אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גם בתקציב, הלחץ על נתניהו עובד

ניתוח כלכליסט

גם בתקציב, הלחץ על נתניהו עובד

כל השרים יכולים לצאת בהצהרות פומפוזיות, כשלכולם ברור שגם עכשיו עוד ארוכה הדרך בין ההבטחות למימושן. האם השתיקה של הרצוג בנוגע לתקציב היא רמז לבאות?

06.08.2015, 13:44 | אורי תובל

מאז עלה בנימין נתניהו לשלטון, מתכנסות ממשלות ישראל פעם בשנתיים לאשר את תקציב המדינה. הפעם הגדילה הממשלה לעשות, כשהדיון היחיד בנושא נראה כאילו נכפה על ראש הממשלה והשרים בחוסר חשק. ארבע פעמים נדחתה הישיבה בחודש האחרון, ואז בעוד חצי שעה, רק כדי להתפזר כעבור זמן קצר לטובת יום שוק, כשהשרים תפסו חדרים במשרד ראש הממשלה והתמקחו עם משרד האוצר וראש הממשלה, איש איש כמיטב כוחו.

קראו עוד בכלכליסט

בהתאם לאווירה, מעניין לראות שסדר ההגעה להסכמות התקציביות, ועוצמת הסיכומים, היו כמעט שידור חוזר של המשא ומתן הקואליציוני. בסופו של דבר כולם יצאו מרוצים, מצהירים איש איש בתורו על "הישגים חסרי תקדים”, ואפילו שר הביטחון משה יעלון, שנמנע בהצבעה, שמח לשמוע את נתניהו אומר שתקציב הביטחון אינו סופי - מה שאומר שכלום אינו סופי. כי כמו במו"מ הקואליציוני, חוסר הגמישות הפוליטית של נתניהו, יחד עם הנטייה שלו להגיד כן למי שעומד מולו, הוכיחו שוב שהלחץ עובד. כולם יכולים לצאת בהצהרות פומפוזיות, כשלכולם ברור שגם עכשיו עוד ארוכה הדרך בין ההבטחות למימושן.

ראשונים להגיע לסיכומים היו שוב כולנו ויהדות התורה. כמו בבחירות, נראה שברמה המהותית המנצח המשמעותי ביותר הוא שר האוצר משה כחלון ששריין מראש את שלוש ההבטחות התקציביות שלו והעביר רפורמות בהתאם למצע שלו. כחלון גם נהנה מגיבוי של נתניהו, וזאת למרות שמנע ממנו להעביר תקציב תלת שנתי. הכלי המרכזי של כחלון מול נתניהו הוא השקט שלו, אולם הגישה הזאת אינה מסייעת לו למינוף ההישגים מבחינה פוליטית וציבורית. כחלון לא מסיים את התקציב הראשון שלו כמנהיג כלכלי.

דרעי וכחלון. נאבקים על על ההישגים החברתיים, צילום: אלכס קולומויסקי ומוטי קמחי דרעי וכחלון. נאבקים על על ההישגים החברתיים | צילום: אלכס קולומויסקי ומוטי קמחי דרעי וכחלון. נאבקים על על ההישגים החברתיים, צילום: אלכס קולומויסקי ומוטי קמחי

יהדות התורה שוב השיגה את ההבטחה הגדולה ביותר אך העתידית ביותר, בדמות תוכנית החיסכון שתחליף חלק מהקצבאות. אבל מה אכפת לליצמן וגפני שהתוכנית על הנייר: הוא יכול להגיד שלא ויתר על שקל בקצבאות, העיקר שתקציבי הישיבות והמלגות לאברכים חזרו, בלי לימודי ליבה. הם גם הוכיחו את חשיבותם הפוליטית: ברגע שהסכימו להתגמש היה ברור שיש תקציב, למרות שש"ס והבית היהודי עדיין לא השיגו דבר.

שתי המפלגות האלה כבר היו צריכות להזיע כדי להגיע להישגים. מהקמת הממשלה, דרעי וכחלון נאבקים על ההישגים החברתיים. כחלון לא מחלק אותם בקלות, בעיקר לא למי שפונה לאותו אלקטורט. דרעי שוב היה צריך לאיים ולהחרים, כדי לקבל בסוף את הכותרת שביקש: תהיה תוכנית של מע"מ אפס. כשהיא תבוצע, הוא יהיה כנראה השר שיוכל להציג את ההישג המיידי ביותר. אולם האם מדובר בהישג משמעותי? לאחר שהציג תוכניות בהיקפים שבין 1.2 ל-3 מיליארד שקל, הוסכם שהתוכנית תתוקצב מהכספים הקואליציוניים של המפלגה – 140 מיליון שקל. כך שעוד לא ברור מה ייושם, אבל כותרת יש.

ושוב, האחרון לסגור היה בנט, שלמרות שהוא היחיד שאין לו ממשלה חליפית - ואולי בשל כך - הוא "בן חורג" שאינו נהנה משיתוף פעולה מצד ראש הממשלה ושר האוצר. שניהם עשו הכל כדי לגמד את ההישגים של בנט, אך ביממה האחרונה הם נאלצו לשבת איתו שלוש פעמים לפגישות צפופות. כזכור, את המו"מ קואליציוני החלה איילת שקד מחוץ לממשלה, שודרגה לזמן מה לשרת התרבות, וסיימה במפתיע כשרת המשפטים. מסלול דומה עבר על תקציבי הבית היהודי ובמיוחד החינוך – הם החלו בקיצוץ עמוק והסתיימו בהישגים שאולי גם בנט לא ציפה להם, עם הפחתה משמעותית בקיצוץ וכשהוא יכול להציג עמידה ברוב היעדים שלו, מתקציב הסייעת השנייה ועד ביטול הפגיעה בשירות הלאומי. כי גם לנתניהו אין ממשלה חליפית, בינתיים, ומנגד עוד ארוכה הדרך.

גם עם שרי הליכוד שמר נתניהו על אותו דפוס של מערכת יחסים. מי שסומן כיריב שלו – הצהיר לבסוף על הישגים. ארדן שעשה ברוגז בכניסה לממשלה – שוב עבר דרך חתחתים ונאלץ לחכות עד הרגע האחרון, אבל קיבל את מה שהובטח לו. מירי רגב יכולה להתחרות על ההישג המשמעותי ביותר כשהשיגה תוספת משמעותית של 430 מיליון שקל, ולראשונה תקציב משרדה יהיה גבוה ממיליארד שקלים, אולם שוב הדרך לשם עברה באיום בפיצוץ ובהפלת התקציב בכנסת. שר הרווחה חיים כץ כנראה יודע משהו בהפעלת נתניהו – מי ששודרג מהמקום ה-17 לאחד השרים הבכירים במפלגה, היה גם בין הראשונים לסגור על תוספת משמעותית לרווחה. שר המדע דני דנון, עד לא מכבר אחד מיריביו הפומביים של נתניהו, שומר על השקט שהביא לו תיק בממשלה ועכשיו שדרוג תקציבי של 20% למשרדו.

ובאופוזיציה? יצחק הרצוג התייחס ב-24 השעות האחרונות לפטירתה של אורנה פורת ולנאום אובמה. נכון, הוא גם מחה על קיצוץ מסוים בתקציב הרווחה. וזהו. לראש האופוזיציה אין דבר לומר על הקיצוץ הרוחבי, על ההבטחות הנדיבות לשותפות הקואליציוניות, על הדחייה בתקציב או על הכיוון הכלכלי של הממשלה. ככה לא מתנהגת אופוזיציה לוחמת - אולי כי הפערים הכלכליים בין המחנה הציוני לקואליציה אינם כה גדולים, ואולי בגלל שבקרוב המחנה הציוני יהיה חלק מהקואליציה.

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
עלאאק מטפלים בפנסיה התקציבית !!!!! ואיך מטפלים??? מפריחים בלוני הצהרות ודיי ?
ומה קורה עם הבלוף של הפנסיה התקציבית ???? לאחרונה החליטו אנשי כחלון להטיל "פצצה", על מהלכים דרמטיים לכאורה . ומהי אותה "פצצה"???????? עלאאק מטפלים בפנסיה התקציבית !!!!! ואיך מטפלים????? מעלים את ההפרשות של העובדים הפעילים מ-2% לנניח 4% במקרה הטוב או 7% במקרה היותר טוב (העובדים הוותיקים יותר גם לא הפרישו את זה, והיום הם כבר גמלאים. מ-2004-2005 עלו ההפרשות של העובדים ל-1%-2% בלבד). מהר מאוד התברר שלא פצצה ולא נעליים!!!!! בלון ניסוי שהחזיק כותרות ראשיות ליום אחד ותו לא. אגב, על טיפול בצורת העלאת ההפרשות רוב אלו שמקבלים פנסיה תקציבית היו חותמים, בתנאי שלא ייגעו להם בשאר התנאים הנדיבים של הפנסיה... הסיפור הזה של בלון הניסוי מספר את הסיפור הגדול יותר, של אוזלת היד של כחלון והממשלה בטיפול בפצצת הפנסיה התקציבית, בדוחות הכספיים של הממשלה ממוצעי הפנסיה ושכר שיאני הפנסיה במשרדים הממשלתיים מהווה ההתחייבות הכוללת עומדת על כ-770 מיליארד שקל, משהו כמו 20 מיליארד שקל מדי שנה !!!!! סכום שיילך ויגדל עד 26 מיליארד שקל בשנה - בשנת 2035 !!!! השורה התחתונה היא שיש מדי פעם כותרת על טיפול בפנסיה התקציבית, וכחלון בחר גם להפריח בלוני הבטחה והצהרות - אבל בפועל כל אין כל טיפול בנושא זה !!! . למה? התיאוריה היא שנרתעים מעימות עם הצבא ועם ההסתדרות, שלא יסכימו לכל שינוי בתנאי הפנסיה התקציבית.... ההתנגדות לטיפול בפנסיה התקציבית מגיעה מקבוצה מאוד אקסקלוסיבית ויחסית קטנה שרוצה לשמור על השמנת. מדובר בנבחרי העם, שרים וח"כים לשעבר, מנהלים בכירים בבנק ישראל ובאוצר וגם ושופטים. ולמה? משתי סיבות: הפנסיה התקציבית שלהם אינה מחושבת לפי שכר היסוד אלא לפי השכר האחרון. אלו אותם בכירים שמטיפים לנו השכם והערב על הפנסיות המושחתות של הצבא, על התייעלות ועל תחרותיות, על חדשנות ושאר הסיסמאות הקבועות והקליטות ??? בדרך כלל הבכירים נבחרי הציבור ועובדי מדינה הם הנהנים מחוזים אישיים שבהם שכרם הקובע לפנסיה התקציבית הוא כ-90% עד 100% משכר הברוטו האחרון והוא מוגן באמצעות חוזים אישיים ו"חוזי בכירים" !!!!!!! לעומת פנסיה של אנשי הקבע שנגזרת עד 70% משכר היסוד בלבד !!!!!!!! לפני נתוני הצבא בעצמו, הפנסיה התקציבית הממוצעת עומדת על 10,774 שקל ברוטו כל איש קבע זכאי עם פרישתו לקבל במזומן רבע מהפנסיה שלו עד גיל 65 (היום 67), כלומר סכום חד פעמי גדול מאוד (קוראים לזה "היוון"). בתמורה, כמובן, הקצבה החודשית יורדת ב-25% ובגיל הפרישה הרשמי הקצבה עולה חזרה. קצבת הפנסיה הממוצעת בצה"ל עומדת על יותר מ-14 אלף שקל ברוטו. אלו נתוני החשכ"לית שתומכים בממצאים הללו: 50% מהגמלאים מקבלים 11,675 שקל ברוטו לחודש (בלי להביא בחשבון את ההיוון) ואילו 25% מהגמלאים מקבלים קצבה חודשית של 16,257 אלף שקל ברוטו בחודש. בין 100 שיאני הפנסיה התקציבית בצה"ל 76% מהם לוחמים !!!! אזי ההשוואה בין משרתי צבא העם מתוך בחירה לבין שכר נבחרי הציבור שלנו משרתי העם כנבחרי ציבור מתחיל להיחשף אט אט לציבור לתפארת הדמקורטיה והשקיפות המתבקשת אל מול "העליהום" שמופנה כלפי משרתי קבע ...תוך הסתרת הדיון ממקבלי פנסיה תקציבית כפל כפליים מתקציב שכר הפנסיה של משרתי צה"ל !! ועל זה נאמר ...מספיק לשווק לנו דמגוגיה מר כחלון...ראוי לחשוף "תמונת מצב" אמיתית לציבור ולבצי קיצוץ רוחבי ולא רק בכשר ותנאי משרתי קבע כפי שמתבקש.
מנדיבצקי עמירם , מרכז  |  07.08.15