המשבר האמיתי הוא לא כלכלי אלא דמוגרפי

בינואר השנה, בעת ביקורו בפיליפינים, אמר האפיפיור פרנציסקוס, בהתבטאות חריגה במיוחד לגבי הרגלי הילודה של הקתולים, כי "הקתולים צריכים להפסיק להתרבות כמו ארנבים". ספק אם המחלקה הכלכלית של הוותיקן עדכנה את הכס הקדוש בעובדות – הקתולים כבר מזמן אינם מתרבים כמו ארנבים.

המדינות הקתוליות באירופה בולטות כיום בשיעורי הפריון הנמוכים שלהן גם בהשוואה לאירופה כולה. נשות ספרד, איטליה ופורטוגל יולדות הרבה פחות ילדים משילדו אימותיהן בעבר. שיעורי הפריון בהן נעים סביב 1.4-1.3 ילדים לאישה. גם מדינות אמריקה הלטינית אינן טומנות ידן בצלחת: ברזיל, המדינה החמישית בעולם, ירדה ל-1.8, והממוצע במדינות דרום אמריקה, שהיה כמעט 6 בשנות החמישים, נע כיום סביב 2.1.

בשבעים השנים האחרונות התרגלנו למתווה של אוכלוסייה עולמית גדלה והולכת בעקביות יחד עם צמיחה כלכלית מתמשכת. מה שאיפשר את שילוש אוכלוסיית העולם מאז 1945 היו שיעורי פריון גבוהים. בשנות החמישים. למשל, שיעור הפריון העולמי היה 5, לעומת 2.5 ב-2010.

אלא שהבום הדמוגרפי מאחורינו ועידן דמוגרפי חדש עומד בפתח.

באירופה הבעיה ידועה. הממוצע האירופי נע סביב 1.55 ילדים לאישה. הנשים באירופה לא רק יולדות פחות – הן גם יולדות בגיל יותר מאוחר. בחלק קטן ממדינות אירופה , כמו צרפת ובריטניה, שיעורי הפריון גבוהים מעט יותר (1.9) בגלל אוכלוסיית מהגרים בעלת שיעור פריון גבוה יותר, אבל במרביתן, ובמיוחד במזרח אירופה ובדרומה, הנתונים אף נמוכים יותר.

ואירופה לא לבד.

יפן, לדוגמה, ידועה זה מכבר כמדינה המצויה במשבר דמוגרפי חמור. מאז שנות השבעים, שבהן ירד מספר הילדים לאישה לראשונה אל פחות מ-2, חלה ירידה נוספת, ובעשרים השנים האחרונות שיעורי הפריון ביפן נעים סביב 1.4.

שיעור הפריון ביפן נמוך בשליש משיעור התחלופה שלה שהוא 2.1 (שיעור התחלופה הוא שיעור הפריון שבו האוכלוסייה יציבה). הדור שמביא כיום ילדים לעולם ביפן קטן בכשליש מדור ההורים שלו, ודור הילדים שייוולדו בשנים הקרובות יהיה קטן בכשליש מהדור הנוכחי. אוכלוסיית המדינה כבר יורדת, ולכך יהיו השלכות חמורות על כלכלתה.

רוסיה היא מדינה נוספת שמצויה במשבר דמוגרפי חמור (בנוסף למשבר הכלכלי). רוסיה מתאפיינת בשנים האחרונות בשיעורי פריון נמוכים - 1.7-1.6 ילדים לאישה, שאינם חריגים בהשוואה לממוצע האירופי. רוסיה כבר עברה משבר דמוגרפי חריף אחד בשנות התשעים שכלל עלייה בשיעורי התמותה וצניחה בשיעורי הפריון ל - 1.2, שבעקבותיו ירדה האוכלוסייה בכמה אחוזים, מ-148 מיליון ל-143. במהלך אותן שנים נכנסו לרוסיה מיליוני מהגרים שמנעו ירידה גדולה יותר.

גם לסין דמוגרפיה בעייתית. הביקושים הסיניים העלו את מחירי הסחורות בעשור הקודם. מגמת העיור הגוברת (כ-57% כיום) והקמת אלפי מפעלי תעשיה , הביאו את כלכלת סין לגודלה כיום - הכלכלה השנייה בעולם. בסין נוצר מעמד ביניים בגודל של 260 מיליון.

