחורות בציפיות כי הפדרל ריזרב יעלה את הריבית בארה"ב. "הסחורות והדולר קשורים בקשר הפוך. מחיר הסחורות נקבע בדולרים, ולכן כשהדולר מתחזק - מחירי הסחורות יורדים". כך מוסברת הירידה במחירה של כל אונקיית זהב, ונכרכת בצפי לעלייה בריבית בארה"ב.

אסדת נפט בטקסס, ארה"ב | צילום: בלומברג

לדברי ז'בזינסקי, "בהקשר של סחורות מזון, היבולים בארה"ב עלו על התחזית, ולכן ההיצע גבוה מהצפוי מול הביקוש, שנותר קבוע - מה שמוביל לירידה בחלק מהסחורות".

גם הסוכר לא המתיק את התמונה עבור המשקיעים, ורשם ירידה של 9% ביולי על רקע ההאטה המסתמנת בצריכה הסינית והעולמית.

מחירי סחורות המזון הצונחים אמנם משפיעים על המשקיעים, אבל אינם מתגלגלים באופן ישיר למחיר המזון לצרכן. זאת עקב כמה גורמים, בהם העובדה כי רכיב הסחורה אינו מהווה חלק גבוה מהמחיר הסופי.

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'נט ילן | צילום: בלומברג

מחירו של הקפה, למשל, מושפע מעלויות השינוע שלו, מהתחרות בשוק המקומי, ומהגידור שמבצעים משווקי הקפה. כך, גם אם בנקודת זמן מסוימת מחיר הסחורה נופל, המשווקים נשענים על מלאי שנרכש במחיר גבוה יותר או גודר במחיר מסוים, ולכן להשפעה לוקח זמן לחלחל. הדבר אמור לגבי כל סחורה שהיא.

מהזווית הישראלית, היקף החשיפה של המשקיעים הישראלים לשוק הסחורות נמוך יחסית בתקופה הנוכחית. היקף החשיפה של תעודות הסל לסחורות עומד בסך הכל על כחצי מיליארד שקל, בין היתר על ידי תעודות הסל של קסם ופסגות.

קפה. סחורה מבוקשת | צילום: שאטרסטוק

הודו: השחקן המרכזי הבא בזירת הסחורות

השאלה הנשאלת היא האם הנפילה בשוק הסחורות מאותתת על מגמה שרק תימשך או שהאיזון ממש על הסף.

"בחודש האחרון מחיר הנפט צנח, מה שהכניס אותו להגדרה של שוק דובי", אמר ל"כלכליסט" גיא בית־אור, כלכלן בכיר לשווקים גלובליים בפסגות. "השאלה היא האם קרה אירוע דרמטי שמצדיק את הנפילות. כשבוחנים את הנתונים, אפשר להבין מה מקור הירידות - ההאטה בסין, הציפייה לחזרתה של איראן לשוקי הנפט העולמיים והשינוי הצפוי בדולר".

שקי אורז | צילום: בלובמרג

"אם מנסים לאן זה הולך, המטרה היא לאתר מגמות ארוכות טווח", אמר בית־אור. "ארה"ב מייצרת כיום הרבה יותר נפט מבעבר, וחשיבותה כשחקנית בענף עולה. לפני עשר שנים דובר על מחסור באנרגיה, והשיח הזה השתנה לחלוטין מאז החל שימוש בפצלי שמן".

בית־אור מוסיף כי "גם באוסטרליה גובר ייצור הסחורות, אבל במקביל הדרישה בסין יורדת, ומגמת הטכנולוגיות הירוקות והיעילות אומרת שצריך פחות ופחות נפט כדי לקיים את אותו אורח חיים שקיימנו פעם. באירופה כבר אין נורות לבנות למשל, כך שיש ירידה בצריכת חשמל ולפיכך גם בביקוש לאנרגיה. לאורך זמן צפויות להיות יותר סחורות אך פחות ביקוש, וזה מוביל לפגיעה במחירי הסחורות גם בטווח הארוך".

כדי לבחור דרך פעולה ואפיקי השקעה, הסביר בית־אור, "צריך לשאול מאיפה יבוא הביקוש הבא, ואני מאמין שהתשובה לכך היא הודו. אם יש תקווה שמחירי הסחורות יעלו וישחזרו את ימי הזוהר שלהם - היא תגיע רק משם. הממשלה ההודית רוצה לתעש את הכלכלה ויש שם 1.2 מיליארד איש, ולשם כך צריך סחורות. זו המדינה שיכולה להיות השחקן המרכזי בשוק בשנים הקרובות".

השאלה הגדולה היא היכן כדאי כעת להשקיע את הכסף. זאת בהנחה ששוק הסחורות הוא חלופה בעייתית על רקע הנפילות, וגם שוק המניות עשוי לסבול ממגמה שלילית נוכח העלייה המתקרבת של הריביות בעולם.

בראיון שנתן מציע אל־עריאן פתרון. "כרגע עדיף לא להיות בשוקי המניות או הסחורות, מאחר שהם מוטים מאוד כתוצאה מהתערבות הבנקים המרכזיים בעולם", הסביר. "יש להשקיע כעת את הכספים בעיקר במקומות שהם פחות מוטים על ידי הבנקים המרכזיים, כמו השקעה בסטארט־אפים וקרנות למשל".