המטרה לא מושגת: בנק ישראל רכש 4.6 מיליארד דולר בינואר-יוני, אך השקל התחזק ב-7%

בנק ישראל מפרסם היום (ב') את דו"ח המדיניות המוניטרית (דו"ח האינפלציה לשעבר) למחצית הראשונה של 2015, תקופה שבמהלכה הפחית כזכור הבנק את הריבית ב- 0.15% והביא אותה לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, 0.1%. מהדו"ח ניתן להבין עד כמה מדיניות בנק ישראל בתחום שער החליפין אינה משיגה את מטרתה.

בתקופה הנסקרת רכש בנק ישראל מטבע חוץ בכמות גדולה יחסית של 4.6 מיליארד דולר. המטרה של רכישות גדולות אלה היא להחליש את שער השקל במטרה לעזור ליצואנים, ודרכם לכלל הפעילות הכלכלית במשק. רוב הסכום (כ- 3 מיליארד דולר) נרכש במסגרת מה שנק ישראל מתאר בשפה מכובסת כ"תוכנית למיתון תנודות חריגות בשער החליפין", והיתרה נרכשה במסגרת התוכנית שנועדה לקזז את השפעתה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית").

צילום: צביקה טישלר

אולם למרות רכישות הדולרים המוגברות של בנק ישראל, השקל לא רק שלא נחלש במחצית הראשונה של השנה, אלא אף נרשמה בו התחזקות ניכרת. ביחס לדולר התחזק השקל ב- 2.2%, ואילו מול היורו התחזק כבר המטבע המקומי בשיעור גדול במיוחד של 11.3%. כתוצאה מכך התחזק השקל בתקופה נסקרת מול סל המטבעות (שער החליפין האפקטיבי") בכ-7% (ממוצע יוני 2015 מול ממוצע דצמבר 2014).

לדברי בנק ישראל, הלחצים הבסיסיים לייסוף השקל נובעים משני גורמים עיקריים: השקעות ישירות (שלא דרך הבורסה) של תושבי חוץ ממשיכות להיכנס למשק הישראלי, ובחשבון השוטף של מאזן התשלומים יש עודף בסיסי משמעותי ומתמשך, חלקו כתוצאה מהפקת הגז הטבעי. עוד מציין בנק ישראל בדו"ח, כי על פי מספר אומדנים של חטיבת המחקר שלו, שער החליפין הנוכחי של השקל מול סל המטבעות מיוסף יתר על המידה ביחס לשער החליפין של שיווי משקל.

מה שבנק ישראל אינו מציין בדו"ח המדיניות המוניטרית הוא ההפסדים העצומים שנגרמו לו במחצית הראשונה של השנה כתוצאה מהתחזקות השקל. בתקופה זו רשם הבנק הפסד "על הנייר" אסטרונומי של כ- 16.8 מיליארד שקל. הסיבה להפסד אדיר זה היא השילוב של יתרות מטבע החוץ העצומות שמחזיק בנק ישראל, וכאמור התחזקות השקל מול המטבעות החשובים בעולם.

בבנק ישראל לא מתרגשים מהפסד עצום זה ומציינים כי לא מדובר למעשה בהפסד אמיתי, אלא רק בהקטנת יתרות השערוך שגדלו מאוד בשנה שעברה, בעקבות הפיחות שנרשם אז בשער השקל. אולם הצמצום של אותן יתרות שערוך מהשנה שעברה מקרב מאוד את היום שבו ההפסד "על הנייר" כתוצאה מהתחזקות השקל יהפוך להפסד אמיתי ויצורף להפסד הכולל העצום של בנק ישראל, שמסתכם כיום בכ- 51.2 מיליארד שקל.