אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חותכים בבשר: הצד השני של הקציצה צילום: רויטרס

קפיטליזם 3.0

חותכים בבשר: הצד השני של הקציצה

300 מיליון דולר הציעה גוגל כדי לרכוש חברה שמפתחת המבורגר מבשר סינתטי, והיא לא לבד: יותר ויותר חברות מחפשות דרכים לייצר בשר בלי נזקים סביבתיים

05.08.2015, 18:52 | איתי להט

לא עוד תעשיית בשר אכזרית ומזהמת, אלא מדפסת תלת־ממד ביתית קומפקטית שמדפיסה בשר על פי דרישה — זה החזון שהציגו בחודש יוני שני סטודנטים מאוניברסיטת Schwäbisch Gmünd הגרמנית. המיזם הסטודנטיאלי הזה ממחיש מגמה ששוטפת את סקטור המזון: יותר ויותר יצרניות מזון וחברות סטארט־אפ עוברות לטכנולוגיה מתקדמת להפקת מקורות חדשים ליצירת בשר ותחליפי בשר, שתהפוך את תעשיית הבשר הקיימת ללא רלבנטית.

רק בשבוע שעבר פורסם כי גוגל הציעה לרכוש ב־300 מיליון דולר את מפתחת ההמבורגר הצמחוני אימפוסיבל פודז (Impossible Foods), אך נדחתה. אימפוסיבל והחברות הדומות לה מבקשות לנגוס נתח משוק חברות הבשר המסורתיות באמצעות תחליפי בשר סביבתיים ובריאים. בשלב זה הבשר הסינתטי, כפי שהוא מכונה, פונה בעיקר לקהל הולך וגדל של צרכנים מודעים סביבתית, אבל בטווח הארוך יותר החברות שמפתחות אותו מכוונות לענות לצרכים של שנת 2050 ולתחזיות של התפוצצות אוכלוסין ואתגרי אספקת מזון.

בראש הגורמים שמעודדים את התפתחות התעשייה החדשה עומדים הנזקים האקולוגיים שתעשיית הבשר ממיטה על כדור הארץ. לפי מחקרים של גרינפיס, סקטור המזון העולמי צורך 150% ממשאבי כדורי ארץ בעולם שבו 850 מיליון אנשים עדיין מסתובבים רעבים. 26% מקרקעות העולם משמשות למרעה ו־33% משמשות לגידולי מספוא לחיות. גידולי המזון לחיות אחראים ל־23% מכלל צריכת המים בעולם.

 

לפי מחלקת המדע של האו"ם, תעשיית הבשר אחראית ל־51% מפליטות גזי החממה בעולם. תחזית שפרסמה בחודש שעבר קבוצת מחקר מאוניברסיטת קיימברידג' העריכה שהמשך צריכת הבשר העולמית ברמתה הנוכחית תביא לזינוק של 80% בפליטת גזי החממה בעשור הקרוב. אם כל אמריקאי היה מוותר על מנת עוף אחת מדי שבוע, החיסכון בפליטת גזי חממה היה מקביל להורדה של חצי מיליון כלי רכב מהכביש.

 

האתגר: לשחזר את טעם הבשר הייחודי

 

לפני שנתיים בדיוק ניתנה יריית הפתיחה במירוץ הגלובלי למציאת דרכים לצמצום צריכת הבשר. היה זה כאשר המדען ההולנדי מארק הציג לראשונה המבורגר מבשר שגודל בתנאי מעבדה מתאי גזע של פרות. מאז עברו הרבה תאים בהרבה מעבדות. ההמבורגר הצמחוני שמפתחת אימפוסיבל פודז — זו שאמרה לא לגוגל — נמצא תחת מעטה כבד של סודיות, אולם נודע ככזה שיספק טעם זהה לשל המבורגר בשרי ואפילו ידמם "דם" צמחי.

 

סוד המיזם והצלחתו לגייס הון טמונים בחיקוי מולקולות בשר. אחד מגילויי החברה היה מולקולה בשם heme, שנמצאת באופו טבעי בהמוגלובין ומעניקה לבשר את טעמו המיוחד. מדעני החברה שחזרו את המולקולה ממקורות צמחיים והטמיעו אותה בהמבורגר שלהם, שמשטה בהצלחה גם בקרניבורים מושבעים.

 

דבר דומה עושה חברת סטארט־אפ נוספת של מדענים בוגרי אוניברסיטת אורגון. אלה פיתחו זן חדש של אצת הדולסה הנפוצה (dulse), מעין עשב ים אדמדם, שאלמלא טעמה הטבעי המריר היתה יכולה להוות מזון־על. הפיתוח החדש מעניק לאצה טעם דומה להפליא לזה של בייקון מטוגן.

 

מיזם אמריקאי נוסף הוא Hampton Creek Foods, המפתח מוצרי מזון שמבוססים על תחליפי ביצים מהצומח, שהמיונז שלו זכה לביקורות נלהבות. אליו מצטרפות שחקניות נוספות כמו כ־Beyond Meat, שגם היא מפתחת תחליפי בשר אותנטיים; ו־Modern Meadow, שהיתה מחלוצות הדפסת הבשר וכיום מפתחת תאי שריר ועור. ולמוצרים האלה יש שוק: סקר הולנדי עדכני העלה ש־60% מההולנדים היו מעדיפים לאכול בשר שגודל בתנאי מעבדה על פני בשר קונבנציונלי.

 

במערב אוכלים פחות, במזרח רוצים יותר

 

המאמצים לייצור בשר סינתטי משתלבים במגמת הירידה בצריכת הבשר במדינות המפותחות בעשור האחרון. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי, ב־2004 הגיעה צריכת הבשר בארה"ב לשיא של 100 ק"ג לאדם בשנה, ומאז ירדה לרמתה הנוכחית המוערכת ב־91 ק"ג לשנה. מגמה דומה נרשמה בעשור האחרון באירופה ובמדינות נוספות ב־OECD.

 

עם זאת, במדינות המתפתחות צריכת הבשר זינקה בשנים האחרונות לצד העלייה ברמת החיים. הצמיחה בהכנסה הפנויה בסין הובילה לא רק לצריכת בשר מוגברת, אלא גם הצמיחה תעשיית בשר עצומה: סין היא יצרנית בשר החזיר הגדולה בעולם והיא מגדלת מחצית מאוכלוסיית החזירים העולמית. גם ההודים, שמאז 2009 נהנים מצמיחה של 95% בהכנסתם הפנויה, הגדילו את צריכת הבשר בשש השנים האחרונות ב־50%.

 

להערכת ה־OECD, הצמיחה בצריכה תעמוד על 17% בעשור הקרוב — ירידה קלה לעומת שיעור צמיחה של 20% בעשור החולף. לפי הערכות ארוכות טווח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, עד 2080 תעמוד צריכת הבשר העולמית על 577 מיליון טונות, לעומת 300 מיליון טונות ב־2010. האם עלייה כזו בקצב צריכת הבשר היא בכלל אפשרית מבחינת קצב ניצול משאבי כדור הארץ? לפי התחזיות של גרינפיס, נראה שלא.

 

עוף מוזר

 

בישראל אוהבים עוף: כ־80% מצריכת הבשר במדינה היא צריכה של בשר עוף. לפי נתוני המועצה לענף הלול, במחצית הראשונה של 2015 שווקו כ־238 אלף טונות בשר עוף למאכל, 6.5% יותר מבתקופה המקבילה אשתקד. אך למרות זאת, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שאימצה בהתלהבות תחליפים צמחוניים לעוף.

 

אבל החדשנות הישראלית בנוגע לתחליפי מזון מן החי אינה מסתכמת בהצלחה של טבעול שבבעלות אסם ובשליטת נסטלה. בישראל יש לא מעט סטארט־אפים הפועלים להפקת חלבון שמקורו אינו בתעשיית הבשר.

 

לדברי פרופ' אייל שמעוני, הטכנולוג הראשי של שטראוס, מה שמשותף ליזמים רבים בענף זה הוא "ההבנה שאי אפשר סתם לייצר משהו שנראה כמו סטייק, צריך מוצר שייתן ערך מוסף תזונתי וסביבתי שעוזר בהפחתת צריכת בשר". שמעוני מציין מיזמים כמו סטייק צרצר הישראלית שמנסה לייצר מוצרי מזון מחרקים, לצד מיזמים אחרים שמנסים לייצר גרסאות מיובשות וטחונות של חרקים — שהן למעשה סוג של קמח עשיר בחומרים מזינים.

 

חברות אחרות, כמו הינומן, מנסות לייצר חלבון מגידול צמח בשם מנקאי שגדל במים. פיילוט מעניין נוסף בישראל הוא זה של מקדונלד'ס, שמציעה המבורגרים על בסיס עגבנייה.

גיל קליאן 

 

תגיות

34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

32.
תחלס-לא נראה שזה מתקדם למקום טוב.
הבשר הסינטטי יביא איתו תופעות לבאי מאוד לא רצויות, תנו לי את הנבלות שלי ותחזרו אחרי כמה מקצי שיפורים בעולם השלישי. למה בישראל "מעדיפים עוף" בעיקר בגלל שהבשר בארץ באיכות נחותה, איסורי יבוא שונים מונעים מבשר טוב להגיע לארץ, ובאופן כללי מיקרים מאוד את הבשר. כל ענייני הכשרות גם הופכים את העוף והבשר להרבה פחות טעים-ולכן לאנשים פחות מפריע לאכול כל מיני זבל תעשייתי במקום.
אבי  |  06.08.15
30.
פיתרון אמיתי זה רק צימצום הילודה, יש פשוט יותר מדי בני אדם בעולם.
כבר היום המשאבים על כדור הארץ לא מספיקים ל-850 מיליון בני אדם, שסובלים מחרפת רעב. ואם נמצא תחליפים אז נצליח לקיים עוד כמה מיליונים, אבל בסוף נגיע לגבול היכולת של הכדור. ואין לי בעיה עם סטייק צמחוני, אבל גם הוא יבוא על חשבון בעלי החיים. במקום לגדל מיליוני פרות הן יכחדו ובמקומן יצמיחו שדות של תחליפי בשר. וככל שהאוכלוסיה תגדל, יותר ויותר שטחי מחייה טבעיים, כמו ג'ונגלים יעלמו לטובת תעשיית המזון. מה שאומר שבסוף ישארו כאן רק בני אדם ומספר מצומצם של צמחים המשמשים למזון. לכן פיתרון אמיתי חייב לטפל בשורש הבעיה וזה לצמצם את האוכלוסיה העולמית. ובעיקר במדינות הנחשלות, שבהן קצב הילודה אבסורדי. המדינות הללו צריכות ללמוד מסין, כיצד מפחיתים את הילודה. ולהבין שכמו בסין זה גם ישפר להם את רמת החיים. האפשרות השנייה ואולי הסבירה יותר, היא שלא נשכיל לפתור את הבעיה בזמן. והיא תיפתר באמצעות קטסטרופות, כמו מלחמת עולם על המשאבים המתדלדלים, או מחלה קטלנית שתתפשט בקלות עקב הצפיפות הרבה.
מדובר בפיתרון זמני  |  06.08.15
לכל התגובות