אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עד כמה אנו קרובים לגילוי חיים בחלל? צילום: shutterstock

עד כמה אנו קרובים לגילוי חיים בחלל?

בוודאי שמעת על גילוי כוכב הלכת קפלר 452b, שדומה לכדור הארץ. מה משמעות הגילוי? האם עוד בימינו נדע אם יש עליו חיים? ומה המשמעות למין האנושי? מאיה

06.08.2015, 09:10 | בלדד השוחי

מאיה היקרה,

אין ספק, אנו חיים בזמנים מעניינים. את כוכב הלכת הראשון שסובב שמש אחרת גילינו ב־1992 (למעשה גילינו שניים ומיד העמסנו עליהם את השמות הקליטים PSR B1257+12 B ו־C). מאז גילינו עוד כמעט אלפיים כאלה, ובשנתיים האחרונות נדמה שקרובי משפחה של כדור הארץ מתגלים חדשות לבקרים. קפלר 452b, קפלר 442b, קפלר 438b; ואולי גם שמעת על הדודן המגודל קפלר 440b.

כולם, כפי ששמותיהם מעידים, נצפו מחללית בשם "קפלר" (על שם יוהנס קפלר, המתמטיקאי, האסטרונום והאצטגנין בן המאה הי"ז), וכולם מצוינים באות b הניתנת לכוכב הלכת הראשון שמתגלה סביב כוכב (קפלר 452b הוא הראשון שנתגלה סביב השמש קפלר 452). הסדירות בשמות מבהירה דבר חשוב: זו אינה סדרת תגליות אקראית, כי אם מבצע מסודר למציאת כוכבי לכת הדומים לזה שלנו.

כדור הארץ, צילום: nasa כדור הארץ | צילום: nasa כדור הארץ, צילום: nasa

הדמיון נקבע לפי שני גורמים: גודל כוכב הלכת והמרחק בינו לבין השמש שלו. 452b, למשל, מתהדר ברדיוס של בערך פי 1.6 מכדור הארץ. זה אומר שיש סיכוי — כ־50% — שהוא סלעי ומוצק (ומלא הרי געש, בשל הצפיפות והמסה הגבוהות שלו), ולא עשוי גז כמו רוב כוכבי הלכת ש"קפלר" סקרה. נוסף על כך, 452b סובב את הכוכב שלו במרחק דומה לזה של כדור הארץ מהשמש, ולכן יש סיכוי שהטמפרטורה על פניו נעה בתחום המצומצם והקסום שבו מים נמצאים במצב צבירה נוזלי — תנאי הכרחי להתפתחותם של חיים כפי שאנו מכירים אותם.

כפי שאת רואה הרף שלנו די נמוך. וזה בסדר, כי אנחנו לא באמת מחפשים חיים על 452b. בתור התחלה הוא במרחק 1,400 שנות אור. לגשושית "הליוס 2", כלי החלל המהיר ביותר שבנינו (רבע מיליון קמ"ש!), יידרשו מיליוני שנים להגיע אליו. ואפילו אם בדיוק בזמן הנכון תתפתח שם תרבות שאפשר לתקשר איתה באותות רדיו, ניאלץ להמתין אלפי שנים בין שאלה לתשובה.

אפילו להשקיף עליו כמו שצריך אי אפשר. הטלסקופ של "קפלר" אמד את גודלו ומסלולו של 452b לפי שינויים זעירים בכמות האור שמגיע מאזורו, שנגרמים ממעבר הכוכב מול השמש שלו, אבל כדי לראות עליו משהו ברור, אפילו משהו בגודל קילומטר, יש צורך בעדשה בקוטר גדול פי כמה מקוטר השמש!

אז למה שיגרנו את "קפלר"? לא כדי למצוא חייזרים, אלא כדי לענות לשאלה — מה הסיכוי שבהתהוות מערכות שמש ייווצרו כוכבי לכת "מהסוג הנכון"? והתשובה של "קפלר" היא — הרבה יותר משחשבנו. כיום אסטרונומים מעריכים שלכדור הארץ יש בערך 40 ביליון דודנים בגלקסיה, ושהקרוב מביניהם יכול להיות במרחק 12 שנות אור בלבד. התשובה הזו מגדילה את הסיכוי למציאת גזעים חייזריים בסביבה, אך חשוב מכך, היא עוזרת לנו להבין את היקום שבו חי הגזע שלנו.

askbildad@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות