התיקצוב הדיפרנציאלי בחינוך וברווחה יצא מספר התקציב

מרכז השלטון המקומי וקבוצה של חברי כנסת הצליחו להוציא מספר התקציב את המיני-רפורמה שיזם האוצר לתיקצוב דיפרנציאלי בין רשויות חזקות ועניות בתחומי החינוך והרווחה. במקום זאת, תוקם ועדה משותפת לשלטון המקומי ולמספר משרדי ממשלה שבמשך שלושה חודשים תנסה לבנות סל בסיס במערכת החינוך וגם במערכת הרווחה. בשלב זה לא ברור מה יהיה אופיו של הסל ועד כמה הוא יהיה דיפרנציאלי כך שתלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש יקבלו תיקצוב גבוה יותר מתלמידים מרקע כלכלי-חברתי חזק.

על פי הערכות גורמים במערכת החינוך, אין כוונה בשלב זה לערוך סל דיפרנציאלי לתלמידים, וככל הנראה גם אין כוונה לדיפרנציאליות בתקציבי הרווחה שמגיעים לרשויות המקומיות, שכן ברשויות המאוזנות כספית מתנגדים לקיצוץ בתקציביהן לטובת הרשויות החלשות ודורשים כי במקום זה האוצר יגדיל את התיקצוב לחלשות. במקום זאת, בשלטון המקומי היו רוצים לראות הגדרה של סל בסיס מסויים, בדומה לסל הבריאות שזכאי לו כל אזרח, ורק על התוספות שמעליו תהיה דיפרנציאליות בתיקצוב התלמידים.

אולם לפחות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים כבר יש התקדמות בתיקצוב הדיפרנציאלי של השעות התוספתיות ללא קשר למרכז השלטון המקומי. אחד הסיכומים של שר החינוך נפתלי בנט עם אנשי האוצר הוא על הרחבת התיקצוב הדיפרנציאלי במה שמוגדר כסל טיפוח, אותן שעות לימוד שמתווספות לשעות הבסיס, בהן לומדים שיעורי עזר נוספים.

בשנת היישום שהסתיימה התיקצוב הדיפרנציאלי בין רשויות חלשות וחזקות חל רק על 10% מתקציב סל הטיפוח ובשנת הלימודים הבאה הוא יעלה ל-30%. לפי משרד החינוך, במצב בו 100% מהתקציב יהיה דיפרנציאלי ילד בפזורה הבדואית, כלומר ביישוב ברמה הסוציואקונומית הנמוכה ביותר יקבל בסופו של דבר פי 6 מאשר ילד בסביון, שהיא מועצה ברמה הגבוהה ביותר.  

הצעת האוצר היתה לשנות את התיקצוב של חלק גדול משירותי הרווחה והחינוך. אלו ניתנים באמצעות שיטה שנקראת מאצ'ינג, שהעיקרון שלה הוא שהמדינה מממנת 75% מהעלות והעירייה מממנת את 25% הנותרים ברווחה ו-87%-13% בשירותי העזר בחינוך (שירותים כמו מימון פסיכולוג, מזכירה וכדומה) ותקציב ההסעות לבתי הספר.

בשביל לקבל את המימון הממשלתי העירייה צריכה להראות שיש לה את הכסף כדי להשלים ל-100%. אם אין לה, היא לא תקבל ולו שקל. כך, לדוגמה, אם בלשכת רווחה עירונית כלשהו יש צורך להעביר בעל צרכים מיוחדים להוסטל, אז הוא יעבור לאותו הוסטל אם ורק אם הרשות המקומית יכולה למממן רבע מהעלות. אותו הדבר בשירותי העזר. לכן לעיריות חזקות יש את הכסף לממן פסיכולוג לבתי הספר שבה, בעוד לעיריות חלשות אין את הכסף לזה.

השינוי שניסו ליזום באוצר דרך ספר התקציב הוא של אותה שיטת מאצ'ינג כך שעיריות חלשות יקבלו שיעור גבוה יותר של השתתפות מהמדינה לעומת עיריות חזקות. לדוגמה בשירותי רווחה עיריית תל אביב תקבל השתתפות רק של 60% ועירייה כמו ירוחם תקבל 85% ועיריות חלשות עוד יותר יקבלו 90%. במקרה של מערכת החינוך האוצר מתייחס רק לשירותי העזר וההסעות לבתי הספר, שעלותם בשנה לכלל הרשויות היא כ-3 מיליארד שקל. שם עיריות חלשות יקבלו 90%-95% השתתפות (בהתאם לסוג השירות) ועיריות חזקות כמו תל אביב יקבלו רק 10%-20%. כלומר מדובר בסידור מחדש של עוגת התקציב למערכת החינוך והרווחה, כלומר שמבחינת תקציב המדינה מדובר פחות או יותר על משחק סכום אפס. עם זאת, באוצר הגדירו את השינוי ככזה שיחול רק על התקציב שיתווסף מהשנה הבאה והתקציב שניתן עד עכשיו ימשיך להתחלק כפי שהוא מתחלק כיום לפי שיטת 75-25 לכלל הרשויות.

ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שהיה אחד הקולות הבולטים נגד הצעת האוצר, אמר מוקדם יותר היום כי "מתן מענקים לשיפור חינוך ורווחה ברשויות המוחלשות זה תפקיד הממשלה. טענת הממשלה שאין תקציב הוכחו כמופרכות לאור תוספות תקציביות שניתנו ביממה האחרונה לשרים שאיימו. אין שום סיבה להעלות ארנונה לתושבים ולהכביד על יוקר המחיה".

למרות זאת, באוצר נשמעו דווקא קולות מרוצים יחסית, שטענו כי זו הפעם הראשונה שאושרה בממשלה החלטה שקובעת שיש לבחון את מודל התקצוב הדיפרנציאלי. בשנים הקודמות, ההצעה כלל לא הגיע לשלב ההצבעה בממשלה, למרות שהיתה כלולה בהצעת התקציב. באוצר גם הביעו סיפוק מכך שההחלטה הגדירה אם הועדה לא יגיעו להסכמה יוסמכו ראש הממשלה ושר האוצר לבצע את התוכנית שהציע האוצר.

מענקי האיזון יגדלו ב-150 מיליון שקל

מענקי האיזון יעמדו ב-2016 על 3.1 מיליארד שקל במקום 2.95 מיליארד כפי שתוכנן בהתחלה, בעקבות לחץ של שר הפנים סילבן שלום. עוד הוחלט כי התקציב המיועד לרזרבת שר הפנים, 100 מיליון שקל, שמאפשר לו גמישות תקציבית בסיוע לרשויות לא יקוצץ בניגוד לתוכניות הקודמות וכי תקציבי הפיתוח יגדלו ב-100 מיליון שקל בניגוד להצעה המקורית. זאת במטרה לסייע לרשויות חלשות שלא יכולות לעמוד בשיטת המאצ'ינג של משרד הפנים שדורש מהרשות להשקיע כסף בעצמה בשביל לקבל השקעה ממשלתית.

השתתף בכתיבה: עמרי מילמן