מבקר המדינה: מינויים רבים של נגדים בכירים חרגו מהנהלים

כחלק מדו"ח מבקר המדינה על תקציב מערכת הביטחון, בחן המבקר את העסקת הנגדים.

סוגיית הנגדים, התמריץ להשאירם בצבא וחשיבות השמירה על כח אדם איכותי, עלתה בהרחבה בדו"ח לוקר על תקציב הביטחון, שאף המליץ להעניק להם מקדם מיוחד שמגדיל את מענק הפרישה שלהם בשליש (בהשוואה לקצין עם רזומה צבאי דומה).

לפי נתוני מחלקת הסגל ב-2013 מונו בצה"ל 280 נגדים לתפקידים בכירים. מהמדגם שבחן מבקר המדינה נמצא כי בכ-36% מהם היו חריגות מהתנאים למינוי הבכיר, כשברובן המכריע הן נגעו לנתוני האיכות של הנגדים, בכך שלא דורגו כבעלי "אופק רחוק" על ידי החיל, או לא בלטו לחיוב בחוות הדעת של השנתיים האחרונות כפי שפקודות מטכ"ל קובעות.

כך למשל, מונה נגד בחיל הלוגיסטיקה לתפקיד בכיר, למרות ש"בהסתכלות על חוות הדעת שלו בשנים האחרונות הוא דורג פעם אחת בלבד כבולט לחיוב והדבר הינו בעייתי".

על כך הגיב צה"ל: "במסגרת צמצום מספר התקנים לתפקידים הבכירים, ונוכח תוכנית ההתייעלות בצה"ל, אשר הובילה לירידה משמעותית במספרם של התקנים בשירות הקבע המובהק, אך לא במספרם של התפקידים עבור נגדים במינוי בכיר, בהתאמה - אין מנוס מלקיים בחינה מעמיקה נוספת לגבי היקף התפקידים הבכירים לנגדים בצה"ל, שכן היקפם כיום אינו מאפשר מרחב מיון איכותי וכמותי מספק".

נבחן רק מועמד אחד

המבקר בחן את תהליכי מינוי בכיר של נגדים (תקנים ייחודים לתפקידים מסוימים בדרגת רס"ר ומעלה). המבקר מצא ממצאים מטרידים בניהם כי ב- 31% (24 מבין 76) מהתפקידים הבכירים שאוישו בחיל החימוש, נבחן רק מועמד אחד, וכי 16 תפקידים בכירים אחרים בחיל כלל לא אויישו.

תגובת צה"ל הייתה: "ברוב המקרים או שהמעמד של התפקיד עלה לבכיר בעקבות עבודת המטה שנעשתה במהלך שנת 2012, והחיל לא פרסם מכרזים לתפקידים אלו, אלא המשיך לאיישם באותם נגדים שמילאו את התפקידים בעבר או שנבחן מועמד יחיד, וזאת "לאור התאמת הנגד לתפקיד" או לאור "ייחודיות התפקיד" .

המבקר מצא כי בכל הנוגע לתהליך המיון לשירות קבע מובהק - זה המבטיח קביעות ודירוג שכר גבוה יותר - לא טורחים בצה"ל "לנמק ולהסביר מדוע הוחלט לשחרר דווקא נגד זה או אחר, בהיותו בעל נתוני איכות גבוהים".

יחס הקידום בצה"ל משירות הקבע הראשוני למובהק עומד על 1:3, מה שמחייב את צה"ל, לדעת המבקר, להקפיד על "תהליכים סדורים, הוגנים וניתנים לבקרה, של קבלת החלטות בנוגע לנגדים שיקודמו".

במהלך הביקורת מסרו מחלקת הסגל באכ"א וגורמי הסגל בחיל הלוגיסטיקה ובחיל החימוש לנציגי משרד מבקר המדינה, כי היעדר תיעוד תהליכי המינוי, לרבות ההנמקות להחלטות, הוא אכן ליקוי, אך הוא אינו מעיד על פגם מהותי בתהליכים.

אין תוספת על תארים אקדמיים

מבקר המדינה בחן גם את הסכם השכר לנגדים שאמור היה לעודד אותם לרכוש השכלה רלוונטית לתחום העיסוק שלהם, ומצא כי בעוד שהחלק הראשון שקבע כי תבוטל לנגדים חדשים תוספת השכר שקיבלו על תארים אקדמיים (ללא קשר לתואר), החלק השני, שקובע כי יקבלו תוספת עבור תארים רלוונטיים, עדיין לא בוצע. "עד מועד סיום הביקורת לא יזם

משרד האוצר את הבאתו של ההסכם לדיון בממשלה לשם קבלת החלטה בנוגע לתחולתו".

הסיבה לדחייה מצד האוצר, היא הדרישה לקשור את התוספת התקציבית הזו בדיון כולל על תקציב הביטחון - מחלוקת קבועה בין האוצר לביטחון, ודרשו כי המהלך יבוא גם יחד עם החלטת ממשלה שתקבע כי ההסכם לא יחול גם על משרתי המשטרה והשב"ס (בניגוד להחלטת ממשלה משנות ה-70).

גם שר הביטחון לא הזדרז לפעול לקדם את העניין ומדו"ח המבקר עולה, כי "רק בנובמבר 2014 הגיש שר הביטחון לממשלה הצעת החלטה שעניינה החלת הסכם שכר עם הנגדים על המשרדתים במשטרת ישראל ובשב"ס. שר הביטחון, ענה על כך כי על רקע התנגדותו של שר האוצר דאז, יאיר לפיד, להצעה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להעלות את הנושא לדיון בממשלה". כך שבשורה התחתונה, שכר הנגדים החדשים עדיין לא כולל תוספות על השכלה גבוהה.

תגובת צה"ל לדו"ח המבקר

"דו"ח הביקורת התקבל בצה"ל ונלמד היטב. חלק גדול מן הממצאים העולים מדו"ח הביקורת תוקנו זה מכבר, או שהיקפם צומצם באופן דרמטי.

"מערך הנגדים בצה"ל עבר ועודנו עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, שנועדו להתאים אותו למציאות המשתנה. בין היתר, ניתן לציין את פרויקט קידום נגדים בדרגות, הסדרת מינוי לנגדים בקבע המובהק והראשוני ובתפקידים בכירים, הוספת כלי הערכה ודירוג במערך הנגדים ושילוב הנגדים בסוציומטריה בכלל צה"ל, הסדרת עילות השחרור לנגדים אשר מאפשרות היפרדות מנגדים פחות איכותיים, עדכון והרחבת רצף ההכשרה המטכ"לי בנושאים ערכיים, חינוכיים ופיקודיים כתנאי לקידום בדרגה וביצוע מגוון פעילויות להוקרה ולשימור נגדים איכותיים לשירות ארוך טווח בצה"ל.

"תהליך המינוי הבכיר במערך הנגדים הוסדר כבר בשנת 2012. ההסדרה כללה פרסום מדיניות, קביעת הקריטריונים למינוי, הגברת השקיפות, ביזור התהליך לחילות ועוד. בסיכום שנת העבודה 2014 ניתן לראות כי ישנה מגמה חיובית והטבה ביחסי הקידום של הנגדים בצה"ל.

"יש לציין כי לרשותם של הנגדים עומדת זכות הערעור על החלטות קצין החיל הראשי לרמ"ח הסגל, וכי השיעור הנמוך של הבוחרים לעשות כן (13%) מלמד כי התהליך בכללותו נעשה באופן שקוף, הגון וראוי תוך הבנה על פי רוב של ההחלטה המתקבלת בנוגע לנגד.

"תהליך קבלת ההחלטות בחילות, ככלל, נמצא מובנה, סדור, מקצועי וראוי, אך לצד זאת נמצא כי יש מקום לשפר את תהליך התיעוד "בזמן אמת" של ההחלטות שהתקבלו ואת הנימוקים לכך ולהדק את הבקרה המטכ"לית על תהליכי השחרור בעילת אי מעבר לקבע המובהק. שינויים אלו כבר הוטמעו בתהליכי העבודה וימשיכו להיות מטופלים גם בהמשך.

"במסגרת עמ"ט העסקה מקצועית הותאם למאות נגדים מקצוע חדש, אשר משקף נאמנה את עיסוקם בפועל ומזכה אותם בתנאים שכרים בהתאם. כמו כן, גובשו מנגנוני בקרה על מנת לנטר חריגות.

"באשר לשכר הנגדים, צה"ל ומשרד הביטחון פועלים כל העת למימוש ההסכמים שנחתמו במלואם כאשר במהלך השנים האחרונות נערכו פניות בכל הדרגים למשרד האוצר, בדרישה כי יכבד הסכמי שכר אשר נחתמו בינם לבין צה"ל. חרף זאת, משרד האוצר לא פעל לממש את ההסכמים וגרם לפגיעה משמעותית וממושכת בשכרם של נגדי צה"ל ואף לתופעה הולכת וגוברת של נגדים מצטיינים, אשר מבקשים לסיים את שירותם בקבע על רקע תנאי שכרם".