חברת הניכיון גמא בדרך להפוך למתחרה הרביעית בשוק האשראי

חברת הניכיון גמא נמצאת בשלבים מתקדמים של קבלת רישיון סליקה מבנק ישראל — דבר שיהפוך אותה לסולקת הרביעית בשוק כרטיסי האשראי, כך נודע ל"כלכליסט".

החברה הגישה בקשה לרישיון סולק לפני כמה חודשים, ומאז היא נמצאת בתהליך בדיקות עם בנק ישראל ואף יושבת בוועדה הטכנולוגית של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) — החברה המפעילה של מערכת התשלומים המרכזית של המשק בכרטיסי אשראי, אשר נמצאת בבעלות חמשת הבנקים הגדולים. אולם בשלב זה היא יושבת בה כצופה בלבד, לקראת כניסתה לשוק.

כיום שוק כרטיסי האשראי נשלט בידי שלוש חברות — ישראכרט, לאומי קארד וכאל — שהן הסולקות ומנפיקות הכרטיסים היחידות. זאת בנוסף לכך שהן חברות־בנות של הבנקים הגדולים.

מגזרי הסליקה של חברות כרטיסי האשראי הם רווחיים ביותר — את 2014 הם סיימו עם תשואות פנטסטיות שקשה למצוא במקומות אחרים בענף הבנקאות: התשואה להון של כאל על פעילות הסליקה בשנה זו הסתכמה ב־43.8%, של לאומי קארד הסתכמה ב־38% ושל ישראכרט ב־25.3%. לשם השוואה, ממוצע התשואה על ההון של חברות כרטיסי האשראי מכלל פעילותן עומד על 13.7%, ואילו התשואה על ההון הממוצעת של הבנקים עמדה על 7.3% בשנה החולפת ו־8.8% ב־2013.

גמא, בניהולו של אריאל גנוט, הוקמה ב־1998, וכיום היא מנהלת קשרים עם אלפי בתי עסק מתוקף היותה חברת הניכיון הגדולה ביותר בשוק האשראי עם מחזור פעילות שנתי של כ־15 מיליארד שקל. בין בעלי המניות נמצאת הפניקס, שמחזיקה ב־49% ממניות החברה.

מכשולים בדרך לרישיון

גמא ניסתה בעבר להיכנס לשוק הסליקה, אך שב"א דרשה סכום של מיליוני שקלים כדי לחבר אותה למערכת, וכשגמא לבסוף הסכימה לשלם, שב"א הודיעה כי הדבר אינו אפשרי מבחינה טכנית. גם הדרישות המחמירות של בנק ישראל מחברות המבקשות לסלוק עיכבו את התקדמות גמא בנושא.

כניסה של מתחרה נוספת כמו גמא לשוק הסליקה עשויה להביא להוזלת העמלות שבתי העסק משלמים לחברות האשראי. היקף העסקאות שנעשו בכרטיסי אשראי ב־2014 עמד על יותר מ־240 מיליארד שקל, ולכן לעמלת בית העסק שנגזרת מסכום זה יש משמעות כספית מהותית לבית העסק.

בשבוע שעבר נפגשו נציגי גמא עם ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, שהנושא העיקרי שהיא בוחנת הוא הוצאת חברות האשראי מבעלות הבנקים. יו"ר הוועדה דרור שטרום מכיר את פעילותה של גמא — כממונה על הגבלים עסקיים הוא מנע מלאומי קארד וגמא להתמזג בטענה שהדבר יפגע בתחרותיות בשוק כרטיסי האשראי. בגמא העריכו בפני הוועדה כי כניסת סולקים חדשים תפחית את עלויות בתי העסק ב־0.5–1 מיליארד שקל בשנה שיוכלו להתגלגל לצרכנים.

אלי יונגר יו"ר גמא

תחרות שלא תורגש

בימים אלו שב"א מפתחת את מתג ה־EMV שיאפשר התחברות סולקים חדשים למערכת, אך השינוי במערכת של שב"א ידרוש שינוי בכל התוכנות ומסופי התשלום של המשק — מהלך שצפוי להתפרס על פני שנים. מאחר שגמא, או כל סולק חדש אחר, יוכלו להתחרות בחברות כרטיסי האשראי רק בבתי עסק שכבר אימצו את המערכות החדשות, מתן רישיון סליקה עדיין לא מבשר על התפתחות התחרות בטווח הקרוב.

במסמך שהציגה בפני חברי הוועדה ושהגיע לידי "כלכליסט", טוענת גמא כי חברות כרטיסי האשראי "קושרות" בין הסליקה לבין הניכיון כדי להעביר לשירותי הניכיון שלהם לקוחות של גמא. במילים אחרות, החברות רואות מולן חבילת מחיר אחת כשהן קובעות את המחיר לניכיון ולסליקה, ובכך הן יכולות לבצע סבסוד צולב — להוריד לעסק את ריבית הניכיון כדי למשוך אותו אליהן — אך בה בעת להקשיח את מחיר הסליקה, טריטוריה שבה גמא אינה פועלת. כמו כן, בגמא טוענים כי החברות פועלות באופן ממוקד כדי להחליש את החברה בתחום הניכיון מתוך מחשבה שהוא שער הכניסה שלה לשירותי הסליקה.

גמא ביקשה מחברי ועדת שטרום להורות על התערבות רגולטורית כדי לאפשר כניסה של מתחרים חדשים למערכת שב"א הקיימת, ולא לחכות עד למעבר השוק כולו למתג החדש ששב"א מפתחת — מעבר שצפוי לקחת כמה שנים. "הסולקים הוותיקים יחויבו לעבוד במודל 'לקוח מאגד' עם כל סולק חדש שקיבל רישיון מבנק ישראל", כתבו גורמים מהחברה.