אם לא יחול שינוי דרמטי בהרגלי הילודה, נהיה עדים תוך שנים ספורות (החל מסביבות 2020) לירידה נוספת בילודה. אוכלוסיית סין, כמעט 20% מאוכלוסיית העולם, תפסיק לגדול, אם לא יקרה שינוי מהותי, ב-2030.

בארה"ב, שיעור הפריון הוא "סביר" - 1.87, אך לארה"ב בעיה אחרת. בני דור "הבייבי בום", אלה שנולדו בין 1945 ל-1964, הם הדור הבא בארצות הברית שעומד לצאת לגמלאות. הדור הזה גדול בעשרות אחוזים מקודמו, דור הפנסיונרים הנוכחי.

בני הבייבי בום, שהם כמעט רבע מאוכלוסיית ארה"ב, החלו לפרוש בהמוניהם סביב 2010. תוך עשור עתיד אחוז הקשישים במדינה לעלות מ-14 ליותר מ-20 אחוז. לכך תהיינה שתי השפעות: ירידה ברמת הצריכה ועלייה בשיעורי התמותה.

בהודו, המדינה השנייה בגודלה בעולם, הנתונים הדמוגרפיים עדיין חיוביים – שיעור פריון של 2.4 (שיעור התחלופה של הודו נע סביב 2.2 ). אך בהודו , ובמיוחד בדרומה ובמרכזה, יש מספר מדינות גדולות כמו טאמיל, נאדו, קרנטקה וקראלה, שבהן שיעורי הפריון הם כבר ברמה אירופית (1.8-1.7). במדינות אלה יש התקדמות טכנולוגית ומרכזי ההיי-טק של המדינה שוכנים בהן.

סקרנו כאן חמש מתוך עשר המדינות הגדולות , שכוללות יותר מ-60% מאוכלוסיית העולם. בין המדינות האחרות ברזיל (1.8), אינדונזיה (2.5), פקיסטן (3.5), ובנגלדש (2.1). בכולן קצב הילודה ירד בשנים האחרונות.

המדינה היחידה ברשימה שממשיכה לגדול בקצב מהיר היא ניגריה, המשתייכת ליבשת היחידה שממשיכה להתרבות במהירות - אפריקה, שב-2050 תהווה כ-25% מאוכלוסיית העולם. כשליש ממספר התושבים הנוספים לאוכלוסיית העולם מדי שנה מגיע מאפריקה.

שיעור הפריון העולמי כיום הוא מעט פחות מ-2.5. אם לא משקללים את אפריקה הרי שהוא נמוך מ-2.1. שיעור התחלופה העולמי הממוצע (מספר הילדים לאישה שנדרש לשמירה על אוכלוסייה יציבה) נע ככל הנראה סביב 2.2. המשמעות היא שכבר כיום, מרבית אוכלוסיית העולם נמצאת בקיפאון או בירידה. עד 2030, לפחות שני שלישים מאוכלוסיית העולם יימצאו על מסלול של הזדקנות והתכווצות.

מדוע יש לחשוש מהמשבר הדמוגרפי?

כפי שאנו למדים מניסיונן של אירופה ויפן, הזדקנות והתכווצות של אוכלוסייה משמעה ירידה במספר הצרכנים הפוטנציאליים, ירידה בביקושים, דפלציה וחוסר נכונות להשקיע במפעלים ובמיזמים יוצרי תעסוקה.

אוכלוסייה פוחתת ונחלשת תעיק יותר ויותר על הכלכלות. קשישים לא יוכלו לסמוך על ממשלות שישלמו את גמלאותיהם, גביית המסים תפחת. במקביל, גם הילודה תמשיך ותפחת, גם מסיבות כלכליות, והתהליך רק ימשיך ויזין את עצמו.

תרחיש זה, אם וכאשר יתקיים, עלול להביא למשבר הכלכלי והחברתי הגדול ביותר אי פעם. המשבר יהיה עוצמתי וקשה לשליטה משום שקשה מאוד לשנות מגמות דמוגרפיות. ייתכן מאוד שכבר בעשור הבא נהיה עדים למשבר ההולך ומתממש לנגד עינינו.

הכותב הוא כלכלן ואנליסט, מחברו של הספר "היום בו עצר העולם" הנמצא בשלבי עריכה