כך צנח שוויה של גזפרום ביותר מ-300 מיליארד דולר - תוך פחות מעשור

לא מזמן תאגיד האנרגיה הממשלתי של רוסיה גזפרום היה אחד מכלי הנשק החזקים ביותר בידיו של הקרמלין. אולם כעת ימים אלו נדמים כזיכרון רחוק – גזפרום היום היא צל פיננסי של מה שהיתה פעם.

המהירות שבה הידרדרה ענקית האנרגיה כמעט עוצרת נשימה – במאי 2008, כאשר הייתה החברה בשיאה, שווי השוק שלה הגיע ל-367 מיליארד דולר והיא נהנתה ממעמד של אחת החברות בעלת השווי הגבוה בעולם. רק אקסון מובייל האמריקאית ופטרו-צ'יינה הסינית נהנו משווי שוק גבוה יותר. סגן יו"ר גזפרום אלכסנדר מדבדב חזר ואמר כי בתוך עשור שוויה של ענקית האנרגיה יכול להגיע לטריליון דולר.

עובד גזפרום ליד הגבול האוקראיני | צילום: אי פי איי

כיום תחזית זו נשמעת בלתי רלוונטית לחלוטין – מאז 2008 שוויה של גזפרום רק הלך וצנח. בתחילת אוגוסט עמד שווי השוק של החברה על 51 מיליארד דולר בלבד – כלומר היא הפסידה תוך שבע שנים 300 מיליארד דולר, הפסד שאף לא אחת מבין 5,000 החברות המובילות בעולם ספגה. 

על אף ששווי המניות של גזפרום התאושש מעט, כל הסימנים מורים כי הדרך שלה היא עדיין למטה. חוסר הוודאות המתמשכת מעלה חשש בדבר יכולתה של החברה לשרוד עם התפוקה ההולכת ומתמעטת שלה.

הקרמלין מאשים את הנפט

הקרמלין, המחזיק בשליטה בגזפרום, נוטה להאשים את הצניחה החדה במחירי הנפט ואת "החורפים החמים" בירידה זו. אולם יריבותיה של גזפרום, אקסון ופטרו צ'יינה, שומרות על מעמדן בצמרת ונורבגיה הגדילה את נתח השוק שלה ודחקה את רגליה של רוסיה כספקית הגז המובילה למערב אירופה בחורף 2014-2015.

על פי מומחים בתחום האנרגיה, הבעיה המרכזית של גזפרום היא שהתאגיד ממשיך לשמש כנשק הגיאו-פוליטי החביב על הנשיא פוטין. דוגמאות הממחישות נקודה זו כוללות את רכישתן של סוכנויות מדיה בידי גזפרום, שהפכו לשופר הקרמלין ואת החסות הראוותנית של משחקי החורף בסוצ'י.

לרוע מזלה של החברה, הנהגתו של פוטין ממשיכה לדחוף את החברה לפרויקטים חדשים שחשובים אולי לקרמלין, אבל מסוכנים מדי מבחינה פיננסית. דוגמא אחת לכך היא הקונפליקט באוקראינה, שגובה מגזפרום מחיר כבד. היקף היצוא לאוקראינה על ידי החברה צנח מ-36 מיליארד מטרים מעוקבים ב-2010 ל-3.7 מטרים מעוקבים בלבד בששת החודשים הראשונים של 2015 בטרם הפסיקה האספקה לחלוטין ביולי. ניסיונותיה של מוסקבה לעצור לחלוטין את אספקת האנרגיה לקייב לא צלח ועלה לגזפרום בהכנסות אבודות של כ-6 מיליארד דולר ודחף את לקוחותיה האירופיים של החברה לפצל את מקורות האנרגיה שלהם.

הוצאות אדירות על קווי גז עוקפי אוקראינה

מוסקבה עדיין מבקשת לחסום את מעבר אספקת הגז דרך אוקראינה לאירופה, או לפחות לחתוך אותו בחצי, עד 2019. מסיבה זו רוסיה מבקשת לשלוח את הגז שלה דרך טורקיה ולכן הוסיפה שני קווי אספקה לרשת הבאלטית שלה. העלות הכוללת של הפרויקטים, מבלי לקחת בחשבון חריגות מהתקציב, צפויה להיות כ-24.5 מיליארד דולר. מעבר לעלויות הקמת הקו, העלויות של אספקת הגז באופן זה לעומת אספקה דרך אוקראינה גבוהות באופן משמעותי.

ככל שהדבר נוגע למחויבויותיה של גזפרום לייצוא לסין, המצב לא נראה טוב בהרבה. במאי 2014, כאשר פורסם ההסכם שעליו חתמה גזפרום לאספקת גז לסין למשך 30 שנה, נראה היה כי פוטין רושם לעצמו ניצחון כביר ופותח שוק חדש וחשוב עבור משאביו בעת שהמערב מחמיר את הסנקציות נגדו.

אולם מסתבר כי פרויקט זה יקר מאד עבור רוסיה. גזפרום מחויבת לכסות את עלות ההקמה של התשתית הנדרשת להוצאתו, עיבודו, אחסונו ואספקתו של הגז לסין. הערכת העלויות עומדת על 55-100 מיליארד דולר - תלוי את מי שואלים – הקרמלין או מומחים מגזפרום.

אף שבתחילה החברה הודיעה כי שוויו של הסכם זה יכול להגיע ל-400 מיליארד דולר עבור גזפרום, כעת מעריכים גורמים רשמיים ברוסיה  כי מספר זה קטן בהרבה לאור הצניחה במחירי האנרגיה הגלובליים. מחיר חבית נפט שאליו התייחסו הצדדים כאשר הם חתמו על ההסכם היה כ-100 דולר, וכעת מחיר זה נע בסביבות ה-50 דולר לחבית. עם ירידה פוטנציאלית זו בהכנסות ועלויות בנייה של 100 מיליארד דולר הרי שהסכם זה עלול להפוך לבעייתי במיוחד עבור גזפרום.

בסך הכול, תג המחיר של קו האספקה החדש עלול לעלות על 125 מיליארד דולר – פי שניים משווי השוק הנוכחי של גזפרום. לאור מצבה הפיננסי הנוכחי של החברה, אין ספק כי למנהליה יש סיבות טובות לדאגה.