אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא שווי החברה קובע אלא סיכוייו של התובע צילום: אוראל כהן

לא שווי החברה קובע אלא סיכוייו של התובע

השופט חאלד כבוב אישר את הפשרה במסגרתה תשלם כלל תעשיות 37 מיליון שקל לעמותה תועלת לציבור. כבוב קבע שאין להתערב בעסקת בעלי העניין בחברה מאחר שנוהלה בידי ועדת דירקטוריון בלתי תלויה

09.08.2015, 08:51 | משה גורלי

שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב חאלד כבוב אישר את הפשרה שהושגה בתביעה ייצוגית נגד רכישת מניות הציבור בכלל תעשיות בידי אקסס, אשר בשליטת לן בלווטניק. את התביעה הגישה עמותת תועלת לציבור ובמסגרת הפשרה תשלם כלל תעשיות לעמותה 37 מיליון שקל.

בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה עו"ד ליאב וינבאום דרש מינוי בודק שיעריך את שווי החברה כאמת מידה לבחינת הפיצוי. כבוב קבע שאין צורך ושיגר שני מסרים חשובים. הראשון הוא כי על אף שמדובר בעסקת בעל עניין (בעל שליטה שקונה את חלקו של הציבור בחברה שבשליטתו והופך אותה לפרטית), בית המשפט לא יתערב כל עוד העסקה נוהלה בידי ועדת דירקטוריון שאינה תלויה בבעל השליטה.

המסר הנוסף הוא שאת סכום הפשרה יש לגזור, במקרה זה, מסיכויי התביעה ולא משווי החברה. למרות שהתהליך היה תקין וסיכויי התביעה נמוכים, סכום הפשרה, 37 מיליון שקל, אינו נמוך אבל הוא זניח ביחס להיקף הכולל של העסקה, כ־2.5 מיליארד שקל.

העסקה נערכה בשני שלבים. תחילה רכש בלווטניק מדנקנר (אקסס מאידיבי) 49.9% מכלל תעשיות תמורת 1.27 מיליארד שקל. לאחר מכן, רכש את 51 האחוזים הנותרים מהציבור במחיר של 15.8 שקל למניה.

לן בלווטניק לן בלווטניק לן בלווטניק

כלל השיקול העסקי של החברה ניצח

פסק הדין הוא ציון דרך חשוב בשרטוט גבולות ההתערבות של בית המשפט בעסקאות בעלי עניין. שאלת ההתערבות נעה בין שני כללים. מצד אחד, אי־התערבות מכוח כיבוד כלל שיקול הדעת העסקי של החברה, ומצד שני, התערבות מכוח כלל ההגינות המלאה.

שתי מכירות של דנקנר שרטטו את הקטבים האלה: הנוכחית, ומכירת השליטה במכתשים אגן לכימצ'יינה הסינית באוקטובר 2011. אז החיל בית המשפט הכלכלי, בידי השופטת דניה קרת מאיר, את כלל ההגינות המלאה, בעיקר משום שהעסקה לא נוהלה בידי גוף בלתי תלוי.

בעסקת כלל תעשיות הנוכחית, הופק ויושם הלקח. השופט כבוב התרשם מ"תקינות" המהלך ויישם פסק דין אמריקאי, שלפיו יש להעדיף את כלל שיקול הדעת העסקי על עסקאות מיזוג של חברה עם בעל השליטה בהתקיים שני תנאים. על העסקה להיות כפופה לקבלת אישור של ועדה בלתי תלויה, ולהיות כפופה לקבלת אישור רוב מקרב בעלי מניות המיעוט, שהחלטתם התקבלה כשבידם מידע מלא על העסקה.

מספר ההערכות כמספר המומחים

לעניין השווי הכלכלי, ניכר "זלזול" מסוים של השופט בהערכות השווי. הוא מצטט את פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ש"מספר ההערכות הינו כמספר המומחים", ומדגיש הן את נכונות המומחים להתאים עצמם לרצונו של המזמין, והן את מלאכת ההערכה שאינה מדע מדויק. עוד קובע כבוב כי אינדיקציה לעניין הגינות המחיר היא הסכמתם של המשקיעים המתוחכמים. כך עלה מתצהיר של גלעד אלטשולר מאלטשולר שחם, שהסכים למחיר של 15.8 שקל למניה לאחר שהיה מוכן למכור ב־15.4 שקל, ולכן "מדובר במחיר הוגן וראוי, אם לא למעלה מכך".

השופט מסכם את דחיית בקשת היועץ המשפטי למינוי בודק: "השאלה האם סכום הפיצוי עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם הפשרה הינו הוגן וראוי איננו נובע משווי החברה, אלא נובע הוא מהערכת הסיכויים והסיכונים של התובענה, שכדי להעריכם יש לבחון שאלות משפטיות ועובדתיות שלבודק אין יתרון בבחינתן".

עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש הגישו בשם תועלת לציבור את התביעה הייצוגית.

תגיות